הייתה זו שיחה תמימה עם שולי, חברה מהגן של הבת שלי, שגרמה לי להתחיל להתעסק בשוק הטרנדים ההוריים. "אני רוצה לנסות משהו חדש", היא אמרה לי, אחרי ששאלתי אותה מתי היא מתכוונת לגמול את הילדה מחיתולים. "יש איזו שיטה חדשה עכשיו של דוקטור פיל, לגמול את הילד ביום אחד ובלי לצאת מהבית. נורא בא לי לנסות את זה".

ככל הנראה היה זה המבט המזועזע שלי שגרם לה להמשיך להסביר לי שאני סתם סגורה לרעיונות חדשים: "תפסיקי עם הפרצופים", היא הטיפה. "את יודעת שיש עכשיו טרנד חדש בחו"ל שעובד מאוד יפה, של מסיבות גמילה לילדים? ממש מכנסים את כל הילדים, מכינים עוגות וממתקים ומכריזים על הגמילה. הילדים מתים על זה. זאת המילה האחרונה בתחום ואני מאוד פתוחה לחידושים. את יודעת, כל יום מגלים דברים חדשים. זה שאנחנו גדלנו בצורה מסוימת זה לא אומר שזה קדוש".

 

מה רע בדרך שבה גדלנו?

האמנם כל יום מגלים דברים חדשים בתחום ההורות, המקצוע השני העתיק ביותר בעולם? מה בעצם רע בדרך שבה ההורים שלנו גידלו אותנו ובדרך שבה ההורים של ההורים שלנו גידלו אותם? השאלות הללו לא הפסיקו להטריד את מנוחתי, אבל השאלה שעניינה אותי יותר מכולן, היא מה יש למומחים מנוסים בתחום, שנתקלים בחידושים האלה מדי יום, להגיד על הנושא.

"הטרנדים האלה מאוד מאפיינים את החברה של היום", אומרת גילת מלכאן סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית ובעלת קבוצת הורים באינטרנט. "רוב הטרנדים החדשים מותאמים לחברה שלנו היום במובן הזה שהם מציעים פתרון מהיר וקל. רובם מכוונים להקל על ההורים ולתת להם פתרון של זבנג וגמרנו. זו בעצם הבעייתיות ברוב השיטות האלה, כי זה לא תואם את הצרכים של הילד, שלרוב צריך משהו תהליכי. קחי למשל את הטרנד החדש, להשאיר ילד בלי חיתולים. הורים חושבים, איזו שיטה מעולה, למה בעצם שלא אגדל את הילד בלי חיתול בכלל?"

מלכאן סטיקלרו מתייחסת לאחד הטרנדים החדשים בתחום ההורות, גידול ילדים ללא חיתול כלל כבר מגיל אפס. לפי השיטה הזו, ההורה מקשיב לסימנים שהילד עושה וכבר מגיל לידה לוקח אותו לשירותים כדי שילמד עם הזמן לאותת על צרכיו ולמעשה לא יזדקק לחיתולים.

לטענתה, הורים רבים מנסים את השיטה, למרות שבהיותם קטנים הם עצמם גדלו עם חיתול: "הורים היום ממעטים להסתמך על הדורות הקודמים, כאילו יש תחושה שהם לא מספיק קראו ולא מספיק למדו ואנחנו מבינים טוב יותר. הטרנד של לגדל את הילד בלי חיתול הוא דוגמא מצוינת לכך. עדיין לא נעשו מספיק מחקרים שמראים מה קורה אחרי שהילדים האלה גדלים ללא חיתול בחברה שלנו ואני מדגישה, בחברה שלנו ולא באפריקה. בכל חברה שיטות החינוך צריכות להתאים למציאות של אותה חברה".

 

לגדול בלי חוקים

דוגמא נוספת שמציגה מלכאן סטיקלרו היא האכלה או הנקה קבועה של הילדים כל ארבע שעות קבועות, שיטה שמוצגת באופן בולט בסדרת הספרים "הלוחשת לתינוקות". לפי שיטה זו, מעט אחרי שתינוק נולד ההורים מסדרים לו את הארוחות כך שיאכל בתחילה כל שלוש שעות ומאוחר יותר כל ארבע שעות.

"הרבה מאוד הורים מבקשים לראות את התוצאות של החינוך שלהם כבר מגיל אפס, מבלי להבין כי אחד הצרכים הבסיסיים של תינוק הוא קבלה ללא תנאים", היא מסבירה. "הצרכים הראשונים של תינוק זה היעדר חוקים. יש לו את הצורך לקבל את מה שצריך כאן ועכשיו, לקבל אוכל מבלי להתאפק, לעשות צרכים מבלי לחשוב על כך. אם לא נספק לו את הצרכים האלה בגיל הזה, הנפש שלו תרצה למלא אותם בגיל מאוחר יותר, אבל לצערי הרבה מאוד הורים מבקשים להמציא את הגלגל".

אל מול טרנדים של הורים המבקשים לחנך את הילדים מגיל אפס ולקבל תוצאות כאן ועכשיו, ניצבים גם הטרנדים ההפוכים. לפני מספר שנים היה זה "עקרון הרצף" ששטף את שוק ההורים בניסיון לשכנע אותם כי הדבר הטוב ביותר עבור הילד שלהם הוא להיות כל הזמן עם ההורים, צמוד לגופם. לפי שיטה זו הצורך המרכזי של התינוק הוא להיות בקרבה פיזית רצופה לאמו ולהיות נוכח באופן מתמיד בעולם המבוגרים.

עקרון הרצף: מתאים לחברה שלנו או לשבט נידח באפריקה? (צילום: shutterstock)
עקרון הרצף: מתאים לחברה שלנו או לשבט נידח באפריקה? (צילום: shutterstock)

 

לזרום בגן

טרנדים דומים שהגיעו לאחר מכן דיברו על הצורך של ילדים לקבוע לעצמם את השגרה. הביטוי המרכזי לכך היה הקמת בתי ספר דמוקרטיים. הטרנד המרכזי ששוטף את אזור המרכז בימינו אנו הוא חינוך ילדים בתוך גנים זורמים. בדרך כלל מתנהלים אלה ללא שגרה קבועה ומבלי שהגננת תחליט עבור הילד במה ישחק ומתי ילך לישון. מיותר לציין כי הגננות של פעם נחרדות לנוכח הטרנד החדש.

"עניין הטרנדים לא שייך רק להורים", אומר מנכ"ל איגוד גני הילדים, חנן דגן. "אנחנו רואים איך כל שנה-שנתיים משרד החינוך משנה את השיטה, אז מי אנחנו שנקבע מה השיטה הנכונה? פעם זה בדידים ופעם שיטת סינגפור ואחת הבעיות בכל התופעה הזו היא חוסר ההתמדה. בסופו של דבר מחנכים ילד לפי שיטה חדשה שלא ניסו מספיק ולא חקרו מספיק וגם לא מתמידים בה לאורך זמן".

מצד שני, דגן אינו פוסל חידושים בחינוך והורות תחת כמה תנאים: "אני אומר, כל עוד ילד מקבל חום ואהבה, יציבות וביטחון, חינוך לסדר וארגון, חינוך לגבולות וחינוך לערכים, הבסיס קיים. אלה חמישה תנאים שיש למלא. יש אגב גם גנים זורמים שהגבולות בהם מאוד ברורים. זה בסדר גמור שהורה ישאל את עצמו מה הדבר שנכון ביותר לילד שלו. זו שאלה טובה, אבל לדעתי חייב להיות שם את הבסיס עם כל חמשת התנאים הללו".

 

ליאת עזר, פורטל המשפחה .