ביום שבו יפנו את כל המתנחלים לתוך הקו הירוק

מה יקרה ביום שאחרי פינוי ההתנחלויות? לאיזו סביבת מגורים יעבירו את כל הישראלים שהתרגלו לחיות עשרות שנים בווילה עם גינה, ויצטרכו פתרון מיידי? מהניסיון של מהלכי הפינוי הקודמים (סיני וגוש קטיף), כבר ידוע שהרשויות אינן ערוכות לקלוט את המפונים ולהחזיר אותם לחיי שגרה תקינים במהירות סבירה. העובדה שרבים ממפוני גוש קטיף ממשיכים לגור במבנים זמניים, לעתים בתנאים ירודים, וחלקם סובלים מבעיות כלכליות ונפשיות, מוכיחה כי לאדריכלים ומתכננים יש עבודה רבה כדי לשפר את המצב.

הזנחה. אתר הקרווילות בניצנים (צילום: גדי קבלו)

בחלל שנוצר, מציעות שתי בוגרות טריות של המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", רונה אורובנו (27) וציפי סטריקוב (31), שני פתרונות עקרוניים שאפשר לאמץ ולפתח. בישראל של היום, עצם ההתייחסות לפינוי המתנחלים מיהודה ושומרון היא לא רק אתגר אלא גם פרובוקציה, אך השתיים לא חששו מכך. הן חקרו את הנושא במשותף במהלך הסמסטר הראשון ולאורך הסמסטר השני, וכל אחת מהן פיתחה פתרון לקבוצת אוכלוסייה מובחנת בקרב המתנחלים. במחקר המוקדם, הן זיהו שישה טיפוסים עיקריים באוכלוסייה הזו, ולכל אחד מהטיפוסים הן אפיינו יישוב וסביבת מגורים מתאימה שאליה מומלץ לפנותם:

1. המתנחל הכלכלי:

• מי שבחר להתנחל מסיבות כלכליות.

• איפה מתגורר: אלפי מנשה או מעלה אדומים - מקומות בעלי אופי פרברי.

• יישוב מחדש: שכונה במטרופולין באר שבע.

2. המתנחל החברתי:

• מי שבחר להתנחל מתוך רצון להתבדלות חברתית.

• איפה מתגורר: קדומים או אלון שבות - מקומות בעלי אופי קהילתי.

• יישוב מחדש: מבנה מורכב ("מגה-סטרוקטורה" שתענה על כל צרכי הקהילה, כולל קומות מגורים, בית כנסת וישיבה), שיוקם בבאר שבע.

3. המתנחל המהפכן:

• איפה מתגורר: חברון – מקום דליק מבחינה ביטחונית.

• יישוב מחדש: בעיר הבדואית רהט.

4. המתנחל החקלאי:

• איפה מתגורר: תקוע או התנחלות אחרת עם אופי חקלאי.

• יישוב מחדש: בצפון הנגב, כי זו סביבה שנותרה חקלאית.

5. מתנחל הספר (מתנחל הגבול):

• איפה מתגורר: שערי תקוה או התנחלות אחרת בעלת אופי צבאי.

• יישוב מחדש: באזור סנסנה, צמוד לקו הירוק.

6. המתנחל הרוחני:

• איפה מתגורר: מגרון, גבעת אחיה או כל מקום מבודד עם פיתוח מינימלי.

• יישוב מחדש: גבעות גורל, בין באר שבע ללהבים.

מאחר שהסטודנטים הונחו להתייחס בפרויקטים שלהם לפריפריה, בחרו סטריקוב ואורובנו בבאר שבע וסביבתה. הן התמקדו והרחיבו את העבודה על שני טיפוסים: סטריקוב יישבה מחדש את טיפוסי "מתנחל הספר" בגבעות שוממות, ביישוב חדש שתיכננה, המוקף בעמדות שמירה. לעומתה יישבה אורובנו את "המתנחל החברתי" במבנה ענק במרכז באר שבע, כזה שיכלול תחת קורת גג אחת ישיבה, אולפנה ובית כנסת (ומגורים כמובן), כדי לספק את כל צרכי הקהילה ולשמור על התבדלותה מהסביבה.

קומות שונות ב''מגה סטרוקטורה'' (תוכניות: רונה אורובנו וציפי סטריקוב)

סטריקוב יודעת פינוי מהו: היא נולדה בימית, וכשהייתה בת שנה פונתה עם הוריה במסגרת הנסיגה מסיני. אורובנו (ילידת גבעת שמואל), שכיהנה שלוש שנים רצופות כיו"ר אגודת הסטודנטים בבצלאל, היא כאמור פעילה מרכזית בתנועת המחאה החברתית. הפרויקט המשותף של השתיים הפגיש שתי תפישות עולם מנוגדות – אורובנו באה ממשפחה חילונית בעלת דעות שמאליות וסטריקוב הדתייה באה מהצד הימני של המפה הפוליטית – לפרויקט שבוחן מהלך דרמטי מבחינה מדינית, פוליטית וכמובן תכנונית ואדריכלית.

תוכניות אישיות לעתיד: אורובנו לא מתכוננת לשלוח קורות חיים בזמן הקרוב. היא נשמעת מיואשת מהחלום שבו האדריכל יכול לשנות את העולם: "אחרי חמש שנות לימוד, הבנתי שהסיכוי לשנות מתוך משרד אדריכלים הוא קטן. דווקא מתוך המחאה החברתית הרגשתי שאני יכולה להשפיע מאוד ולכן אעדיף לפנות לתחום המדיני. אני מעוניינת לרוץ לפוליטיקה ולהיכנס למועצת עיריית ירושלים". סטריקוב, שעדיין שקועה כמו חברתה בהשלמת חובותיה האקדמיים, נמשכת לתכנון עירוני.