>> להאזנה לתוכנית "בדיקות הריון ותקשורת עם העובר" ב"רדיו מהות החיים"

 

מרגע שנכנסתי להריון היה לי ברור שהכל יהיה טוב, איתי ועם העובר שלי. יחד עם זאת, עשיתי כמעט את כל הבדיקות השגרתיות, בעיקר כי הבטחתי לעצמי, שאם הן יצאו תקינות - לא אעשה בדיקת מי שפיר. הבדיקה הזו מפחידה אותי. מצד אחד, היא טומנת בחובה את הסכנה, ולו הקלה ביותר, להפלה ספונטנית. מצד שני, היא מספקת ממצאים שיכולים לגרום לכל הריונית, ולו לרגע, לשקול הפלה יזומה. גם המחשבה על החדירה לתוך הבית המוגן של העובר שלי עשתה לי לא נעים בלב.

 

לשמחתי, כל הבדיקות שעשיתי היו תקינות ולכן ויתרתי על בדיקת מי השפיר. מזל, כי כנראה שלא הייתי מוותרת על קיומה אם הממצאים של הבדיקות לא היו תקינים. אני לא מקנאה בנשים שצריכות להתמודד עם גילוי מוקדם של מומים ומחלות של העובר, ולקבל החלטה אם להביא אותו לעולם או לסיים את חייו בטרם נולד. אין לי מושג מה הייתי עושה אם הייתי במצב כזה.

 

אני חושבת שהעובדה שכל הבדיקות היו תקינות, ושסיימתי את השליש הראשון בשלום, העניקה לי בטחון להתחיל להיקשר אל העובר שלי. כשראיתי אותו בתמונות התלת מימד בבדיקות האולטרסאונד, וכשגיליתי שיש לי בן בבטן (כמו שהרגשתי) - התמלאתי באהבה כלפיו. פתאום כל ההריון נהיה מוחשי ולתחושות הקשות שליוו אותי בשליש הראשון היתה תכלית: עוד מעט יוולד לי ילד אמיתי!

 

במהלך השליש השני התחלתי להרגיש את העובר זז לי בבטן כמו דגיגון. זה היה שלב נוסף בהתרגשות ובהכרה בקיומו בתוכי. התנועה שלו גם שמחה אותי וגם פתחה ערוץ תקשורת הדדי. מצאתי את עצמי נוגעת הרבה בבטן שלי ומחכה לתזוזה שלו, בודקת אם הוא מגיב אלי ואל המציאות החיצונית באמצעות תנועה ברחם. שרתי וניגנתי לו בגיטרה והייתי מבסוטית כשהוא הגיב בדגדוגים.

 

מאז העובר שלי כל הזמן ממשיך לגדול, ואני מרגישה בתוכי כמו תנועות שחיה של ידיים ורגליים ומדברת איתו הרבה. לאחרונה גיליתי שהוא כבר התבסס עם הראש למטה באגן שלי, ושמה שבן זוגי ואני חשבנו שהוא ראש היה בעצם הטוסיק שלו! אויש, ממש לא נעים שהטרדנו אותו.

 

ללמוד להקשיב לעובר (צילום: Shutterstock)
ללמוד להקשיב לעובר (צילום: Shutterstock)

 

 

מגזין "תשעה ירחי לידה" ברדיו "מהות החיים"

 

>> להאזנה לתוכנית "בדיקות הריון ותקשורת עם העובר" ב"רדיו מהות החיים" 

 

>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"  

 

תוך כדי התקשורת המתפתחת שלי עם העובר שברחמי, קיבלתי את הספר "מהבטן באהבה", שכתב ד"ר קרלוס רוזנברג, רופא מיילד בכיר בבתי חולים שונים בארץ. הזמנתי את

ד"ר רוזנברג להתארח במגזין ההריון הרדיופוני שלי, "תשעה ירחי לידה", ברדיו "מהות החיים", ולשמחתי, הוא רצה שאקרא אותו לפני הראיון. זהו ספר מרגש, שכתוב כמו סיפור ילדים, מנקודת מבטו של העובר שברחם. הוא הצליח להאניש את העובר באופן שגרם לי להכיר בכך, שבתוכי נמצא בן אנוש אמיתי, עם מחשבות, רגשות, אופי ורצונות משלו, כבר מהבטן!

 

ד"ר קרלוס רוזנברג הוסמך בצרפת בתחום טיפולי-מדעי, שנקרא "הפטונומיה", אותו הוא מיישם בתחום המיילדות. הוא מלווה באופן אישי נשים וזוגות במהלך ההריון ובלידה, ובמסגרת התהליך מעניק "ליווי הפטונומי", שכולל תקשורת עם העובר שברחם, בעיקר דרך מגע.

 

במהלך הראיון נחשפתי לגישה הנאורה שלו כלפי הריון ולידה. כשדיברתי איתו על בדיקות ההריון הרבות, שנערכות בארץ, הוא העלה נקודה למחשבה: הוא סיפר שפגש נשים, שעושות את כל הבדיקות ועדיין נשארות מפוחדות וחסרות בטחון בעצמן ובבריאות העובר, לעומת אלה שלא עושות אפילו רבע מהן, ומרגישות בטחון ואמונה שהכל בסדר. הוא הדגיש את העובדה שזו בחירה פנימית של האישה, אם לפחד או לסמוך, להיות מודאגת או לשמוח במהלך ההריון שלה, ושהוא לא ממליץ לאף אחת על אף בדיקה, אלא מעודד את האישה לעשות את הבחירות הנכונות עבורה מתוך חיבור לעצמה.

 

מלווה אותך לאורך כל הדרך

 

שימח אותי לפגוש רופא כזה, שמכבד את האישה ואת בחירותיה, ושואף להעצים אותה. הגישה הזו משאירה את האחריות על עצמה ועל העובר בידי האישה, וגם מעוררת אותה להתבונן לעומק על האמונות הפנימיות שלה ביחס להריון וללידה, לעצמה ובעצם, לחיים בכלל.

 

כשדיברנו על האמונה של ד"ר רוזנברג ביכולתן הטבעית של נשים ללדת ללא כל עזרה רפואית, הוא האיר בי נקודה נוספת, שקשורה בתקשורת עם העובר. דיברנו על ההתמודדות עם כאבי הלידה, ואמרתי שנראה לי שבזמן כאב גופני חזק, ההכרה שלנו לא יכולה לנדוד לשום מקום אחר, כי כל תשומת הלב שלנו מרוכזת בחוויית הכאב. מצד אחד, זו אפשרות להיות מאד נוכחים ב"כאן ועכשיו", ואולי "לעבוד" עם הכאב ו"לנשום לתוכו". מצד שני, תהיתי, האם עצם הריכוז בכאב עצמו לא מעצים את חוויית הכאב, שמשאירה אותי לגמרי לבד עם ההתמודדות הזו, גם אם יש סביבי מלווים תומכים.

 

"תראי איך אלוהים דאג שגם העובר שלך יהיה שם איתך ברגעי הלידה שלך", הוא אמר לי. "לא רק את יולדת, גם הוא נולד! בזמן שאת עושה מאמצים להוציא אותו, גם הוא עושה מאמצים לצאת. תחשבי על הלידה כעל שיתוף פעולה הדדי של שניכם. ככה את לא לבד שם, ואת לא מרוכזת רק בחוויית הכאב שלך. תתחברי אליו מהלב, תבקשי ממנו שיפתח לך את תעלת הלידה, ותקראי לו לבוא אלייך". המילים שלו ריגשו אותי והזכירו לי, שאפילו חוויה של כאב גדול יכולה להיות עטופה בנוכחותה המרפאת של האהבה.

 

 

>> להאזנה לתוכנית "בדיקות הריון ותקשורת עם העובר" ב"רדיו מהות החיים"

 

>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"

 

לאתר מהות החיים