הדפסה
לכתבה באתר
חופשות בטן-גב משעממות אותי. אוויר צלול לא מרגש אותי, שקט לא עושה לי טוב, ועשר דקות של ישיבה מול נוף (כשאני שומע בדמיוני את אמא שלי מתרגשת "תראה את הנוף!") יכולות לחרפן אותי. כך, כשחבריי הטובים נ' וב' הציעו לי לברוח מהלחות ולהצטרף לחופשה בבית פרטי ומבודד באיזה אי יווני קטן, הרמתי גבה, אבל הבנתי שאם כבר להזיע, אז עדיף בחו"ל.
האי הקטן היה הלוקיישן המושלם. כל חומות הציניות והסרקסטיות שלי התנפצו עם הגלים על המזח. כבישים שוממים על צוקים מפותלים, חופים בתוליים עם מים שקופים, מנזרים קטנים שפזורים על גבעות טרשים במראה מקראי, כפרים ציוריים, מעגני יאכטות ואנשים שזופים ויפים שלא יודעים מלה בעברית - הרגשתי כמו שון קונרי בסרט של ג'יימס בונד משנות השבעים.
ועדיין, כנראה שגם בחופש אתה יכול להוציא את המעצב מהסטודיו אבל לא את המעצב מהבן אדם. כשכולם צילמו מרפסות אותנטיות וקנו "אמנות מקומית", העינים שלי שטו כמו סרדינים למחבת שמן זית, ומצאו טיפוגרפיה מקומית.
לפי ויקיפדיה, את השפה היוונית דוברים כ-13 מיליון בני אדם. היא נחשבת לשפה האלפבתית הראשונה בהיסטוריה שהקנתה יחס שווה לתנועות ועיצורים. הממצאים העתיקים ביותר שהתגלו בקשר אליה מתוארכים למאות ה-8 וה-9 לפני הספירה, אבל צורתו הנוכחית של האלפבית היווני נוכחת רק משנת 403 לפני הספירה. באלפבית היווני יש 49 תווים - לכל אחת מ-24 האותיות יש גרסה גדולה וקטנה, ולאות סיגמא יש גם אות סופית. ב-1982 עברה היוונית שלב נוסף באבולוציה, כשכמה תווים הושמטו ממנה מפאת חוסר שימוש, בשל ההגייה המודרנית.
האלפבית היווני קסם לי. מעולם לא התמקדתי בו כל כך, על הצורות הגיאומטריות הסימטריות שמשתלבות במה שנראה כמו אנגלית. חיכיתי כבר לעזוב את האי, ולראות איזו טיפוגרפיה מודרנית תציע לי אתונה.
פעם הרתיעו אותי כמה נשמות טובות עם תיאורים של אתונה כעיר גדולה, מפחידה ומכוערת נורא. עכשיו אני מבין שהיא פשוט שילוב די מוזר של תל אביב, חיפה, ירושלים ואילת. לא להשמיץ סתם. בירת יוון מציגה שילוט רחוב, פוסטרים ועיצובים מודרניים, שמשלבים אלפבית יווני ולטיני, ממש כמו בערי ישראל עם הסימביוזה של עברית ואנגלית.
מרכז אתונה יכול היה בקלות להיות מוזיאון הגרפיטי העולמי. שתי סיבות מנעו ממני למלא כאן מטרים של צילומי גרפיטי יווני אותנטי. האחת: תרבות הגרפיטי (או "אמנות הרחוב") קצת נמאסה עלי בשנים האחרונות, ונדמה שכל ערי העולם המערבי מצוירות באותן טכניקות ובאותו סגנון גופנים. השנייה: לא הכל היה מעניין וטוב מספיק טיפוגרפית לפוסט. אז הנה המיטב:
מקבץ לוגואים טיפוגרפיים ישנים, עדכניים, מאוירים וסתם כאלה שצדו את עיני:
ואם כבר באותיות עסקינן, הייתי חייב לישון במלון עם השם הכי טיפוגרפי שיש:
נסיים עם לוגו מקסים של פרויקט עכשווי, שמטרתו היא חידוש פני מרכז אתונה: RE THINK ATHENS. פנפיסטימו היה ועודנו אחד הרחובות המרכזיים בעיר. עם הזמן הוא הפך ממרכז שוקק ויפה של בתי מלון, אוניברסיטאות, בתי קפה ובוטיקים, לאחד הרחובות המזוהמים של אתונה. המיזם הנוכחי, במימון קרן אונאסיס, שם לו לדגל לשנות את אופי מרכז העיר ואת צורת החיים בה, כשהרחוב המפורסם הוא הראשון בתור. (עוד על פרויקט ''לחשוב מחדש אתונה'' בכתבה שהתפרסמה כאן בערוץ האדריכלות).
באתר הפרויקט תוכלו למצוא סרטוני וידאו, הסברים על היוזמה ועל התחרות האדריכלית הבינלאומית לטיפול במרחב הציבורי של אותו אזור, שמסתיימת ב-7 בספטמבר. ובזאת אני קורא לרון חולדאי ולעיריית תל אביב להתחיל במיזם RE THINK TLV, כשרחוב אלנבי יהיה הראשון בתור.
המשך קיץ נעים.