הדפסה
לכתבה באתר
בואו נעשה רגע רשימת מלאי, בסדר? ביורו לא שיחקנו. במדליה לא זכינו. ואז, רגע לפני ששקענו אל תהומות הנשייה, קיבלנו את הידיעה המשמחת מכולם: יהודה ונינט מתחתנים.
אחרי שש שנים יחד, הזוג המלכותי של ישראל סוף סוף מתחתן. ורגע לפני שהספקנו להגיד "ריאליטי-חתונה-בהפקת-טמירה-ירדני" הודיעו מקורבים מטעם הזוג שהם מתכוונים לעשות "טקס צנוע", ואז "חתונה למשפחה וחברים קרובים בלבד".
תהרגו אותנו וזהו, למה לא.
ססאמכ, בסדר? כל הקיץ הזה אנחנו יושבים ובוהים בעמים אחרים בטלוויזיה בזמן שהם לוקחים מדליות ואנחנו נראים כמו חיי המין של עורך הערוץ שלנו, למרות שהוא היה מת להגיע ל-43 שניות. או שיהיה לו מין. אבל זו לא הנקודה.
הנקודה היא שסוף סוף גם אנחנו יכולים להיות ככל העמים. בכדורגל כבר לא נהיה טובים, גם בשיט אנחנו כבר לא מביאים מדליות הביתה, ואם הגזירות הכלכליות האלו ימשיכו כנראה שבקרוב גם משכורת לא נביא הביתה.
אז לא תעשו קצת נחת בדמות חתונה מלכותית באמת? מה יש, לא מגיע לנו איזה וויל וקייט משלנו?
מגיע. ועוד איך מגיע. אם אתם מספיק מבוגרים והייתם בתקופה שבה נאלצנו להקשיב ליהודה לוי שיר הייתם יודעים שזו רק ההתחלה של מה שמגיע לנו, אבל לא חשוב עכשיו. קבלו את החתונה האלטרנטיבית של יהודה ונינט, כמו שחתונה מלכותית אמיתית צריכה להיות.
קונפטי דו"חות חנייה
קודם כל, מן הסתם, יום החתונה של יהודה ונינט יוכרז כיום שבתון. בשבוע שלפני יקדישו ערוצי הטלוויזיה הישראלית את כל זמן השידור שלהם ליהודה ונינט, ותאמינו לנו, אחרי שתצפו ברצף ב"לחיי האהבה" ו"השיר שלנו", אפילו "סברי מרנן" תיראה לכם כמו סדרת איכות.אז איפה היינו? אה, כן, שבתון. ולא רק שבתון, אלא יום שבו, במיוחד לכבוד הזוג, יהיה מותר לחנות איפה שרוצים, על איזו מדרכה שרוצים ובאיזו זווית שרוצים. למי שלא זוכר רק נזכיר שהזוג צבר בחייו המשותפים מאות - אם לא יותר - דו"חות חנייה, אשר יקרעו לגזרים וישמשו כקונפטי לקהל הרחב. וכן, אל תדאגו, בהתחשב בכמות דו"חות החנייה, אנחנו מבטיחים שיהיה מספיק לכולם.
מי שלא יהיו בחופש, לצערם, הם ספרי העיר תל אביב, שיחוייבו להעניק תספורות בסטייל של נינט בחמישים אחוז הנחה. נשים וגברים יוכלו לבחור במראה הפונינט הקלאסי, הקרחת היקרה ביותר בהיסטוריה ושלל התסרוקות ההזויות הנוספות שנאלצנו לסבול לאורך השנים. זקנים מזוייפים ימכרו ברחובות כזכר לתקופה שליודה ונינט נשברה המראה בבית לתקופה של שנתיים, כנראה, וכתוצאה מכך יודה לא ראה איך הוא נראה וגידל זקן של איש מערות.
הזוג יעבור ברכב משוריין וינופף לקהל, שמצידו יצעק "נינט, בשבילנו את הזוכה היחידה בכוכב נולד, בעיקר בגלל שאנחנו לא זוכרים איך קראו לכל השאר". על הבמה המרכזית יחמם בועז מעודה את הקהל, שמצידו יתחמם בעיקר על ידי גירוד בפדחת כשהוא מנסה להיזכר איך קוראים לבחור הזה.
הקווים נפתחים עכשיו
בסופו של דבר, יגיעו נינט ויהודה אל הרחבה המרכזית שתהיה, איך לא, דווקא בניצנים. נינט תעלה נרגשת בשמלה לבנה אל הבמה, תצעק "ערב טוב ניצנים", מה שיגרור ים של דמעות (חה!) מצד הקהל.
ואז, פתאום, חושך. ומשנדלק האור צביקה הדר יעלה לבמה, ועוד לפני שתבינו מה קורה, תגלו שרק אתם בבית קובעי איזה שיר סלואו ירקדו יודה ונינט. קדימה קדימה, הקווים שלנו נפתחים עכשיו, ובואו נעבור לצוות השופטים שלנו.
בצוות השופטים, איך לא, צדי צרפתי הנצחי ("החתימה על הכתובה הייתה ממש ליד"), מיכל אמדורסקי תפקח על הכואורוגרפיה של העסק ("בעיני הכניסה לחופה הייתה קצת איטית מדי, פשוט לא התרגשתי") ומרגול, סתם כי פשוט עדיף שתשב על הבמה, כי עושה רושם שבכל מקום אחר היא נכנסת לצרות.
רגע לפני שהטקס מתחיל פורצת לרחבה אהבת נעוריו של יודה, יעל בר זוהר, עם המשפט הכי נורא והכי מחריד שיכול אדם להגיד לחברו: "קהל נכבד, קבלו את גיא זוארץ". זוארץ - בן זוגה הנוכחי של בר זוהר, כן? - עולה לבמה ואיתו, הו לא, מועצת שבט המורכבת מאפרת בוימוולד ורן דנקר. השבט, כך נראה, יאמר את דברו. נו, עוד לא סיסמתם סלואו?
אלא שאפרת ורן יפתיעו ויפרגנו, הקהל יצהל, יבחר באלירז שדה לשיר הסלואו של החתונה (זה לא משנה מה נותנים לקהל לבחור, בסוף הוא תמיד בוחר באלירז שדה) ואין יור פייס, קייט ו-וויליאם. מי עשו את החתונה המלכותית הגדולה ביותר בעולם? מי קיבלו מדלית בזהב בחתונות מופרכות?
ואויש, נו, תעזבו אותנו עם הטיעון שזה לא מקצוע אולימפי. גם שחייה צורנית זה לא נחשב, ואתם לא שומעים אותנו מתלוננים.
אבל כל זה, כמובן, לא יקרה. נינט ויודה יתחתנו בטקס צנוע, ואתם יודעים מה? סבבה. זה לא, כאילו, שאכפת לנו או משהו. זה לא, כאילו, שחשבנו על זה לעומק. זה לא, כאילו, שזה מזיז לנו, בטח לא כשיש סיכוי תיאורטי להיכנס לשיוט המדליות בגלשנים איזוטריים לזוגות (הה!).
זה לא, כאילו, זה כל מה שנשאר לנו בחיים. זה לא, כאילו, שבלי זה נישאר רק עם הפגנות על צדק חברתי ואיומים על איראן והעונה השניה של "סברי מרנן" ותכל'ס, אנחנו לא יודעים מה מבין השלושה גרוע יותר. זה לא שעל הכתפיים שלכם, נינט ויודה, מונח כל האושר הלאומי שלנו. תמיד אפשר לזכות במדליה. או להעפיל ליורו. או...
אתם יודעים מה? באמת פשוט תהרגו אותנו וזהו.
