תתארו לכם ששלמה ארצי בא לעזור לכם

והיום, היום החופש הגדול הוא בבחינת מכת מוות לחשבון הבנק של ההורה הממוצע. להורה האחר, זה שבקושי גומר את החודש, מגרד את קו העוני או משתייך ל'שכבות החלשות', החופש הגדול הוא פשוט בלתי אפשרי: קייטנות של שבועיים במחירים מופקעים, בריכה, צימרים, בתי מלון, נסיעות לחו"ל, מוזיאוני מדע, סופרלנד, פארק מים, לונה פארק, תערוכות, סרטים מסביב לשעון ואפילו בילוי שגרתי בקניון הוא בבחינת חור נוסף בכיס.

ומעבר לכיס, יש את התחושה הזו של החמצה ואכזבה מעצמך. מין התכווצות פיזית שמתחילה בסרעפת ויורדת למטה לבטן, כאילו מישהו נתן לך בוקס עכשיו ישר לבטן הרכה ואת מתקשה להתאושש ממנו, ממנה.
כי גם את הבטחת לעצמך, כמו כל אחד אחר, שאת תהיי הורה טוב יותר מהורייך ואת תתני לילדים שלך הכל ובוודאי שתתני להם את מה שהיה חסר לך ואת מה שיש לכולם, והנה את לא.

1 נס בבקשה

המועקה גדלה ומתעצמת באוגוסט, כי מתחילת אוגוסט מתחיל הלחץ של: 'עוד לא קנינו ספרים, ציוד ותלבושת לבית הספר'. וכשאמצע אוגוסט כבר מגיע ו'עוד לא קנינו ספרים, ציוד ותלבושת לבית הספר', המועקה הופכת לחרדה אמיתית. מה יהיה? מאיפה יהיה? עד כיתה ח' הביטוח הלאומי נותן מענק לגרושות ולחד-הוריות לרכישת ציוד לבית הספר. מענק שמתחיל מ-1200 ש"ח ויורד עם השנים ומגיע בכיתה ח' ל-700 ש"ח בערך. בכיתה ח' זה נגמר, אולי כי מישהו חושב ששמונה שנות לימוד זה מספיק או אולי כי יש איזו תוכנית סודית להתעשרות, שלא שמעתי עליה, שמתחילה ממש כשהילדים שלך מגיעים לכיתה ט'.

בכל מקרה, מכיתה ט' - צריך נס, הרבה אומץ ונחישות, כדי לא לעבור על החוק ולקיים את חוק חינוך חובה.

נס - כי זה הסיכוי היחיד שאיכשהו יהיה פתאום כסף להוצאה הלא-שפויה הזאת. אומץ ונחישות - כדי להתקשר ולהתחנן שיעזרו לך.

השנה פיספסתי. העמותה שבה נעזרתי בשנה שעברה החליטה להקדים את רכישת הספרים וכשהתקשרתי, הודיעו לי שנגמר ואין מה לעשות. הבת שלי שמעה את השיחה הזאת וכשניסיתי להרגיע אותה והבטחתי שיהיה בסדר, יהיה לה את כל הציוד לבית הספר, ראיתי בעיניים שלה שהיא כבר לא מאמינה לי. האמת, גם אני לא האמנתי לי.

הסתכלתי על רשימת הספרים. מניסיוני בשנים עברו מדובר בהוצאה של לפחות 1200 ש"ח. לזה הצטרפה רשימה ארוכה של ציוד ומכשירי כתיבה, כשלכל מורה ולכל מקצוע יש שיגעון אחר: אחת רוצה קלסרי חלון והשניה קלסרים קשיחים, השלישית חייבת מחברות ספירלה והרביעית חוצצים, דפי פוליו ושמרדפים (יש מילה כזאת, בחיי), הניילונים האלו שמכניסים לתוכם דפים ואפשר לתייק אותם. וזו רק רשימה חלקית. אני חוסכת לכם עוד הרבה פרטים ופריטים לא חשובים. כאילו שמישהו קיבל 100 בבגרות רק כי הוא כתב במחברת ספירלה ולא במחברת שורה 40 דף, חומה ומכוערת. ועוד לא דיברנו על מחירי הילקוטים, הקלמרים וחולצות התלבושת. וזו רק ילדה אחת, שלומדת בבית ספר רגיל, במגמה לגמרי רגילה (ביולוגיה ופסיכולוגיה), לא במגמת אומנות או משהו שמצריך הוצאות מיוחדות.

להרוות את הצימאון

הכנתי לי נס, כי זה הנס שאני מסוגלת לעשות, נשמתי עמוק וצלצלתי. צלצלתי לעמותה ששמעתי עליה פעם מזמן ולא היה לי אומץ להתקשר אליה. סתם כי חשבתי שהיא גדולה ומוכרת, אז מראש פסלתי אותה, ככה סתם, על הסף.

אבל הפעם, לא היתה לי ברירה, אז צלצלתי לעמותת "צימאון", עמותה שהוקמה לפני כעשר שנים על ידי שלמה ארצי, בת זוגו ועוד כמה חברים. ענתה לי אישה מקסימה, עם קול נעים, שלא רק הקשיבה לי, אלא גם הרגיעה אותי ועודדה אותי. אז נכון, שלמה ארצי לא בא לבקר אותי וסביר להניח שאין לו מושג מי אני או כמה התרגשתי כששמעתי לראשונה את 'גבר הולך לאיבוד', אבל היי, כבר באותו היום, אחר הצהרים, היה לבת שלי ילקוט, חדש מלא בכל הציוד לבית הספר והכל הגיע יפה וחדש ועם חיוך מרגיע.

והאישה הזאת עוד מתכתבת איתי מדי פעם ושולחת לי אימיילים מעודדים, כי זה מה שהם עושים שם בעמותת צימאון. הם לא רק עוזרים. הם גם מלווים אותך. תארו לכם את המבט של הבת שלי ברגע שהיא ראתה את התיק, הספרים והציוד. יש עוד 7 ימים לתחילת הלימודים ועדיין אין לנו חולצות תלבושת, אבל עכשיו, כשאני אומרת לבת שלי שיהיה בסדר, היא מאמינה לי. ובתוך תוכי אני מקווה לעוד נס אחד, קטן.

כל ילד צריך ילקוט

אז אם אתם רוצים לתרום, אבל לא יודעים לאן או חוששים שהכסף שלכם יגיע למקום הלא נכון, עמותת צימאון היא המקום הנכון לתרום לו. פרוייקט הילקוטים של עמותת צימאון יוצא לדרך זו השנה השלישית ברציפות. למאות ילדים ממשפחות של חיילי צה"ל אין כסף להתחיל את שנת הלימודים. מדובר במשפחות נזקקות של חיילים קרביים ואתם ואני יודעים שכל ילד צריך ילקוט.

תתארו לכם שבזכות התרומה שלכם עוד ילדים יתחילו את שנת הלימודים עם ילקוט חדש, מלא בכל טוב.

תתארו לכם קצת אושר...

שילחו את המילה 'צימאון' למספר 5656 ותרמו 10 ש"ח או תרמו ישירות לעמותה בבנק אוצר החייל, מספר חשבון 202029 , סניף 365. לאתר של עמותת צימאון.