הדפסה
לכתבה באתר
לפני כשבוע סערה וגעשה הרשת. בלוגרית אנונימית בשם "בחורה סקינית" פרסמה פוסט שבהיעדר מילים אחרות אפשר לכנות אותו רק "שטני". הוא תקף את קייט אפטון
-נערת השער של ספורט'ס אילוסטרייטד,
בשבילכם - בחריפות שאין שנייה לה וקרא לה "שמנה, חסרת מותניים, עם חזה שמן ומדלדל ופרופורציות גוף נוראיות".
וזו הייתה רק הפסקה הראשונה.
מיטב עיתוני העולם, מהאקזמינר ועד הניו יורק פוסט, תהו מי הבלוגרית שכתבה את טקסט השנאה הזה. "בחורה סקינית" (הבלוג בינתיים יורט על ידי ''אנונימוס'', ועל כך בהמשך), שהגדירה את עצמה כ"אישה בכירה בתעשיית האופנה", ירדה למחתרת. הבלוג צוטט בכל אמצעי מדיה אפשרי, והמדינה סערה בניסיון מי, לכל הרוחות, עומד מאחורי המרושעות.
אלא שכולם, בלהט הרגע, שכחו לשאול את השאלה המעניינת באמת: למה?
מלחמת עולם על הסקסיות
בואו נשים רגע את הדברים בפרופורציות: המדובר בבלוג. ועם כל הכבוד לכל בלוג באשר הוא, ולא משנה מה התוכן שלו, רעש כזה לא עושים מפוסט אחד.אלא אם כן, כאילו, מישהו מממן אותך.
בשבועיים האחרונים, ולמרות שיש סיכוי שלא שמעתם על זה, מתחוללת מלחמת עולם של ממש בין המגזינים בארצות הברית. לפני כשבועיים הודיע מגזין "סבנטין" שהוא מפסיק לרטש תמונות, בהמשך, כמובן, לחוק האנורקסיה שזוכה לוורסיה גם אצלנו בארץ. כמו כן, הצהיר המגזין, שמעתה ועד עולם (או לפחות עד הפעם הבאה שהרוח תנשוב לכיוון אחר) הוא ישתמש בדוגמניות "בריאות".
כן, כמו אפטון, שמהרגע שההצהרה הזו שוחררה לאוויר הסתובבה עם חתיכת מטרה על הגב.
חשוב להבין דבר אחד: הדיון הפילוסופי הוא טוב ויפה וחשוב וראוי, אבל בשורה התחתונה, כמו תמיד, מדובר כאן בהמון המון כסף. הרבה דוגמניות במידה אפס, הרבה סמלי סקס והרבה חוזים של מיליונים על גבי מיליונים שיהפכו להיות לא רלוונטיים אם אכן מודל הסקסיות בעצמו ישתנה.
חוזי ספונסרשיפ, קווי אופנה שלמים, חברות הלבשה תחתונה כמו ויקטוריה'ס סיקרט, שאליה, אגב, מכוונים כמה בלוגים אמריקאיים אצבע מאשימה.
כזכור, לא מזמן דיווחנו ממש כאן בארץ שבין הסוד של ויקטוריה לקייט אפטון עבר חתול שחור בגודל נמר בנגלי. סופיה נאופיטו, המלהקת הראשית של החברה, אמרה לעיתון הניו יורק טיימס לפני כמה חודשים על אפטון ש"היא כמו נערת עמוד 3 עכשיו. היא כמו אשת כדורגלן. היא יותר מדי בלונדינית, ויש לה את הפנים האלה שכל אחד עם מספיק כסף יכול להשיג", ואף הצהירה שויקטוריה לעולם לא ישתמשו עוד בקייט. אבל אפטון, שאת כל הפופולריות שלה הרוויחה דרך יו-טיוב, לא ממש נבהלה ומאז המניות שלה רק עולות, מה שסביר מאוד להניח מעצבן כמה ראשים בסודות של ויקטוריה.
מה שהוביל, אגב, כמה בלוגרים אמריקאיים לשאול את השאלה הגדולה: האם יכול להיות שחברת ההלבשה התחתונה הגדולה בעולם תקפה את אפטון?
התשובה, נכון לעכשיו, היא בלתי ידועה, אבל דבר אחד בטוח: זה היה פוסט מתוזמר, מפומפם ומתוכנן היטב. פוסט שחברה גדולה כמו ויקטוריה'ס סיקרט, נניח, יכולה להפיץ בחשאי. כי דבר אחד חשוב להבין: בשביל לדאוג שאייטם על פוסט יכנס לכל עיתון וערוץ טלוויזיה, צריך חברה עם יכולות. יכולות, נניח, כמו שיש לויקטוריה.
"קייט היא חזרזירה", נכתב שם. "בכלל, ידעתם ש-80 מהגנטיקה של בני האדם דומה לזו של הפרות? כי אפטון היא ההוכחה הקיימת לכך. אפטון היא וולגרית, רחבה ויש עליה 15 קילו יותר מהמקסימום שמותר להכניס לביקיני".
מישהו כאן, ללא ספק, איבד את הברקסים. השאלה המעניינת באמת, כאמור, היא מי, לכל הרוחות, נוהג במכונית.
ובינתיים, בהודו
במפתיע - או שלא - בחודש הזה ממש ערך הסניף ההודי של מגזין "FHM" את תחרות האישה הסקסית שלו. עד היום התחרו על התואר איישוואריה ראי וקארינה קאפור, אלא שמשהו איום ונורא קרה לריי השנה: היא ילדה ילד. כתוצאה מכך, היא העלתה כמה קילוגרמים, והיא לא מצליחה להוריד אותם. מה שהוביל למתקפה חסרת תקדים דווקא מצד הקולגה שלה, הגברת קאפור.
וזה מפתיע מאוד, בעיקר בגלל שמי שהותקפה רק לפני שנה וחצי על הגזרה ה"שמנמנה" שלה היא לא אחרת מאשר קאפור עצמה. בעיתוני אסיה הזדעזעו באותה תקופה מהעובדה שסמל הסקס ההודי עלתה ממידה 0 למידה 2, ואחרי אינספור דיאטות צמחוניות וטבעוניות הודיעה קאפור בכבודה ובעצמה שהיא חוזרת לאכול כי כל הזוהר מהפנים שלה נעלם, ולא אכפת לה אם היא תהיה מידה 2.
שזה מוזר, כי המוזיקה שהיא מנגנת בראיון מיוחד שנתנה לפני כשבועיים לעיתון הודי נשמעה אחרת. ואנחנו לא מתכוונים לקצת אחרת, אלא אחרת כאילו חטפו אותה חייזרים. או, נניח, שילמו לה הרבה מאוד כסף:
"שמן זה לא סקסי!", אמרה. "כל מי שאומר את זה מזבל את השכל. כל אישה שתגיד שהיא לא רוצה להיות הכי רזה שהיא יכולה מדברת שטויות. זה חלומה של כל אישה, והאידיאל שכל אישה צריכה לשאוף אליו".
אוקיי, אז אחרי המונולוג הזה, אפשר רק לשאול לא האם שילמו לה, אלא כמה. אבל רגע, זה ממשיך.
כשנשאלה על הקולגה שהשמינה מעט, נשמעה קאפור נחרצת: "שומן הוא מחוץ לאופנה. נקודה".
נשמע כמו קמפיין מתוזמר היטב? כי יכול להיות שאתם צודקים.
בתיאום מושלם, יום למחרת הראיון הודיע "FHM" שקארינה זכתה במקום הראשון בתחרות, והיא האישה הסקסית ביותר בהודו. ואיישוואריה? היא אפילו לא במאה הראשונות. עובדה קצת מוזרים, הייתם חושדים, בהתחשב בעובדה שהיא הגיעה למקום השמיני והמכובד בשנה שעברה.
צירוף מקרים שדוגמנית שעד לפני שנה ממש לא היה אכפת לה שקוראים לה שמנמנה משנה עמדותיה מהקצה אל הקצה ומוכתרת כסמל סקס על ידי מגזין שעשה את הונו מנשים במידה 0, ואין לו שום כוונה להפסיק? תחליטו אתם.
רצח, אונס ואנורקסיה
מי שנחשד כ"מפעיל לחץ" על מגזינים, מפגישות ועד כסף מזומן מתחת לשולחן, הוא ארגון "פרו-אנא", ארגון שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. למעשה, למרות שהוקם עוד במילניום שעבר, עדיין לא ממש בטוחים מה הוא עושה. יש הטוענים שהוא מטפל באנרוקסיות ועוזר להן להחלים. ויש הטוענים, כמו אופרה ווינפרי למשל, שמדובר בארגון שתחת הכסות הזו משכנע נערות חולות שאנורקסיה היא "דרך חיים" שיש להתמיד בה, ודורש מהרופאים ומבני המשפחה לכבד את בחירתן של הבנות.מבין שתי האופציות, השנייה היא כנראה הנכונה. ולפני שאתם פותרים אותו כארגון קיקיוני, מן הראוי להזכיר שיש לו כמה מיליוני דולרים טובים לבזבז. ולמרות ששמרו על שקט תעשייתי בשנים האחרונות (בין היתר בזכות ניטור אתרים שכאלה) העובדה שבסוף הפוסט ההוא על קייט אפטון הופיעו טיפים שנשאו את הכותרת "כיצד להרעיב את עצמך היום" הדליקו יותר מדי נורות אדומות אצל יותר מדי ארגונים.
אתמול, אגב, פרסמה "בחורה סקינית" התנצלות פומבית, ואף סיפרה שאיימו עליה ברצח, אונס והיא אף חוותה פריצות חוזרות ונשנות מחבורת "אנונימוס", מה שגרם לבלוג שלה להחליף כתובות תדיר ואף לשנות את שמו (כיום הוא נקרא "רכילות סקינית").
במקביל - ושוב, או שלא - קבוצת נשים די גדולה הגישה עצומה בת 60,000 חתימות למגזין "ווג" לאחר שזה יצא בגיליון רזה במיוחד, וביקשו ממנו להכניס עוד גדלים וצורות. אידיאל הסקס, כך נראה, בהנהגתה של אפטון (שאנחנו, אגב, חושבים שהיא נראית מצויין ולמעלה מזה) עומד להשתנות לנצח.
זה לא מפתיע, אם כך, שיש הרבה ארגונים וחברות מסחריות שרחוקים מלאהוב את הרעיון הזה, ויעשו הכל כדי שזה לא יקרה.
