האם אפשר לדמיין את קו הרקיע של ירושלים החדשה בלי משכן הכנסת ומוזיאון ישראל? איך אפשר לדמיין את החוף התל אביבי בלי מלון "דן" ו"הילטון", ולהיזכר בימים שבהם עוד לא היו מגדלי עזריאלי? ואיזה תייר היה שוקל לבקר בחיפה אם יוחלט להרוס את המקדש הבהאי? 

 

בניגוד לסדרות טלוויזיה, סרטים נוסטלגיים ושירים יפים שמגדירים את "הישראליות" בתקופות מוגדרות, האדריכלות אינה נזילה. או שהבניין ישנו - או שהוא איננו. וכשהוא קיים, יסודותיו הם חלק מהאדמה וגופו הוא התפאורה, הנוף והזיכרון החזותי שנספג בבני האדם שסובבים אותו כל חייהם. מרגע הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון, דרך תשלום הארנונה בבית העירייה, ההליכה למוזיאון, פסק הדין הדרמטי בבית המשפט העליון והטקס ב"אוהל יזכור" שמשודר בערב יום השואה - האדריכלות הישראלית היא אחראית מרכזית לקולקטיב הישראלי. בהרבה מדי מקרים, יש יאמרו שבכל המקרים היום, היא נושאת באשמה מרכזית. ערב ראש השנה, בחרנו להביט בצד המואר שלה ולהציג את הישגיה.

 

זו אינה רשימה אולטימטיבית, כי אין כזאת. חברי מערכת ערוץ האדריכלות של Xnet בחרו יחד, תוך ויכוחים ערים והתמרמרות, את 50 מבני הציבור שייכנסו לרשימה הזו. היא כוללת רק מבנים שנגישים לציבור הרחב, ולכן לא יופיעו בה וילות ודירות באשר הן. היא משקפת את תולדות האדריכלות המקומית במאה האחרונה, מנסה להראות את ההתפתחויות שהתרחשו בה במשך השנים, ולכל מבנה יש ערך קצר (לחצו על התמונה כדי לקרוא אותו) שמספק רקע בסיסי על סיפורו וחשיבותו בעינינו.

 

האם שכחנו בניין שהיה חייב להיכנס? כו, בוודאות. האם אפשר להוסיף? כמובן. כתבו לנו את דעתכם והצעותיכם למבנים נוספים, ונשמח לעורר דיון רחב בנושא.

 

חג שמח.

 

  • ולפני כן, קצת סטטיסטיקה על הרשימה:

 

גיאוגרפיה

 

העיר תל אביב מובילה את הרשימה עם 16 מבנים, בירת ישראל מיוצגת עם 12 מבנים, לבירת הנגב ייצוג מכובד של 4 פרויקטים, ושני פרויקטים מייצגים את חיפה. הקיבוצים, שהולידו ארכיטקטורה ללא תקדים לדעת רבים, מיוצגים כאן בשלושה מבנים.

 

מגדר

 

רק שש אדריכליות מופיעות ברשימה: שלומית נדלר, זיוה ארמוני, דורה גד, עדה כרמי-מלמד, ניצה סמוק ומאירה קובלסקי (שתי האחרונות מעורבות רק בשלב ב' בתכנון הפרויקטים - שימור והרחבות). רק כרמי-מלמד חתומה על פרויקט מא' ועד ת' לבדה: מרכז המבקרים ברמת הנדיב. האם זה מעיד על אפליה מצד המערכת, או אפליה בענף עצמו?

 

דיפלומה

 

ברשימת האחראים למבנים היפים ביותר בישראל מככבים גם מתכננים שאינם אדריכלים: דני קרוון חתום על תכנון אנדרטת חטיבת הנגב, והמעצב התעשייתי רון ארד חתום על מוזיאון העיצוב.

 

פרסים והוקרה

 

15 מתוך הפרויקטים תוכננו על ידי 10 זוכי פרס ישראל: אידלסון, זאב רכטר, יעקב רכטר (אב ובנו), דוד רזניק, רם כרמי ועדה כרמי (אח ואחות), דורה גד, דני קרוון, אברהם יסקי ואל מנספלד. פרויקט יחיד, מגדל הבנק הבינלאומי, תוכנן על ידי זוכה פרס פריצקר: אי.אם.פיי. תשעה פרויקטים כיכבו באתר האדריכלות archdaily וארבעה נוספים הופיעו בספרי architecture now.

 

גנטיקה

 

חמישה פרויקטים תוכננו במשפחת כרמי המורחבת, ארבעה במשפחת רכטר המורחבת, ושלושה במשפחת נדלר – שולמית ומיכאל (בשותפות עם ביקסון וגיל).

 

 

מקום לישון בו

 

בתים פרטיים לא הוכנסו לרשימה, משום שהיא כוללת רק מבנים שנגישים לציבור הרחב. ועדיין, לא רק מבני ציבור רשמיים יש כאן: שישה בתי מלון מופיעים ברשימה (שלושה מהם של רשת דן), וגם שלושה מבני מגורים, שאחד מהם פרטי-לכאורה: וילה ויצמן ברחובות.

 

חינוך

 

בעבור הרבה אדריכלים, תכנון מוזיאון הוא התגשמות חלום. תשעה פרויקטים עונים להגדרה הזו. ויש גם שישה אתרי הנצחה, המדגימים את אובססיית הזיכרון הלאומית, ושלוש ספריות שמזכירות מי רואה בעצמו "עם הספר".

 

יצוא ויבוא

 

פרויקט יחיד תוכנן בתקופה העות'מנית (הטכניון), אך הוא נחנך כשהבריטים כבר שלטו בארץ. שבעה אחרים תוכננו בתקופת המנדט. ארבעה אדריכלים שעזבו את הארץ מככבים ברשימה: החל ממנדלסון המנוח, דרך משה ספדיה שאחראי על תכנון שלושה פרויקטים, צבי הקר ורון ארד המתגורר בלונדון. שבעה פרויקטים תוכננו על ידי אדריכלים זרים, החל מתקופת המנדט ועד מוזיאון תל אביב החדש.