>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות  

 

חלל החדר האחרון במוזיאון הווירטואלי של בית האופנה ולנטינו, שהושק בחודש דצמבר האחרון, מוקדש כולו לשמלה האדומה – הפריט שמזוהה יותר מכל עם המעצב בן ה-80, שפרש בשנת 2008 מעיצוב לבית האופנה שהקים בתחילת שנות ה-60. למעלה מ-70 שמלות אדומות ניצבות בגאון בחלל החדר, חושפות את מגוון האפשרויות הרחב שניתן לעצב, לחדש ולחלום בשמלת ערב המיוצרת בצבע דומיננטי כל כך. לא בכדי נקראה השמלה האדומה הראשונה שעיצב ולנטינו בשנת 1955 בשם The Dream (החלום). היתה זו שמלת שיפון עם מחשוף וי קדמי וקשר מוצלב בגב, שגם היום, למעלה מ-50 שנה מאוחר יותר, נראית כמו חלום רחוק עבור נשים רבות בעולם.

 

 

גרסת המסלול: שמלה אדומה בתצוגת אביב-קיץ 2012 של ולנטינו (צילום: gettyimages)
גרסת המסלול: שמלה אדומה בתצוגת אביב-קיץ 2012 של ולנטינו (צילום: gettyimages)

 

 

אבל השמלה האדומה אינה רק פריט מוזיאלי דרמטי. למעשה, בתקופה האחרונה נראה שהיא הפכה לפריט חובה עבור ידועניות הפוסעות על השטיח האדום ויצאה מצלה של אחותה – השמלה שחורה הקטנה והקלאסית שיש (כמעט) לכל אישה בארון. חלוצות הטרנד נצפו כבר בטקס פרסי האוסקר לשנת 2012: אמה סטון הצעירה והאופנתית בחרה בשמלת גולף אדומה ללא שרוולים של ג'יאמבטיסטה ואלי קוטור, מישל וויליאמס לבשה שמלת פפלום משיפון אדום של לואי ויטון, ונטלי פורטמן הופיעה בשמלת סטרפלס מנוקדת של דיור, שגרמה לה להיראות – חייבים להודות – כמו חיפושית משה רבנו.

 

 

מריל סטריפ בשמלה אדומה. לכל גיל (צילום: gettyimages)
מריל סטריפ בשמלה אדומה. לכל גיל (צילום: gettyimages)

 

 

ההופעות האלו סללו את דרכה של השמלה האדומה אל לב הקונצנזוס. בדומה לשמלה השחורה הקטנה – שנחשבה לפריט סנסציוני כשהושקה לראשונה על ידי קוקו שאנל בשנת 1926 – היא מצליחה כעת להתעלות על האפיל המיני שהיה מזוהה איתה (רק תחשבו על ג'סיקה ראביט המאוירת) ולחצות מעמדות ולאומים, גילים ופרופורציות גוף. כעת ניתן לראות שמלות אדומות באינספור וריאציות, בדים, טקסטורות וגזרות.

 

 

שיק צרפתי. קלמנס פוזי בשמלה אדומה (צילום: gettyimages)
שיק צרפתי. קלמנס פוזי בשמלה אדומה (צילום: gettyimages)

 

 

הנסיכה קייט מידלטון, למשל, לבשה לחגיגות הכתר של המלכה בתחילת יוני שמלת פפלום אדומה של אלכסנדר מקווין מקולקציית חורף 2011 – שמלה שאותה לבשה לא מזמן גם קים קרדשיאן, אולי האנטיתזה המושלמת לאלגנטיות של מידלטון. השחקנית שרליז ת'רון הגיעה לטקס MTV Movie Awards בשמלת סטרפלס אלגנטית בגזרת פפלום של לנוון; ואילו השחקנית זואי דשנל לבשה שמלה אדומה ללא שרוולים בעיטור פרחים אדומים של המעצב אוסקר דה לה רנטה. גם הזמרת קייטי פרי כבר הגיעה לשטיח האדום בשמלת קטיפה אדומה של דולצ'ה & גבאנה, ואילו כוכבת הריאליטי סנוקי מ"חוף ג'רזי", שילדה לאחרונה, הגיעה בהיריון מתקדם לאירוע כשהיא לובשת שמלת שיפון אדומה שוודאי קוששה באחד הבוטיקים של ניו ג'רזי.

 

 

לוהטת. מריה שראפובה באדום (צילום: gettyimages)
לוהטת. מריה שראפובה באדום (צילום: gettyimages)

 

 

הנסיקה הנוכחית של השמלה האדומה בקרב סלבריטאיות שהחליטו לעטות על עצמן שטיח אדום בזמן שהן צועדות על אחד כזה, מעלה מהאוב את הסימבוליות שהשליכה החברה המערבית על השמלה האדומה במשך שנים רבות כסמל של מיניות מוחצנת ואפילו מסרסת. מה לא אמרו על הצבע האדום? שהוא סמל לחוצפה ופריצות, שהוא מסמל את הווסת הנשית ואת המעבר מילדות לנשיות. תעיד על כך גם אגדת הילדים "כיפה אדומה", שבין פרשנויותיה הרבות נטען כי היא מתייחסת לרגע שבו נערה צעירה הופכת לאישה ועומדת מול הגברים המיוצגים כזאבים טורפים.

 

 

גם בשמלה אדומה ותיק מנומר, פיקסי גלדוף מצליחה להיראות ילדותית (צילום: gettyimages)
גם בשמלה אדומה ותיק מנומר, פיקסי גלדוף מצליחה להיראות ילדותית (צילום: gettyimages)

 

 

גם הצייר הנורבגי אדוארד מונק ייחס לשמלה האדומה משמעויות של פיתוי. בציורו "ריקוד החיים" משנת 1890, מופיעות שלוש נשים שרוקדות מחובקות עם בני זוגן, ומסמלות יחד את מחזור החיים. כל אישה סימלה מצב חיים אחר על פי צבע שמלתה: האישה בשמלה הלבנה שידרה בתוליות, תמימות וטוהר, האישה בשמלה השחורה היא סמל לזקנה ומוות, והאישה בשמלה האדומה – מרכז החיים ומרכז הציור, מסמלת את החטא והפיתוי. וזה, כך לפחות מאמינות גם הכוכבות ההוליוודיות, טעם החיים האמיתיים.

 


קונים רכב, מאדם פרטי

היתרונות

 

  • הקונה לא צריך לשלם דמי תיווך לאף אחד.

 

  • אפשר למצוא מכוניות טובות - שכן מי שיש לו מכונית טובה - מטופלת, מעט "ידיים", קילומטרז' נמוך - יעדיף במקרים רבים למכור אותה בעצמו, כדי לקבל מחיר טוב יותר מזה שישלמו לו סוחרים בטרייד אין או במגרשים. יש לדעת כי מכירה לסוחר מורשה נעשית לפי מחירון הרכב, בניכוי של שבעה עד 12% ממחיר המחירון, כדי להשאיר שולי רווח לסוחר. במכוניות פחות מבוקשות, הפער אפילו גדול יותר.

 

  • אפשר לעמוד על המקח עם המוכר, שיגלה בדרך כלל גמישות רבה יותר מהמגרש או הסוחר. הוא רוצה מין הסתם את הכסף, אם כדי לרכוש מכונית אחרת, או כדי לכסות את המינוס בבנק...

  

החסרונות  

 

  • זו טרחה לא קטנה לצלצל ולרוץ לראות מכוניות שונות שמקומות שונים אצל טיפוסים מכל מיני סוגים. אצל סוחרים יש מבחר גדול שאתם יכולים לראות בביקור אחד באתר, ואחר כך לקחת אותן לבדיקה.

 

  • בין מפרסמי המודעות יש לא מעט נוכלים ורמאים. מי שאינו יודע בדיוק מה לבדוק ומה לדרוש, עלול למצוא את עצמו חלילה וחס עם רכב מזויף, גנוב, או רכב שנפגע קשה בתאונה ושוקם - כאשר תמורת הרכב שולם מחיר מלא.

 


כך תבדקו את המכונית
למרות הכל החלטתם שאתם הולכים על מכונית מאדם פרטי, דרך מודעה? הנה כמה עצות שימושיות מה לבדוק כדי לא ליפול בפח:

 

  • כשאתם עוברים על המודעות בלוחות השונים, כדאי להתייחס ביתר חשדנות למודעות בהן מופיע רק מספר טלפון סלולרי. לא תמיד, אבל בהרבה מקרים מסתתר מאחורי המספר סוחר ממולח, שמשתדל לנדב על עצמו כמה שפחות פרטים. אז כדאי שזה ידליק נורות אדומות. לא בהכרח לפסול על הסף - אבל להיות מאוד עירניים.

 

  • היזהרו מאד מאלה שיספרו לכם בטלפון שהם מוכרים את האוטו של ה"דודה" שנסעה לחו"ל, וביקשה מהם לטפל במכירה, או של הגיס והגיסה. גם כאן מדובר בדרך כלל בסוחרים שכדאי מאד להיזהר מהם. בכל מקרה, גם אם הרכב מצא חן בעיניכם, בקשו את השם והטלפון של בעל הרכב הרשום ברשיון, כדי לברר אצלו פרטים על הרכב. אל תתפלאו אם תגלו ש"הקשר המשפחתי" בין מי שהציע לכם את הרכב לבין הבעלים הרשום, הסתיים ברגע שבין השניים נסגרה עיסקה במסגרתה רכש הסוחר את הרכב מידי הבעלים הרשום...

 

  • שיחה עם הבעלים הרשום יכולה לגלות לכם גם פרטים מעניינים על עברו של הרכב, כמו מעורבות בתאונות, והאם הוכרז על-ידי חברת הביטוח ב"אובדן להלכה" בגלל תאונה קשה, שופץ ומוצע שוב למכירה.

 

  • אל תמהרו להתלהב מהתאור שאתם מקבלים מהמוכר בטלפון. בקשו לראות את הרכב, ועמדו על כך שזה יעשה בביתו של המוכר ולא במקום נייטרלי. "מקום נייטרלי" שיוצע לכם לנוחותכם, קרוב למקום המגורים שלכם, או למכון בדיקה, עלול להעיד על כך שמדובר בסוחר רכב החושש להזדהות.

 

  • בכל מקרה אל תתביישו. דרשו מהמוכר להציג בפניכם תעודת זהות והשוו אותה עם השם הרשום ברשיון הרכב. בדקו, היטב ככל שתוכלו, שתעודת הזהות שהוצגה בפניכם אינה מזוייפת ושברשיון הרכב לא נעשה זיוף של מספרי מנוע, שילדה, מספר בעלים קודמים וכו'.

 

  • בידקו את נתוני הרכב (מספר מנוע, מספר שלדה ומספר רישוי). דאגו לוודא שהם תואמים למה שרשום ברשיון. בכל מקרה של ספקות, כמו מספרי מנוע או שלדה מטושטשים או שחוקים ברכב, או שמישהו ניסה לטשטש את הרישום ברשיון הרכב כך שיהיה קשה לקרוא את המספרים, ותרו על העיסקה. לא כדאי להסתבך.

 

  • אל תמהרו לסכם בטלפון עיסקות, תוך הבטחת דמי קדימה. למרות שקשה להוכיח זאת, להתחייבות כזו יש תוקף חוקי, ואם מישהו מקליט אתכם בצד השני, תתקשו לסגת מהתחייבות זו. אז לפני שרואים את הרכב, עושים לו בדיקה ראשונית, מוודאים ומשווים את הפרטים שמופיעים ברשיון לאלה המוטבעים ברכב, אל תתחייבו לכלום.

 

  • מומלץ מאוד לא לרכוש רכב בלי בדיקה של מכון. שם יש מומחים שיכולים וצריכים לגלות בעיות קשות ברכב, כמו תאונות או שחיקה של מכלולים יקרים כמו מנוע, תיבת הילוכים, ציריות, מערכת פליטה לא תקינה וגם נסיונות זיוף ובעיות אחרות. זכרו כי הבודקים שם ראו כנראה כבר כמעט-הכל. יש להם ניסיון שלא יסולא בפז בזיהוי.

 

  • לפני שאתם הולכים לבדיקה כזו - כדאי לעשות בדיקה ראשונית של הרכב בעצמכם. כך, במקרה בו הרכב אינו מתאים, תוכלו לחסוך מעצמכם הוצאה מיותרת של בדיקת רכב במכון, שאינה זולה, במיוחד אם אתם צריכים לבדוק יותר מרכב אחד עד שתמצאו את הכלה המתאימה.

 

  • בררו בטלפון, לפני שאתם מגיעים למוכר, אם יש לו תיעוד של הטיפולים שבוצעו ברכב, לפחות מאז הרכב בבעלותו. אם יש כאלה, בקשו שיכין לכם אותם לקראת המפגש ביניכם. אם אין לו, שאלו אותו אם תוכלו לגשת איתו למוסך שטיפל ברכב, כדי לברר את היסטוריית הטיפולים והתיקונים. מי שיסרב לתת חשבונות או לגשת אתכם למוסך, כנראה שיש לו מה להסתיר. הודו לו והמשיכו לחפש. אגב, הצורך ללכת עם המוכר למוסך הוא משום שלמוסכים אסור לתת את המידע הזה למי שאינו הבעלים של הרכב. זכרו זאת.

 

  • כאשר אתם בודקים את החשבונות או היסטוריית הטיפולים במוסך, תוכלו לגלות זיופי קילומטראז', למשל. אם לרכב שאתם רוצים יש קילומטראז' נמוך מבאחד הטיפולים, תברחו מייד.

 

  • כשאתם הולכים לבדוק רכב אצל המוכר, לעולם אל תעשו זאת בערב. עשו זאת רק בשעות היום, ובקשו להעמיד את המכונית באור השמש. תתפלאו כמה יכולות קרני השמש לסייע בזיהוי תיקוני פח וצבע שנעשו ברכב, או "פטריות חלודה" שמתחילות להתפתח ולהתנפח, בעיקר באזור מרזבי המים בצידי גג המכונית, סביב גומיות השמשות, באזורי קפלי פח וריתוכים - כמו בחלק התחתון של הדלת, מכסה המנוע ותא המטען. פטריות חלודה כאלה הן מכה שקשה להיפטר ממנה, והן מחרבות כל חלקה טובה ברכב. אז אם זה משהו מתקדם, הפרדו לשלום מהמוכר גם אם מדובר במכונית בה התאהבתם.

 

  • אם יש לכם מישהו שמבין קצת במכוניות, מומלץ להיעזר בו לצורך הבדיקה הראשונית. בכל מקרה, מלבד בדיקת חזות חיצונית, אפשר לבדוק עוד כמה דברים: בקשו מהמוכר להתניע את הרכב. אם הוא פולט עשן כחלחל מצינור המפלט, סימן שמדובר במנוע "אוכל שמן" שימיו ספורים. אם העשן שחור, מדובר בדרך כלל בבעיות צריכת דלק מוגברת וכיוון מנוע לקוי - פחות חמור. אם העשן דליל ומתנדף במהירות, מדובר בדרך כלל באדים קלים ולא מזיקים. במנוע דיזל, לעומת זאת, עשן שחור הוא דבר נורמלי, אלא אם הוא מאוד סמיך.

 

  • מנוע נקי ורחוץ מדי צריך לעורר חשדות שמא מישהו ניסה להעלים מכם "ראיות" של נזילות שמן לא סימפטיות. אז אם הכל "נראה לכם" מלבד המנוע הנקי, אל תוותרו על בדיקה במכון. תוכלו גם לבדוק את מפלס השמן במנוע. שמן שחור וסמיך המזכיר לכם זפת, מעיד שהרכב הזה לא טופל כראוי ועלול להיות בעייתי. מחסרו בשמן צריך כמובן גם לעורר חשד, ואילו שמן נקי לחלוטין עשוי להעיד שזה עתה החליפו שמן כדי להעלים ראיות מחשידות.

 

  • שימו לב לצמיגים הקדמיים. סוליה שחוקה מאוד בצד אחד (פנימי או חיצוני), מעידה בדרך כלל על בעיה של כיוון מתלים. זה יכול להיות פשוט עניין של "כיוון פרונט", אך גם של תאונה קשה שלא תוקנה כהלכה. מנגד יתכן וזהו רכב תקין בו נהגו במהירות. לשים לב. אם מלפנים הצמיגים נראים טוב בהרבה מהאחוריים, בדקו זאת ביתר עניין. או שהחליפו אותם לא מזמן, או שהעבירו את הקדמיים לאחור. במקרה כזה, האחוריים ידווחו לכם על בעיות מלפנים...

 

  • אם אתם לא עדיני נפש, ומבינים בכל זאת משהו, אל תוותרו על הצצה בתחתית הרכב. שם תוכלו לגלות נזילות שמן ממקומות שונים כמו תיבת ההילוכים, הדיפרנציאל, צירים שונים ואפילו בולמי זעזועים, מכות קשות ופגמים במערכת הפליטה.

 

  • בכל מקרה, בקשו לנהוג ברכב. סובבו את ההגה בעת נהיגה - מומלץ במגרש המאפשר זאת כמובן - מקצה לקצה. אם תגלו נקישות או קושי בעת הסיבוב, הדבר מעיד על בעיה בהגה עצמו או בציריות.

 

  • מכונית ש"סוחבת" לאחד הצדדים, עשויה להעיד על מעורבות בתאונה, או על צמיגים ו-או כיווני פרונט לא תקינים.

 

  • בעמידה, לחצו על דוושת הבלם כדי לראות שהיא אינה "יורדת" עד רצפת הרכב ושאין חריקות משונות בעת הבלימה. בנהיגה, ודאו שהרכב לא "מושך" בבלימה לאחד הצדדים. מקרים כאלה יכולים להעיד על משאבות בלם לא תקינות או על בלמים שחוקים. תיקון לא יקר, אבל עניין בטיחותי שאסור להתעלם ממנו.

 

  • אם המכונית מתקשה להניע - רכב מודרני צריך להניע בסיבוב אחד של מתג ההצתה, ללא צורך בלחיצה על דוושת הדלק - או אם יש תחושה כאילו המנוע נחנק תוך כדי נסיעה, הדבר מעיד על בעיות במערכת ההצתה, התנעה, במחשב או אפילו במנוע עצמו. גם רכב שמנועו מקרטע או כבה בעצירה מחייב בדיקה יסודית. זו יכולה להיות בעיה קלה, אבל לפעמים גם יקרה מאוד.

 

  • אם אתם נוהגים ברכב, נותנים גז אבל הרכב לא זז - ורק רעשי מנוע וסיבובי מנוע עולים - יש בעיה. המלצה, עזבו את המציאה הזו. זה יכול להעיד על בעיה בתיבה האוטומטית, במצמד, ולעיתים גם במנוע עצמו. תצטרכו להשקיע כאן לא מעט כדי להחזיר את הרכב למצב תקין. רק אם הקונה יהיה מוכן להפחית במחיר וכל הנתונים האחרים של הרכב טובים, שווה להסתכן ולהכנס להרפתקה כזו של תיקונים, שתמיד עולה משום מה יותר ממה שצפיתם או אמרו לכם בתחילת התיקון.

 

  • בדקו גם במהלך הנסיעה אם תיבת ההילוכים האוטומטית אכן מחליפה הילוכים, או שהיא נשארת תקועה בהילוך נמוך ולא עולה בזמן. זה סימן לבעיות בתיבה וזה עולה הרבה כסף. גם נקישות ומכות בעת ההחלפה של ההילוכים בתיבה אוטומטית אינם מבשרים טובות. במקרה של תיבה ידנית שימו לב שהבורר נע באופן חופשי יחסית, ללא חיכוך מיותר, וכי כל הילוך משתלב היטב ובקלות, כולל ההילוך האחורי הקשה יותר.

 

  • ועדיין לפני מכון הבדיקה. אם יש לכם מוסך שאתם מאמינים בו, קחו אליו את הרכב, אחרי הבדיקה שלכם. תנו למוסכניק שלכם  לחוות דעה ראשונית עליו. אחרי האו-קיי שלו, לכו למכון בדיקה.

 

  • יש אגב בשוק גם מי שמוכן שמציע שרות בדיקה בתשלום, במסגרתו הוא מגיע אתכם לכל מקום בארץ כדי לבדוק את המכונית. הוא יכול לתת לכם המלצה ראשונית אם כדאי "ללכת על זה". בדיקה כזו עולה כ-200 שקל, והיא מומלצת למי שאינו מבין דבר ברכב. רק שימו לב שבדיקה זו לא מספיקה, ותדרשו אחר כך גם לבדיקה במכון, להשלמות.

 

  • ועוד קצת לפני הבדיקה במכון: אם מאיזושהי סיבה החלטתם שאתם "הולכים על הרכב", חתמו על זכרון דברים שבו אתם משלמים למוכר דמי קדימה ועשו זאת בהמחאה דחויה למועד העסקה המתוכנן. חשוב שזכרון הדברים יבטיח לכם דרך נסיגה אם הבדיקה תגלה שהפרטים שנמסרו לכם אינם נכונים, כמו שמדובר ברכב מזויף (במכון אמורים לגלות זאת),משועבד או מעוקל (את זה צריך לבדוק במכון הרישוי או בדואר), רכב שעבר תאונה קשה, או שמצבו הכללי אינו תואם את מה שנאמר לכם וצריך להשקיע בו הרבה כסף.

 

  • קבעו מראש מה הסכום שאתם מוכנים לשאת בו. אם עלות התיקון עוברת מעבר לכך, העסקה מבוטלת ודמי הקדימה יוחזרו לכם. ממולץ גם לקבוע שבמקרה של הונאה מצד המוכר - כלומר שברכב מתגלים דברים שלא סיפרו לכם - המוכר הוא זה שיחזיר לכם את הוצאות הבדיקה.

 


הכל על בדיקה במכון

מכון בדיקה

 

  • אל תתפתו להצעה לבדוק את הרכב במכון שממליץ בפניכם המוכר. העדיפו תמיד מכון מרוחק ממקום מגוריו-פעילותו של המוכר. כך תנסו להבטיח שאין לו השפעה או קשר עם המכון.

 

  • בשיחת הסיכום עם הבוחן, דרשו הבהרה מלאה לגבי מצב הרכב ולא דברים עמומים. דרשו גם שהדברים ירשמו בטופס הבדיקה. רצוי שהמוכר יהיה שותף לשיחת סיכום הזו.

 

  • אגב, לא כל בעיה ברכב מצדיקה פסילת עסקה. תאונות קשות הן בדרך כלל הזמנה לבעיות ולקושי במכירה בעתיד. אבל תיקונים, ואפילו החלפת מנוע, אינם דבר שהוא יהרג ובל יעבור. כל מה שצריך הוא שהמוכר יפחית בהתאם במחיר.

 

מחיר הבדיקות 

 

כאמור, קיים שוני בין מחירי בדיקה במכונים שונים. המחירים נקבעים לפי קבוצת הרישוי שבה מסווג הרכב (רשום ברישיון) ולפי מספר הצילנדרים ברכב, או סוג הרכב: מסחרי, פרטי, 4X4, וכו'. כל מכון קובע את המחיר לפי הקבוצות, או לפי המאפיינים האחרים של הרכב כראות עיניו ולפי המיקום והתחרות הקיימים באזורו. אלא שבכל מקרה, הוא חייב לציין זאת באופן ברור במכון ולהבהיר בדיוק כמה עולה הבדיקה לכל רכב.

 

באופן כללי, לרכב פרטי מקבוצת רישוי 1-3 המחיר הוא כ-420 שקל. קבוצה 4 ו-5 ידרשו מכם 420 ו-600 שקל בהתאמה. קבוצה 6 תעלה כבר 650 עד 800 שקל, וקבוצה 7 תגיע עד ל-900 שקל לבדיקה. לרכב מסחרי קל (עם מנוע דיזל) ינוע מחיר הבדיקה סביב 600-550 שקל, ולטנדר גדול יותר - 600 שקל. בדיקת רכבי 4X4 צריכה לעלות בין 600 ל-800 שקל.

 


מגיעים לסיכומים
  • סיכמתם את העיסקה? עכשיו הגיע זמן העברת הבעלות. לכו עם המוכר למשרד הרישוי או לדואר כדי לבצע את העיסקה. העברת הבעלות היא חובה המוטלת בחוק על המוכר. אבל נהוג שהקונה נושא בנטל המימון שלה.
  •  
  • כדאי לזכור שכדי לנהוג ברכב שרכשתם אתם זקוקים לביטוח משלכם. גם אם המוכר יציע לכם את הביטוח שלו לכמה ימים, זה יכול "כאילו" לכסות אתכם כאשר שוטר יבדוק את רשיונות הרכב (והרי העברת הבעלות אינה מופיעה עדיין ברשיון). אבל אם חלילה יקרה משהו לרכב - תאונה או גניבה - חברת הביטוח תתנער ולא תשלם לכם. שכן מרגע שהבעלות על הרכב עברה למישהו אחר ולבעלים הקודמים אין עוד זיקה לרכוש המבוטח - הביטוח אינו תקף. אז הכינו מראש את הביטוח.
  •  
  • ולמוכר. קח אתך את תעודת ביטוח החובה. אל תשאיר אותה לקונה. שכן צריך להחזיר אותה לחברת הביטוח שלך כדי שתזכה אותך ביתרת תקופת הביטוח. לשם כך היא תדרוש את התעודה הישנה.

  • ועוד דבר אחד קטן. בהצלחה.