הדפסה
לכתבה באתר
>> קבלו הצצה לעוד בתים יפים של מעצבי אופנה
קירות הבטון המקיפים את ביתה של מעצבת האופנה נעמה בצלאל בשכונת רמת אפעל, עומדים בניגוד מוחלט לאווירה החמה והמחבקת שמקבלת את פני האורחים. מהסלון הנעים המעוצב בסגנון וינטג' ועד לגובלנים המעטרים את קירות הבית, מכוסות המטבח הצבעוני ועד לצעצועי הגומי בחדר המשחקים של הילדים - נדמה כי כל פינה בבית קורצה מה-DNA המוכר של המעצבת, הידועה בזכות סגנון הרטרו השולט בבגדים שהיא מעצבת בהצלחה מזה למעלה משני עשורים.
אל בית הקרקע הנוכחי עברה בצלאל לפני כארבע שנים, ועיצבה אותו יחד עם האדריכליות לימור רוזנר מוג'ה וגילת בלום, האמונות גם על עיצוב החנויות שלה. בית רחב ונעים עם חצר קטנה, עמוס באוספים ובפיצ'יפקס שניבטים אליך מכל עבר. עולמה האופנתי של בצלאל משתקף לחלוטין גם בביתה, מה שיוצר עולם שלם והרמוני המקיף אותה ואת כל מלאכתה. על אף שהיא קנאית מאוד לפרטיותה, לרגל החג הואילה בצלאל לפתוח בפנינו את חללי הבית להצצה ראשונה.
הנכס: בית פרטי על קומה וחצי, 220 מ"ר.
השכונה: רמת אפעל.
הדיירים: מעצבת האופנה נעמה בצלאל, 46, בעלה ליאור, 49, ושלושת ילדיהם: גל, 12; עלמה, 9; ודור, 5.
ותק בבית: ארבע שנים.
מי עיצב את הבית? "אני, בשיתוף עם אדריכלית הפנים לימור רוזנר מוג'ה והאדריכלית גילת בלום".
איך זה לעבוד עם מעצב נוסף על המרחב האישי והפרטי? "העבודה היתה זורמת ומשותפת. אחרי שעיצבתי את החנות הראשונה לבד, הבנתי שאני זקוקה לאנשי מקצוע לצדי. זה לא משהו שאפשר לעשות לבד. היה לי מאוד טבעי וקל לעבוד איתן, כיוון שהן מכירות אותי, לאחר שעיצבו את הסטודיו שלי בגבעתיים, שעליו עבדנו בזמן שעבדתי גם על הדירה".
כיצד הוגדרו תחומי ההחלטה על עיצוב הדירה? "בגלל שיטת העבודה של האדריכליות, וגם בגלל שאני מאוד עמוסה בעבודה בסטודיו, לא כל תכנון הבית נעשה מראש, וזאת היתה החלטה שגויה. למשל, לא ידענו איך יראה המטבח והתקדמנו על פי תהליך העבודה על הדירה. בדיעבד, חשוב לדעת את הדברים מראש, אבל זה קשה וצריך לפנות לזה הרבה זמן".
מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "אני וליאור עשינו רשימה של הצרכים שלנו ועל פיה עיצבנו את הבית. היו נתונים פיזיים: משפחה עם שלושה ילדים. רצינו בית שבנוי על קומה אחת ובו חדרי השינה כולם ללא מדרגות. לבסוף בנינו חצי קומה נוספת, שבה יש מאסטר בדרום (חדר שינה עם שירותים צמודים) וחדר משחקים. יש לי נטייה לתת יותר מקום לצד העיצובי ולא לפרקטי, אבל הבנתי שצריך להתייחס לפונקציונליות בכובד ראש. מהצד העיצובי היה לי חשוב שהבית לא ייראה יותר מדי חדש ומודרני. הבית הוא הומאז' ושילוב בין קווי באוהאוס לסגנון רטרו - משנות ה-20 ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת. אני מאוד מחוברת לנוסטלגיה, לכן הדלתות של החדרים, עיצוב האמבטיות, גופי התאורה והריהוט מתכתבים עם התקופות שאני אוהבת".
האם יש קשר בין סגנון העיצוב שלך באופנה לסגנון העיצוב של הבית שלך? "הבית מאוד משקף את העיצובים שלי. בבגדים שלי אני תמיד מנסה להביא את העבר אל ההווה ולעשות אופנה שמושפעת מהעבר אבל מעודכנת להיום. גם הבית מושתת על אותו רעיון. המטבח, למשל - תמיד היה לנגד עיניי המטבח של גולדה, ועיצבתי אותו בסגנון שנות ה-50. הנגר רועי בר-זכאי יצר מטבח עם ארונות וידיות בסגנון שנות ה-50, אבל עם טכנולוגיה וצירים מאוד מודרניים. גם הסלון, למעט ספה אחת חדשה, כל שאר הרהיטים הם פריטים ישנים שאני מלקטת בשוק הפשפשים ומרפדת מחדש".
כיצד את מתלבשת בבית? "במכנסי טרנינג וטי שירט".
מה הפינה האהובה עלייך בבית? "שאלה קשה. אני מתלבטת בין המטבח לסלון, אבל מאחר שהם חלל אחד, אני מעדיפה לשבת במטבח עם המבט לסלון".
היכן את נוהגת להירגע בבית? "זה קורה מעט, אבל בסלון".
היכן את נוהגת לשתות את הקפה שלך בבוקר? "בפינת האוכל".
האם יש לך חדר ארונות? "כן, והוא רק שלי. לבעלי יש ארון".
על מה אתה מעדיפה לבזבז: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "דברים לבית. אביזרי אופנה אני קונה, אבל איכשהו יותר קל לי וזורם לקנות דברים לבית, בעיקר לאוספים שלי. אני מחזיקה באוספים רבים: כלי מטבח, אמיילים, קומקומים, פורצלנים, תמונות שאני אוספת, גובלנים, צעצועי גומי, זכוכיות מורנו. יש לי כל כך הרבה אוספים שאני לא תמיד זוכרת את כולם. אני גם אוספת הרבה דברים שקשורים לעולם הילדות של פעם: גלובוסים, חשבונייה, עגלות מפעם. הבית הוא לא מוזיאון של מלא אוספים שאי אפשר לגעת בהם. חלקם גם נמצאים ב-11 החנויות שלי ובסטודיו. אני צריכה להקיף את עצמי כל הזמן בעולם שלי".
