לונדון היא הגדולה בערי אירופה ובלי ספק הקוסמופוליטית שבהן, והיא לא דומה לערים אחרות. כן, היא גדולה ומגניבה, אבל אין בה הלחץ של ניו יורק או הסנוביות של פריז. היא נעימה וחביבה לכולם. בתור התחלה, הנה המפה שבה תמצאו את כל המקומות שמוזכרים בפוסט הזה:


מבחינה אדריכלית, באופן חריג לעיר מערבית בגודל כזה (אך בהתאם לנורמה במערב אירופה), ברוב חלקי העיר אין מבנים גבוהים. למעשה, רוב המבנים אינם עולים על 5 קומות. עד לאחרונה, הבריטים לא היו מוכנים לגור ברבי-קומות, וגם היום מבני מגורים גבוהים יש רק במספר מצומצם של אזורים יוקרתיים שהתפתחו לאחרונה, ובעיקר בכיסי עוני של שיכון ציבורי משנות החמישים ואילך. מגדלי משרדים נפוצים מעט יותר, אבל גם הם מרוכזים במספר מצומצם של אזורים (בעיקר ב-city of london).

צ'לסי, השכונה היוקרתית של לונדון, המקבילה של Upper east side של מנהטן או הרובעים היוקרתיים של פריז כמו ה-16, נמצאת מצפון לנהר התמזה וגובלת בגדותיו.


על אף שרחובות השכונה היו שוממים לחלוטין כשהסתובבנו כאן, למעט 2-3 מכוניות יוקרה שהצלחנו לראות, סיבוב קצר הוא מומלץ בהחלט. הלבנים האדומות שמייחדות את הבניינים ופרטים אדריכליים כמו עמודים, חלונות וכניסות הבתים הם האחראיים על האופי המקסים של השכונה. הצמחייה הירוקה משתלבת עם האדמדמות ששולטת ברחוב.

המלצה על tower bridge היא כמעט מובנת מעליה, והרי הבטחנו שהבלוג שלנו יכסה דווקא את מוקדי האדריכלות שלא נמצאים בכל ספר, אבל במקרה של tower bridge אנחנו ממליצים על הביקור מסיבות הנדסיות דווקא. מעבר לסרטון ההסבר המצוין, המבקר נחשף למגוון רחב של הצעות מתחרות לגשר ולרעיון ההנדסי שזיכה אותו במקום הראשון. אפשר לבקר בחדר המכונות ולראות את המנגנון המכני שמפעיל את הגשר.

אקטיביזם אקולוגי: קומפלקס מגורים על טהרת תכנון בר-קיימא. במרחק של שעה נסיעה ממרכז לונדון (Hackbridge, אזור 4) נבנה קומפלקס מגורים בן 99 יחידות דיור וכ-1,400 מ"ר של שטחי משרדים, על בסיס תפישה של תכנון אקולוגי ובר-קיימא (sustainable). Beddington Zero Energy Development, המכונה בקיצור BedZed, הוא לטענת המתכננים האזור הגדול ביותר בבריטניה שאינו צורך אנרגיה מחומרים מתכלים. בבנייה נעשה שימוש בחומרים ממוחזרים, והפרויקט מכיל תשתית של מיחזור מים בעזרת אגנים ירוקים, מיחזור חומרים ואשפה, ארובות רוח (הדברים המוזרים והצבעוניים שאתם רואים על הגג) ובסיס לתחבורה פרטית חשמלית. לא רק זה: לכל מקבץ דירות חממה לגידול עצמי של ירקות, ומרפסת הנסגרת בזכוכית לחימום פסיבי בחורף. היפה בפרויקט הוא שני מרכזים קהילתיים לנוער עם צרכים מיוחדים, שנכללים בו. מרכז מבקרים מציג הסברים על העקרונות הירוקים ועל פרויקטי בנייה אקולוגיים נוספים בבריטניה.

כמה מאמץ: 10

כמה מומלץ: 9

ואם אני לא אדריכל: 2, אלא אם כן אתם חובבי אקולוגיה עירונית


התעלה של לונדון מוכרת בזכות השוק התיירותי והמהביל, ודוכני הג'אנק פוד ליד תחנת camden town. אנחנו לא ממליצים להגיע למפגן התיירות, אבל אם ממשיכים לאורך התעלה, אחרי שהשוק נגמר, נחשפים כמה פרויקטי מגורים מעניינים היושבים עליה.

כמה מאמץ: 2

כמה מומלץ: 8

ואם אני לא אדריכל: 8, ההליכה על התעלה נעימה לכולם

הפרויקט הזה, למשל, כולל 10 יחידות מגורים טוריות על פני 3 קומות. הוא נבנה בסוף שנות ה-80 (תודו שהוא נראה עכשווי יותר) ומשתמש בחומרים לא אופייניים במיוחד בבנייה הנמוכה בבריטניה. התוצאה בולטת בנוף, אין ספק.

New london architecture הוא מרכז התכנון והארכיטקטורה של העיר (כמו עמותת האדריכלים בארץ, או לפחות כמו הפוטנציאל שלה).

כמה מאמץ: 5

כמה מומלץ: 10

ואם אני לא אדריכל: 8 אם אתה מתעניין בהיסטוריה האדריכלית של לונדון

מעבר למודל העיר יש תערוכות מתחלפות של תחרויות אדריכלים, תצוגה של פרויקטים, תערוכה קבועה וחנות ספרים. אנחנו ממליצים על ביקור בן כמה שעות.

לפה כנראה שתגיעו גם ללא המלצתנו, אבל שימו לחלל המבואה המרשים של המוזיאון הבריטי (British museum). הליבה העתיקה של המבנה תוכננה בסגנון היווני הקלאסי, שבסוף המאה ה-18 נחשב לשיא האופנה, בתקופה שבה שררה אהדת-רטרו לתרבות היוונית והרומית. בשנת 2000 נבנה הקירוי הנוכחי בתכנונו של נורמן פוסטר.

את לונדון מקיפות כמה מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. טיול של יום לקיימברידג' מספק שינוי באווירה - מכרך סואן לעיירה אקדמית שקטה.

King's College Chapel בקיימברידג' שייכת לאדריכלות הגותית. חלונותיה מפורסמים ונחשבים מיוחדים לתקופתם - 24 חלונות גבוהים מצד צפון ודרום ושני חלונות ממזרח ומערב - ובנייתו של החלון המערבי בלבד נמשכה 16 שנה. הקאפלה היא מקום תפילה פעיל, המארח קונצרטים שפתוחים לקהל הרחב בתשלום סמלי. כדאי לברר את שעות הפתיחה כאן.

כמה מאמץ: 10

כמה מומלץ: 9

ואם אני לא אדריכל: 9

אבל מה שבאמת מרהיב בכנסייה הוא קימרון המניפה הגדול בעולם. בקימרון מניפה כל הצלעות נמצאות בעקמומיות שווה ובמרווח שווה זו מזו. האבן עצמה מגולפת בעיטורים עדינים, שמרתקים את העין אל הקימרון במשך דקות ארוכות.

לונדון מפורסמת במוזיאונים שלה, שמושלמים לביקור ביום גשום (ולא חסרים כאלה כאן גם בקיץ). מוזיאון העיצוב הוא מוצלח במיוחד, ואפשר לפגוש בו מגוון של תוצרים מהשורה הראשונה: חומרים שונים, מיחזור, הדפסים, מודלים אדריכליים שנבנו בצורה מעניינת או מציגים רעיון חדשני. בקיצור, לחובבי התחום זהו אולי המוזיאון הטוב ביותר בלונדון.

הנה למשל אריחי הקרמיקה האלה, שלכאורה נראים פשוטים ומשעממים, אלא שטקסטורת הצמחייה הוטבעה על הקרמיקה בטכנולוגיה הוותיקה של blueprint, ובעזרת אור והקרנה "הוחתמה" בסילואט הלבן והפרחוני.

דוגמא נוספת היא גלילי עץ חלולים מעץ ממוחזר, קלים במיוחד וחזקים במיוחד, שעוברים תהליך ייצור פשוט הכולל הדבקה של שאריות עץ לכדי עיסה אחת. בנוסף המוזיאון כולל מודלים אדריכליים מחומרים מעניינים, טקסטיל חדשני ויישום של טכנולוגיות עכשוויות.

עוד מוזיאון שכנראה הייתם מבקרים בו גם ללא המלצתנו הוא Tate Modern, שהיה תחנת כוח שננטשה ב-1981. המבנה שנמצא על גדות התמזה יועד לשימוש מחודש כמוזיאון, ותוכנן במשרד השווייצי הנודע herzog & de meuron בשנות ה-2000. כשאנחנו ביקרנו במוזיאון לפני שנה התצוגה היתה דלה, אגב, וחלק מהחללים היו ריקים. מדי שנה מוצג בחלל המרכזי מיצב זמני של אמן מפורסם. זכור מיצב "מזג האוויר" או "השמש", שיצר אשליה של שמש ותאורה חמימה במרכז החלל. מה שהוצג כשאנחנו ביקרנו היה מיצב גרעיני החמנייה המפורסם של האמן הסיני ומתנגד המשטר Ai Weiei. המיצב עשוי מיליוני גרעיני חמנייה עשויים חרסינה. לא נכחיש שלא הבנו.

לקינוח כדאי לטפס על המדרגות של אנדרטת השריפה הגדולה (The monument of the great fire) לטובת תצפית מהממת על העיר. אפשר גם לנסות את הגלגל הענק (The london eye), אבל לטיפוס תחושת סיפוק גדולה יותר :)