הדפסה
לכתבה באתר
יש לי חולשה למחקרים. במיוחד לכאלה שעוסקים בנושאים כל כך הזויים עד שאני תוהה, ביני לבין עצמי, מה גרם לאנשים חושבים ובעלי מקצועות חשובים – סוקרים, סטטיסטיקאים, פסיכולוגים ויועצים – להקדיש להם שבועות ואפילו חודשים. האם הם באמת חשבו שחריש יסודי בשאלת הקשר בין קרני המאדים לחיי המין של הצפרדעים יביא ישועה לעולם? יהפוך אותנו ליותר מאושרים – או אותם ליותר מעושרים?
אבל הגיגי הכפירה האלה לא גורמים לה לעצור. להיפך, הם רק מפתים אותי להסתער בשיניים רעבות על עוד מחקר טרי ועסיסי כמו זה: מה חשוב לכם יותר – סקס או סלולרי? מה יקר יותר ללבכם או לגופכם? ועל מה הייתם מסכימים לוותר – על סלולרי או על סקס?
מה כבר נותן לי סקס?
500 גברים ונשים אמריקאים התבקשו להשיב על השאלה הגורלית הזאת עם יד על הלב ושליש מהם ענו עליה מבלי להסס – מוותרים על סקס. הפילוח המגדרי העלה כי 70% מהנשים מוכנות להעביר שבוע שלם ללא סקס, אולם לא מוכנות אפילו לשקול את האפשרות של יממה אחת ללא הקטן שמצלצל או שרוטט.
זה המקום לציין שהמחקר הוזמן על ידי "טלה-נאב", חברה אמריקאית שמעניקה שירותי ניווט ביבשה ובאוויר, כך שמותר להסיק או לפחות לשער שהסלולרי עומד על ראש שמחתה ושהאינטרס שלה להוכיח שבלעדיו אין חיים. אך השיקול הזה, משמעותי ככל שיהיה, אינו יכול לפסול או לגמד את הנימוקים. אנשים כמוני וכמוך הסבירו: "מה נותן לי סקס? הנאה מינית, לא יותר. נו, טוב, במקרים מסויימים ההנאה הפיזית משפיעה גם על הדימוי העצמי ויכולה לתרום להצלחה שלי בעבודה ובלימודים. הסלולרי, לעומתה, מעניק לי הרבה יותר. אפשר לקרוא בו את החדשות והמייל, להתעדכן ולעדכן, לסמס בקצב סופה ובטמפרטורת אש, להקשיב למוזיקה, לצלם, לנהל יומן, לקבל תזכורות, לעקוב אחרי חשבון הבנק ועוד ועוד ועוד".
הסלולרי הוא חבר
וזה עדיין לא הכל. כשאזרחיו של אובמה נשאלו מה הם היו מוכנים להקריב כדי שהסלולרי יישאר בחזקתם הפרטית התקבלה רשימה ארוכה, מפני שהפחד מהתנתקות הניע אותם למנות יותר מאופציה אחת. 70% מהנשאלים התחייבו לומר לאלכוהול שלום ולא להתראות, 55% הבטיחו שייגמלו לחלוטין מקפאין ואילו 54% הצהירו שייפרדו מאופני הכושר, המשקולות והתרגילים. למה?
הנשים הסבירו: "הסלולרי הוא חבר. ובתור חבר שדואג לאושרי הוא עוזר לי להגדיל את מעגל ההיכרויות והידידים. יש רק דבר אחד שהוא לא עושה למעני – הוא לא מוריד את הזבל". אחרת העידה על יתרון נוסף. "הסלולרי לא שואל 'איך הייתי?' אחרי כל ביצוע כושל או מוצלח".
ואילו הגברים, כולל אלה שהודו שהם מכורים לסלולרי ברמה של חמצן, טענו שיש רק דבר אחד שאי אפשר לבצע עם המכשיר המשוכלל – לדבר. למה? מפני שמרוב תיחכום הוא כל הזמן מתנתק.
אפשר לקרוא את המחקר, להיאנח ולומר "אוי, זה באמת נורא. הסלולרי השתלט לנו על החיים. אפילו בגן השעשועים השכונתי הוא אורח יומיומי. ביד אחת ההורה מנדנד וביד השנייה מסמס". ההצעה שלי היא לבחון אותו מזווית זוגית. אם אשתך מעדיפה את הסלולרי, זה סימן שחובה עליך להשתפר. ואם אתה לא מסוגל להשתפר בסקס, אז נסה לעשות את הדברים הנדירים שהסלולרי לא עושה, כמו: להביא לה פרחים, לבשל לה ארוחה, לקנות לה ויברטור ולשלם את החשבונות, גם של הסלולרי שהפך ליריבך.
למה כדאי לך להשקיע כסף כדי שהוא יישאר? מפני שאם הסלולרי כל כך חשוב ויקר לאשתך, אז פרגן לה את התענוג הזה. ככה מתנהג בן זוג שהוא לא רק פרטנר לסקס, אלא בעיקר חבר.