אף תסריטאי לא יכול היה לכתוב טוב יותר את העונה הראשונה שסידרו שלישיית "מחוברים" המקורית ליוצריה, עמי טיר ודורון צברי.

 

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

חמושים בכריזמה שנבחרי עמנו יכולים רק לייחל לה, במצלמה ובדרך כלל גם במבט מהורהר ובסיגרייה בזווית הפה, אלה לא היו רק סיפורי החיים האנושיים והמורכבים של דודו בוסי (49), שי גולדן (40) ורן שריג (41) שגרמו לנו להידבק לטלוויזיה ולשאוב בתאווה כל שלוק מחייהם.

 

כל סטריאוטיפ שהודבק עליהם נופץ לאלפי חלקיקים במהלך הסדרה על ידי מאצ'טה. שריג השנון התגלה כבחור מלנכולי ורב רבדים; שי, הגולדן בוי של העיתונות, הפך מ"ילד שגדל עם כפית זהב בפה", כדבריו, לאישיות עגולה עם ילדות מסובכת, חיים לא קלים וכן, גם חרמנות מובנת ליעל בר זוהר וג'נוארי ג'ונס; ובוסי, הסופר המיוסר והרב־שגל חובב האלכוהול שלא מאמין בזוגיות, התגלה כנפש רגישה ושברירית במיוחד.

 

השלושה, בליווי לואיס אדרי וישי גרין, הפכו את "מחוברים 1" לעונה ההרואית, אול המוצלחת ביותר בפורמט, זאת שבשיחות הברזייה הברנז'אית אומרים עליה "אין, כזאת עוד לא תהיה. הם הגיעו לשיאים שאף אחד לא יכול להתחרות בהם". זאת שנגמרה ברומן שהשאיר את הצופים בשוק.

 

שנה וקצת ורן שריג ודנה ספקטור אחר כך, "מחוברים 2" עומדת בפני אתגר בלתי אפשרי: להתעלות על כל זה. לעשות את מה ש"מחוברות 2" - שאכלסה את ננה שרייר, מיקה קרני, שיר נוסצקי, דינה אברמסון והילי עמנואל (גלידה למי שמצליח להבדיל בין השתיים האחרונות) - לא היתה קרובה להשיג.

 

ישבנו לצפות בפרק של העונה החדשה יחד עם שלושת גיבורי העונה הראשונה, ולשמוע מה יש להם לומר על סקאזי, חנוך דאום, גדעון לוי ושאר הילדים החדשים בבלוק, ואיזו כאפה מחכה להם אחרי שאורות המצלמה יכבו.

 

"התחילו הרבה יותר חזק מאיתנו". "מחוברים 2" (צילום: אוהד רומנו)
"התחילו הרבה יותר חזק מאיתנו". "מחוברים 2" (צילום: אוהד רומנו)

 

קראו לו יהיר ומתנשא, ובטוקבקים תהו לא פעם מה אשתו החייכנית והמקסימה, מיכל, מחפשת אצלו. אבל אם יש גבר שמינף את עצמו אחרי "מחוברים", ואת זה אי אפשר לקחת ממנו, זה שי גולדן, כיום סגן עורך "מעריב", בעל תוכנית הרדיו "מייבשים את הביצה" לצד שרון כידון, ובאופן כללי אחד הגברים הכי ורבליים ואינטליגנטים שאי פעם כיכבו כאן בטלוויזיה.

 

נאמן לתכונות האופי המפוצצות האלה, גולדן לא צריך שאלות חימום או הכנה, הוא יורה את מה שיש לו להגיד על המחוברים החדשים כאילו בדיוק סיים לכתוב את הדוקטורט שלו בנושא: "חנוך לקח המון מהטכניקה הסיפורית שלי.

 

"היו שתי אסכולות בשנה שעברה, של רן ושלי. של רן זאת אנרגיית צילום אחרת ומשהו מאוד תזזיתי. אני הייתי בטכניקה סיפורית של לשים את הפוקוס עליי, אבל להוציא את כל האנשים מסביבי גדולים. זה גם מה שחנוך עושה.

 

"הוא יוצא המשוגע, הדתי שמדבר עם אשתו על נשים אחרות. הוא מוכן לקרבן את עצמו כדי להוציא את המשפחה ואת כל החברים שלו גדולים. שימי לב לכל הדברים שאמרו עליי - שחצן ומתנשא - אבל כולם מתים על מיכל, על אבא שלי ועל רן, אחי. זה במודע. חשבתי: 'אני אוציא אותם גדולים ואני אצא המניאק'".

 

גולדן ככל הנראה מרגיש תחושת שליחות כלפי הדור השני של הסדרה בה כיכב, אחרת אין דרך להסביר את העובדה שאירח לפני כשבוע את חנוך דאום בתוכנית הרדיו שלו, כדי לדבר על פנינה לא מחמיאה שכתב עליו הקולגה ל"7 ימים", רענן שקד. דאום, כמנהגו, לקח את ההאשמות נגדו בכובד ראש ופצח במונולוג האומד כמה שקד מעניין לו את הביצה השמאלית. גולדן מודה שלא דיבר עם שקד על האינצידנט, אבל הוא כבר לקח צד.

 

"יש דבר עתיק יותר ממקצוע העיתונות והוא מלחמות עיתונאים. רענן עשה פאול, זאת האמת. הוא כתב בעיתון שבו כותב חבר שלו משפט מכוער, משפט שיכול להיות עילה לדיבה: 'ניסיונותיו הפתטיים של לוחך פנכה מקצועי להתגרש מהכיפה'. זה משפט שאם לא הייתי עיתונאי, הייתי הולך לבית משפט ואומר - אני תובע את הרענן שקד הזה, מה הוא כותב עליי? סתם משפט להעליב.

 

"בנאדם, תהיה גבר. אז קבל את זה כמו גבר כשחנוך עולה לשידור ואומר שזה מעניין את הביצה השמאלית שלו. אתה גבר לכתוב? תהיה גבר גם לקרוא או לשמוע שאומרים את זה עליך". שקד סירב להגיב לדברים.

 

אתה נשמע יותר אופטימי ומלא תשוקה לדבר הזה מהשאר. היית משתתף בעוד סבב של "מחוברים"?

"בטח. הייתי עושה את 'מחוברים VIP' וגם את 'האח הגדול VIP'. את 'מחוברים' עוד שנתיים שלוש, ככה. מבחינת ריאליטי, רק ב'האח הגדול' הייתי רוצה להיות. 'הישרדות' בחיים לא, למרות שבטוח הייתי מעולה בזה.

 

"אם היה 'הישרדות' בתנאי מיזוג, הייתי שם. אבל 'האח' נראה לי חוויה מטורפת. אני אוהב לבחון את הגבולות והנפש שלי בתנאי מעבדה קיצוניים. ובאמת - יורם (זק - ל.א), אם אתה מלהק ל־VIP, תרים טלפון. אני לא צוחק, תרים טלפון, אני שם בשבילך. אני ממש רוצה להיות שם".

 

החיים של דודו בוסי חזרו בדיוק למקום שבו הוא עזב אותם ברגע שהרים את המצלמה והחל לצלם את עצמו עבור "מחוברים 1" - כתיבת ספרים, הרצאות בבתי ספר וסדנאות כתיבה יוצרת שהוא מעביר בביתו. הוא חטף הכי פחות ביקורת, ואולי בגלל זה הוא גם הכי פחות נסער מהקרנת הפרק של "מחוברים 2" והמשמעויות שלו.

 

"הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת למחוברים הנוכחיים הוא לשחרר ברגע שמפסיקים הצילומים. בתקופה שצילמנו את 'מחוברים' הייתי שונה, לחוץ. דורון (צברי - ל.א) אמר לי: 'זאת מפלצת שאני חייב להזין'. ואתה מוצא את עצמך מזין אותה על ידי שעות על גבי שעות של הקלטות של החיים שלך.

 

"היו קלטות מסוימות שאמרתי 'שיט, לא הייתי צריך להעביר אותן'. אמרו לנו לא לצפות בחומרים, אבל אני כן צפיתי בהם לפני שהעברתי הלאה. אבל היתה קלטת אחת שפספסתי, משהו שקשור במין ואלכוהול. אני חושב שכל מחובר פה יוכל למצוא רגע כזה בעצמו".

 

אתה מבסוט מהליהוק החדש, או שציפית לראות קצת פחות אנשי ברנז'ה?

"אני חושב ש'מחוברים' זה פורמט שדורש חמישה אנשים פריפריאליים. הבחירה בברנז'אים היתה בגלל שזה יוצר באזז, בגלל שמדברים על זה. ההתכתשויות והעניין שהסדרה מביאה איתה - ההפקה מלקקת את האצבעות כשהיא רואה את זה. כמה שיותר באזז ככה יותר טוב. אם הייתי המפיק הייתי ממש שמח ממה שהולך פה. בכלל, נראה שיש כאן עונה חזקה מאוד. הבחורים האלה הגיעו עם רמת פתיחות מאוד גבוהה על ההתחלה".

 

מי הכי מעניין אותך בינתיים?

"קשה להגיד, כי גם אם אתה מסמפט מישהו יותר מהשני כרגע, הכל יכול להשתנות. קתרין גונבת את ההצגה של גדעון. היא גם יפה וגם חכמה והם יוצרים קונפליקט מאוד יפה בזוגיות שלהם.

 

"גם גדעון עצמו. הוא אמר באחד הפרקים שהוא עיתונאי שלא קוראים אותו. הוא נוסע לרמאללה, לשטחים, ואומר: 'הנה, אני אספר עוד סיפור על עוד איזה מסכן, אבל את מי זה מעניין? אף אחד לא קורא אותי'. בא לי לחבק אותו, כי הוא הפגין חולשה. הוא לא מקבל שכר אמנים, לא מוחאים לו כפיים".

 

הוא נעצר, חושב מעט וממשיך: "מה שחשוב לזכור הוא שאחרי שהעונה תסתיים, אנשים עוברים הלאה, לדבר החם הבא. הם לא ימשיכו לדבר עליך לנצח. אני אדם מאוד מופנם, היה קשה לי להיפתח מלכתחילה. את חייבת להבין, המקום שהכי נוח לי בו הוא על הספה בבית שלי".

 

רן: "כן, דודו, שמנו לב. זה היה מדהים. רואים את גולדן רץ, אותי מתרסק, מפרק בתים, וההוא, הדרמה הגדולה שלו זה שהוא יושב על הספה, זז סנטימטר ימינה או שמאלה".

 

דודו: "סחבק עבר מצד שמאל של הספה לצד השני".

 

רן: "כן, ואני - בא לי להרוג אותו. הייתי מביא חומרים מדם ליבי, ופתאום אני רואה את בוסי במונולוג: 'אני אשתה עכשיו את הוודקה, או שאשתה אותה עוד שעה?'".

 

דודו: "אני לא מצטער שעשיתי את 'מחוברים', אבל גם לא שמח כל כך. כשזה שודר היתה לי רתיעה. אתה חשוף לביקורת ולהתייחסות של מבטים ברחוב, וזה די קשה שמסתכלים ומתלחששים, כי אני בנאדם מאוד מופנם. אפשר להגיד שסבלתי מהתקף חרדה קל באותה תקופה".

 

"מחוברים" זו מפלצת שצריך להזין. בוסי ושריג (צילום: דנה קרן)
"מחוברים" זו מפלצת שצריך להזין. בוסי ושריג (צילום: דנה קרן)

 

הנה מחובר שאומנם חזר לדיי ג'וב שלו - כתיבת "רמזור", "חי בלה לה לנד" ועוד כמה סדרות קאלט אליהן אתם מכורים - אבל ממש לא חזר לחייו הרגילים בעקבות התוכנית.

 

אנחנו מניחים שלא תידהמו כשנספר לכם ששריג, שהיה נשוי בעונה הראשונה של "מחוברים" לעידית, התאהב במהלך הצילומים בעיתונאית המוכשרת דנה ספקטור והשניים עזבו את בני זוגם (או סיימו לבזבז להם את הזמן, כפי ששריג אמר פעם בראיון), כדי לחיות יחד.

 

שריג, שהתאבד על החלק שלו ב"מחוברים"', יודע להעריך את הדור החדש. "בואי נודה, 'מחוברים 2' התחילו הרבה יותר חזק מאיתנו, הפתיחה שלהם היתה יותר טובה. אני התחלתי ב'שלום, קוראים לי רן ואני מאחר'. אבל אין אח ורע למה שקרה אצלנו בעונה. זה איבד שליטה לחלוטין. הם (עמי טיר ודורון צברי - ל.א) לא עמדו בזמנים, בכמות הקלטות.

 

בעונה הנוכחית יש הצהרה: גמרנו בבגידה בעונה הקודמת - נתחיל בבגידה בעונה הזאת (הבגידה של סקאזי בחברה שלו, אווה, בפרק הראשון - ל.א). אבל זאת היתה טעות טכנית. אתה לא יכול להתחיל בבגידה. כמספר סיפור, אתה חייב לעשות את זה בהדרגתיות. כמו מטוס, להמריא. ריאליסטי, ריאליסטי, ריאליסטי, פנטזיה - בום".

 

יש שיגידו שהנשים גונבות את ההצגה העונה.

"נורא קל להיות דמות משנה ולצאת נורא מקסים, אבל אם כל אחד ייקח את המצלמה וידבר בעצמו, הוא ייצא לא פחות פסיכופת מהדמויות הראשיות. אני רוצה להדגיש את הדבר הזה.

 

"נורא קל לצאת המיסטר לאבי־דאבי כמו הבן זוג של ג'ייסון, המסודר והמושלם, בשעה שאם היית נותנת לו את המצלמה, לא בטוח שלא היית מגלה מפלצת. יש משהו כפוי טובה כשבנאדם מדבר על הפגמים שלו ומישהו אחר רוכב לו על הגב".

 

"יש לי כאב", הוא מודה בעיניים נוצצות, ולרגע נראה באמת כמו האדם העצוב ביותר שאי פעם ראיתי. "כואב לי על החמישה האלה, שיחטפו כל כך הרבה חרא. אני פתאום מרגיש את זה. אני נזכר. וכל האנשים שמסביב יקצרו את התהילה שלהם בשעה שאתה בא להראות את הפגמים שלך לעולם. זה המון אומץ. ראיתי את הסצנה של ג'ייסון דנינו הולט עם אמא שלו. כמה אומץ יש לו! ואז יושב חבר שלו וגוזר את הקופון".

 

אתם צילמתם תוך כדי שידור, בניגוד ל"מחוברות 2" שצולמה קודם ואז שודרה. בטח הרגשת בהבדל.

"בטח. מפרק 20 ידעתי שאנשים עושים לי קרניים ושם הטריק - כי הסדרה גם מתחילה להשפיע על החיים שלך. גם דנה ידעה את זה, והיא גם היתה בתוך זה. יש רגע בו הדוקו והריאליטי מתערבבים.

 

בעונה שלנו קרה מה שקרה, אבל זה העניין פה, הסכנה. אתה מסתובב עם אקדח טעון כל הזמן. אבל לא אני ולא דנה ראינו את העונה שלי. בחיים לא ראיתי פרק של 'מחוברים 1'. אני לא יודע אם אי פעם אוכל לראות. ואני לא יודע אם אי פעם אוכל לראות את העונה של דנה. זה כמו להסתכל על תאונת דרכים, מי רוצה להסתכל על זה?"

 

נשמע כאילו יצאת די פגוע מכל העניין.

"אני מגיע לפה במונית, כי אני בשלילה בגלל 'מחוברים'. שנתיים הייתי במאבק מול מערכת המשפט בישראל. דנה גמרה להתגרש, אני העברתי את הדברים שלי מעידית רק לפני שבועיים. מחוברים איז סטיל הפנינג אין מיי לייף, ולכן 'מחוברים 2' זאת מסיבת השחרור הגדולה שלי. אני אומר: טוב שבאתם, חבר'ה.

 

"ועכשיו באמת - אני רוצה להיות במקום שדנה נמצאת בו, שהיא מרגישה שזה קרה לפני אלף שנה. אני עדיין חי את זה.

 

"לפני כמה זמן היו שידורים חוזרים של העונה שלנו וראיתי את עצמי לשנייה שם ואמרתי: 'מי זה האיש האפור הזה?' לא זיהיתי את עצמי. אני מחכה לעוד רגעים כאלה, שארגיש שזה קרה לפני מלא זמן, ש'מחוברים' לגמרי מאחוריי".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס :