על רקע הירידות החריפות בערך המניות שלה, חודשים ספורים לאחר שהונפקה ברעש גדול, שיחררה השבוע "פייסבוק" תמונות ראשונות של בניין המטה העתידי שלה - פייסבוק מערב - שהקמתו אמורה להתחיל בעוד כחצי שנה. הוא עתיד להצטרף למטה הנוכחי של החברה במנלו פארק, פרוור היי-טק של סן פרנסיסקו. לצורך תכנון ההרחבה של המטה נבחר האדריכל האמריקאי המפורסם ביותר כיום: פרנק גרי, שנודע בזכות האדריכלות האקסטרווגנטית (והיקרה) שהוא מייצר, כגון מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, "הבניין הרוקד" בפראג ואולם הקונצרטים של "דיסני" בלוס אנג'לס.

 

בדף הרשמי של החברה מסביר אוורט קטיגבק, מנהל התכנון הסביבתי של פייסבוק, כי הקמפוס החדש תוכנן להתאים לצורת העבודה והתרבות הארגונית של החברה - משרד אחד גדול ודינמי שמעודד יצירתיות וממסמס היררכיות. המראה החיצוני של המבנה נועד להשתלב בסביבת ההיי-טק של עמק הסיליקון, והאדריכל נדרש לוותר על הצורניות האופיינית לבניינים שבתכנונו, ולתכנן מבנה פשוט יחסית, פונקציונלי וגמיש, שעלות הקמתו תהיה בהתאם.

 

גרי עצמו אמר בראיון לבלומברג, כי מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, הביע בפניו את שאיפתו לעבוד בחדר אחד עם כל מהנדסי התוכנה של החברה. גרי הציע להרים את הבניין על קביים, להחנות את המכוניות מתחת, וליצור חדר גדול מספיק שיכיל את כולם יחד. התוצאה, מסביר האדריכל, היא מבנה שאינו יקר ערך ושאינו מתייפיף - מערכת שהחברה תוכל להתאים לצרכיה בקלות וללא מאמץ.

 

האנגר אחד ששטחו כפול מכיכר רבין

 

למעשה, מדובר במשרד ענק אחד, ששטחו כמעט 40 דונם (פעמיים כיכר רבין בתל אביב) וגובהו 8 מטרים, המתפקד כהאנגר פתוח בעל קומה אחת. בשטח הפנימי הנרחב מפוזרים חדרי ישיבות, קפטריות ופינות ישיבה בקוביות סגורות, כשביניהן עמדות הישיבה חופשיות וניתנות לארגון מחדש לפי צרכי החברה – צוותים שקמים ומתפרקים, סידור מאורגן או מפוזר, וכך הלאה. במבנה אמורים לעבוד 2,800 המהנדסים של פייסבוק, והוא יחובר במנהרה לאגף הישן, מעברו השני של הכביש המהיר. מתחת לקרקע תיחפר קומת חניה, ומעליו מתוכנן גג ירוק ענק לרווחת העובדים.

 

ההחלטה של צוקרברג לחרוג מדפוס הבנייה המוכר של בנייני משרדים ראויה לציון, אך נראה כי הבחירה בגרי נבעה בעיקר משיקולי תדמית, וספק אם היא תצדיק את עצמה. החיבור בין שני המוחות היצירתיים – גרי בן ה-83 וצוקרברג בן ה-28 - עורר ציפייה רבה, אך למרבה האכזבה המבנה המוצע משעמם להחריד ונופל לקלישאות נדושות על עבודת צוות ואחריות סביבתית.

 

הבחירה לפרוש את המבנה על שטח כה גדול תמוהה, ועומדת בניגוד לכל העקרונות של ציפוף עירוני וניצול שטחי קרקע. קשה להסביר כיצד סדנת עבודה בשטח 40 דונם תייצר מפגשים, קשרים והחלפת רעיונות בין העובדים, באופן טוב יותר ממבנה רב-מפלסי עם חללים אנכיים משותפים, שמאפשרים קשר עין במרחק סביר. מעבר לכך, סידור המרחב הפנימי, לפחות כפי שעולה מן המודל שנחשף, נראה כאוטי וסתמי. איך העובדים ימצאו את עמדת העבודה שלהם בסבך השולחנות?

 

בהיבט הסביבתי, הטרנד של גגות ירוקים - פתרון מבורך בדרך כלל ליצירת ריאות אקולוגיות בסביבה דחוסה – נראה במקרה הזה כניסיון להכשיר את השרץ. לא ברור מדוע מבנה בן קומה אחת על שטח נרחב, עם פארק על הגג, עדיף על פני צמצום טביעת הרגל של המבנה, והקדשת השטח שנותר לפארק אמיתי שיחבר בין שני הקמפוסים בצורה אורגנית ונעימה יותר מאשר מנהרה תת קרקעית. ואם אכן יש צורך אמיתי באולם ענקי, מדוע לא להסב האנגר נטוש או מפעל ישן למשרדים חדישים, ולהרוויח שימוש חוזר בחומרי הבניין, כשעל הדרך ניתן גם להכניס תעסוקה ופעילות לאזורים שזקוקים להם?

 

הבניינים של גרי צברו מעריצים ושונאים לאורך השנים, בגלל ובזכות החדשנות, הצעקנות וההפרזה. בקמפוס החדש של פייסבוק, סגנונו האדריכלי מקבל ביטוי בקושי - בשבירת הקירות החיצוניים ובגיבוב הקופסאות הרנדומלי בחלל הפנימי. ללא חזון אסתטי יוצא דופן, נותרה הציפייה שהתכנון יהיה חכם ופורץ דרך. למרות השמות הגדולים, גרי-צוקרברג, נדמה שהפרויקט הזה מזכיר את פייסבוק במצבה הנוכחי – מסתאבת ומאבדת גובה - ולא הסטארט-אפ מעורר התדהמה שהיא הייתה עד לא מזמן.