מה בין שלום האוקיינוס לרווחתו של האדם? זו השאלה שעסקה בה התערוכה הבינלאומית אקספו 2012, שנסגרה לפני כשבועיים בדרום קוריאה. תחת נושא-העל "האוקיינוס החי וחופו", עוצבו הביתנים בתערוכה לפי נושאים אקולוגיים ועסקו, בין השאר, בשימור ופיתוח בר קיימא של האוקיינוס וחופיו, בטכנולוגיות שימור מתקדמות ובאינטראקציה בין האדם לעולם התת-מיימי..

 

זהו היריד הבינלאומי הגדול הראשון שעסק בנושא זה ומטרתו המוצהרת, מלבדת חינוך והשכלת מבקריו, הייתה לקדם שיתופי פעולה כלכליים ומחקריים בין המדינות המשתתפות.

 

לחצו לסיור בביתן הישראל באקספו 2012:

 

השקעה של 2 מיליארד דולר ביריד

 

התערוכה התפרשה על שטח של כ-25 אלף מ"ר, כללה נציגות של מ-104 מדינות, ולפי ההערכות אירחה כארבעה מיליון מבקרים. יאוסו, עיר שמעטים שמעו עליה מחוץ לדרום קוריאה, חוותה שיפוץ, רענון ושדרוג כללי: לא פחות משני מיליארד דולר הוציאו ממשלת דרום קוריאה, הוועדה המארגנת של האקספו ומשקיעים פרטיים על בניית אתר התערוכה הענק, על התשתיות סביב לו ועל שדרוג העיר עצמה.

 

לאורך השנים, תערוכות האקספו  התאמצו להשאיר מאחוריהן מורשת אדריכלית מרשימה, כמו גם כמה שטחי תערוכות שהפכו לפארקים שמיליונים ברחבי העולם נהנים מהם גם היום. התצוגה המפורסמת ביותר היא מגדל אייפל בפריז, שאותו בנה גוסטב אייפל לכבוד אקספו 1889 בעיר - תחת התנגדות עזה של דעת הקהל המקומית - ושהפך עם השנים לסמל הבירה הצרפתית. 

 

האקספו האחרון, שהתקיים בשנחאי ב-2010, אמנם לא הותיר מאחוריו מקבילה שחשיבותה האדריכלית והחברתית משתווה למגדל אייפל, אך המבקרים בו נהנו מכמה תצוגות מושכות במיוחד, כגון הביתן הסיני (שעסק בפיתוח אורבני מסין העתיקה ועד ימינו, והוא לבדו משך תשעה מיליון מבקרים), הבריטי (שעוצב בצורה של פרח שן הארי, והציג את ההיסטוריה התרבותית והאמנותית של בריטניה), והשווייצי (שכלל מסע ברכבל מהערים בקומת הקרקע ל"טבע" השווייצי עוצר נשימה על גג הביתן).

 

באקספו הנוכחי בלט במיוחד הביתן של המארחת, שעוצב בדמות ה"טאגיוק", סמל האיזון בין הין והיאנג - והתברר כביתן האקולוגי יותר בתערוכה. הדרום קוריאנים השתמשו באנרגיית מימן, אנרגייה גיאו-תרמית ובלוחות סולאריים כדי לייצר את כל החשמל שלו נזקקו, והביתן הצליח להשאיר טביעת פחמן שלילית (כלומר, נטל מהאטמוספרה יותר פחמן דו-חמצני מאשר הכמות שפלט לתוכה). זהו אחד הביתנים היחידים שמתוכננים לעמוד על כנם גם לאחר סגירת היריד. 

 

טבע ארצישראלי והמוח היהודי

 

הביתן הישראלי ביקש להראות את הפליאה שבים, לצד היצירתיות הישראלית בשימורו; קרי, לא טבע מול קידמה, אלא טבע לצד קידמה, כשהשניים משתלבים יחד בהרמוניה. אמיר תומשוב, יונתן אולך ושגיא רכטר, האדריכלים והמעצבים של משרד hyuli, הופקדו על מלאכת התכנון והעיצוב.

  

בקיר הכניסה נחרט פסוק מספר שמואל, המתאר את הים כצופן בחובו את סודות הבריאה. חוויית המבקר הייתה פרוזאית יותר: מיד לאחר הכניסה נבנה חלל מקדים שהציג ארבעה פורטרטים מצולמים, שכל אחד מהם הוקדש למקווה מים - הכנרת, ים התיכון, ים המלח וים סוף - כשכל תמונה מדמה כניסה של המבקר עמוק יותר למים. החלל המרכזי הורכב מעמודי מיצג בגובה שמונה מטרים, שדימו תנועת אצות ים דרך קונסטרוקציה קינטית פנימית, ועליהן הוקרנו אנימציות בהשראת חיי הים. פסוק תנכ"י נוסף, הפעם מספר בראשית, קיבל את פניהם של המבקרים בכניסה לחלל השלישי. מלבד הקשר המובן מאליו לישראל, מטרתם הסמלית של הפסוקים הייתה לשקף ערכי חמלה ודאגה כלפי הטבע, בעלי החיים והים ביהדות.

 

הסיור בחלל השלישי, שנעל את הביתן, ביקש לערב את המבקרים בלימוד הנושא. לוחות מגע ענקיים העשויים זכוכית איפשרו לקבל מידע בחמש קטגוריות הקשורות לים ולאקולוגיה: אמנות, מדע וטכנולוגיה, חינוך, גיאוגרפיה ותיירות. באותו חלל הוקרן גם סרט וידאו על ישראל ממעוף הציפור, שסונכרן עם הקרנה על מודל טופוגרפי של הארץ. על המודל הוקרנה אנימציה שעקבה אחרי קו המסמן את קו החוף הישראלי, ובמקביל הוקרנו על המסך צילומי אוויר של האזור שבו עובר הקו. כך, ברגע שהקו "עבר" בים המלח, המבקרים יכלו לצפות במקביל בצילומי אוויר של ים המלח.

 

לקוח: משרד החוץ

אדריכלות, עיצוב ובימוי: Hyuli

ניהול פרויקט והפקה: Disk-In-Pro