הדפסה
לכתבה באתר
ב"דן כרמל" התארחו כל המי ומי: ריצ'רד ברטון ואשתו אליזבט טיילור. סופיה לורן. מייק ברנט, עם להקת "אמני השמים", שר קבוע במסעדת "רונדו", רגע לפני "שהתגלה" בצרפת. דוד בן גוריון נפש כאן לרגל יום הולדתו ה-80. אנואר סאדאת ערך כאן מסיבת עיתונאים היסטורית בהשתתפות הנשיא יצחק נבון וראש הממשלה מנחם בגין. האדריכל אוסקר נימאייר התגורר פה כמעט שנה, ובסוויטה שלו הוא ישב ותיכנן פרויקטים רבים בארץ. אף אחד מהם לא יצא לפועל.
על מעמדו של המלון יעיד הקטע הבא, שלקוח מעמוד הפייסבוק של רשת "דן": "כוכבת הקולנוע, סופיה לורן, התארחה תקופה ארוכה במלון 'דן כרמל' חיפה לרגל צילומי הסרט "יהודית" בשנת 1963. היא סיפרה למנהל המלון שהדבר שהכי מרגיע אותה לאחר יום צילומים זה – בישול! ליד הסוויטה נבנתה עבורה מערכת מטבח מושלמת שם היא בישלה לאחר ימי הצילום ואף הזמינה את הצוות הבכיר של המלון להצטרף וליהנות ממאכליה!"
הביקור במלון דן כרמל הוא ביקור במוזיאון. יצירות מעולות של אמנים מובילים משנות השישים מקשטות את הקירות והחלונות. זהרה ובצלאל שץ הירושלמים, יוסף שאלתיאל מעין הוד, דני קרוון בעבודה מסוג "לבן על לבן", יוחנן סימון ואחרים - כולם הוזמנו ליצור עבודות לבית המלון. על המלאכה כולה ניצח האדריכל החיפאי שמואל (מולה) רוזוב. רוזוב תיכנן יותר מ-600 פרויקטים ברחבי הארץ, מרביתם בחיפה. בין עבודותיו המפורסמות: קולנוע ארמון ברחוב הנביאים, בית סולל-בונה, בית חברת החשמל ליד גשר פז, מגדל אגד ותחנת האוטובוסים המרכזית בבת גלים, בית צים ומלון נוף ליד דן כרמל, מלון שולמית ברחוב קרית ספר (שנהרס לפני חצי שנה) – כל אלה בחיפה - ובית האיכרים ברחוב קפלן בתל אביב.
הנה טריוויה קצרה על מלון "דן כרמל":
• התכנון החל במקביל לרכישת המגרשים בסוף שנות ה-50.
• באמצע 1960 החלה הבנייה באתר, ששטחו 20 דונם.
• ב-20 בפברואר 1963 פתח המלון את שעריו.
• יש בו 10 קומות חדרים, שתי קומות ציבוריות (חדרי אוכל, אולמות ומשרדים) וארבע קומות שירותים.
• מדובר ב-250 חדרים עם כ-500 מיטות.
• שבע מעליות.
• 13.5 מיליון לירות עלתה ההקמה.
• בקיץ 1964, לצורך צילומי הסרט "יהודית", שהתה סופיה לורן בסוויטת "עין הוד".
• בעלה, המפיק קארלי פונטי, התגורר בסוויטה נפרדת שנקראה "קיסריה".
• ב-1967 נשרפה מסעדת "רונדו". יצירות האמנות בכניסה ניצלו, אך העיצוב המקורי נפגע ולא שוחזר.
• הופעת תזמורות ב"רונדו" הביאה את הרבנות להסיר ב-1965 את ההכשר מהמלון, עד שהושג הסכם: כשרות תמורת הפסקת הנגינה בשבתות.
הבניין של "דן כרמל" (שאותו תיכנן רוזוב בשיתוף בנו, האדריכל ארי רוזוב; בעיצוב הפנים השתתף האדריכל היינץ פנחל, שעיצב את כל מלונות הרשת) הוא תיבה גדולה ופשוטה שמונחת על פסגת ההר, אך המרפסות העמוקות עם המעקה שזוכה לפרט לא שגרתי, גגון הבטון המסוכך על הכניסה ומערכת הבריכות והמפלים שמפרידים בין הבניין לרחוב, הופכים את החזות הכללית למורכבת הרבה יותר. כל אחד מהאולמות שונה, והטיפול העיצובי מורגש במידות האולם, בשילוב יצירות האמנות האורגינליות ואפילו בעיצוב התקרה. הגם שהמסדרונות בקומות החדרים אפלוליים, בחדרים עדיין נשמר הלוקסוס הישראלי של שנים עברו. למרבה הצער, בסיור במלון מתגלה ערבוב של סגנונות ישנים וחדשים, באופן שלא מעיד על יד מקצועית מכוונת.
צפו בסרטון שצילמתי במסעדת "רונדו":
בחזית האחורית שוברת את התיבה הגדולה מסעדת "רונדו", המעוצבת כמו צלחת מעופפת (או כובע נשי משנות החמישים). כך סיכם מדור האוכל של העיתון "מעריב" את הביקור ב"רונדו" ב-1986: "כשאתה נתקל במקום כזה בחו"ל, אתה ממהר לשגר משם גלויה נלהבת. אין לך מילים. מקום מקסים, מטריף. ואווירה שיגעון. נוף עוצר נשימה. וכיוצא באלה סופרלאטיווים. גלויה כזו בא לנו לשלוח מחיפה, ממלון 'דן כרמל', ממסעדת הנופים המעוגלת שלו הקרויה 'רונדו'. אלא שלא מצאנו גלויה ולא סמכנו כל כך על דואר ישראל. אז במקום לכתוב דברי גלויה, כתבנו ברי תזכורת לתוך הפנקס שלנו: מקום מקסים, ספוג אוירה יוקרתית רגועה..." - היום, אגב, המסעדה כבר לא מציעה מטעמים ונוף מרהיב לקהל הרחב, אלא הפכה לאולם אירועים של המלון.
לא היו מספיק חדרים לנוף
אינג' דב יהלום קיבל לידיו את ארכיון משרדו של רוזוב לפני כחמש שנים. מהשיחה איתו אפשר ללמוד כי יהלום עושה את מלאכתו נאמנה: לא רק דואג לסדר ולארגון של הארכיון, אלא גם לומד אותו לפרטי פרטיו.
כיצד התחיל הפרויקט של דן כרמל?
"בסוף שנות החמישים פנה בעל רשת מלונות דן, יקותיאל פדרמן, לשמואל רוזוב כדי שיתכנן בית מלון במגרש אחד בין רחוב הנשיא לרחוב יפה נוף, שנקרא אז פנורמה. רוזוב, שהכיר את המגרש, סירב לקבל את העבודה. הוא טען שלא ניתן להשיג משהו משמעותי ממלון כזה, כי המגרש צר וארוך ושדווקא הצד הארוך שלו אינו פונה אל הנוף. בעקבות הדברים החל פדרמן במשא ומתן על רכישת המגרש הצמוד, כך שיתאפשר ליצור חזית רחבה למספר רב של חדרים שיפנו אל הנוף, כי זה מה שאפשר למכור לתייר".
ככל הידוע לי, "דן כרמל" היה הבניין הגבוה הראשון על הכרמל, מה שגרר התנגדות עזה של תושבים.
"כדי לתת מקסימום חדרים לכיוון הנוף, נדרש המלון להגיע לגובה של 10 קומות חדרים. קמה צעקה והעיתונות הייתה נגד שבירת קו הנוף של הכרמל. זה היה הבניין הראשון על הכרמל שלא השתלב ברעיון של 'עיר הגנים', שהגבילה את הבנייה לגובה 2-3 קומות, אסרה הקמת מיזמים ציבוריים ומסחריים, בתי קולנוע ובתי קפה. דן כרמל שבר את כל המוסכמות. במקור הוא תוכנן לגובה תשע קומות, אך ביקשו הקלות והוא צמח".
היו שינויים משמעותיים בתכנון במהלך הבנייה?
"מיד אחרי שהושלם המלון, הוחלט להקים לצידו בריכת שחייה. לצורך הדבר ביקשו לרכוש מגרש שלישי. ממזרח היה מגרש שעליו עמד ביתו של בריגדיר פרדריק קיש, שגם אותו תיכנן רוזוב, ב-1933. ממערב היה מגרש ריק של הבהאים, והם הסכימו לעסקת קומבינציה, אך העמידו תנאי אחד: שהבריכה תהיה שקועה, שלא תבלוט ושתהיה מוקפת בשטח ירוק. רוזוב עמד בתנאי, אך המלתחות שהיו תוספת בנייה כבר היו קצת בולטות. הבהאים תבעו את פדרמן, והמשפט נמשך כ-10 שנים.
"בחזית המלון תוכנן לקום קיוסק למכירת משקאות, שלא נבנה. במקומו הוקמה שורת חנויות עם המותגים המובילים של פעם, כמו טיפאני, וגם סניף של בנק לאומי וסניף של חברת השכרת הרכב "הרץ", שורה שנותרה כפי שהיא גם היום. את מבנה החנויות ציפה רוזוב באריחי קרמיקה מוזהבים, שנחשבו בזמנו לחידוש גדול ואדריכלים מכל הארץ באו לחזות בה".
בניין "רונדו" הוא מיוחד בנוף הישראלי. מבנה עגול עם מבט פנורמי על הנוף (מבנה הקולוסיאום נבנה רק כ-15 שנה לאחר מכן). מה מצאת עליו בארכיון של רוזוב?
"המסעדה הייתה גולת הכותרת של הפרויקט. שילוב של תכנון מבריק וביצוע מעולה של סולל-בונה. רוזוב תיכנן היכן כל לוח עץ יונח, כדי לקבל את יציקת הבטון שיצרה יצירה יפהפייה של בטון חשוף".
שמתי לב שהמבנה בולט מעל טיילת לואי, כלומר מעל שטח ציבורי.
"המסעדה הוקמה על שטח שהופקע בחלקו על ידי העירייה. למעלה המסעדה הייתה של המלון, ולמטה תיכנן רוזוב קיוסק וחנות מזכרות שישרתו את התיירים הבאים לטיילת. העירייה התנתה את פתיחת העסקים בכך שהמלון יקים שירותים ציבוריים בצמוד. השירותים הוקמו, אך העירייה לא התירה בסופו של דבר את פתיחת העסקים והמקום נותר פתוח כפי שהוא היום. בארכיון מצאתי מכתבים של רוזוב, שכתב מדי כמה שנים תזכורת לפדרמן לנסות בכל זאת להקים את הקיוסק והחנות, אך ללא הצלחה.
"בצמוד למסעדה, לצד הטיילת, יש מזרקת מים שנקראת בריכת האיילה. זו אחת משלוש בריכות שהוקמו בתחילת שנות החמישים מכספי אגודת המים של הכרמל, שהייתה בבעלות התושבים ולאחר קום המדינה נבלעה בעירייה. מכספי האגודה תוכננו שלוש בריכות - שתיים מומשו וזו אחת מהן, גם אותה תיכנן רוזוב. מהרישומים היפהפיים שצייר רוזוב ניתן ללמוד שהפרויקט היה קרוב לליבו. הוא היה גאה בו מאוד".
מהי דמותו של רוזוב, כפי שהיא עולה מתוך כל המסמכים, התוכניות והרישומים?
"היה לו אופק ראייה מיוחד ומחשבה עמוקה שהתייחסה לכל דבר שעסק בו. בדן כרמל, לדוגמה, אפשר ללמוד כיצד הוא התייחס לרעיון, לצורה ולמבנה כולו, הן בהיבט החיצוני והן בפנימי. הוא קבע את כל נקודות התאורה ותיכנן את כל עיצוב הפנים עד רמת הידית של הדלת. הוא גם עיצב את מחזיק הדגל בראש הבניין, ואפילו את העציצים בחוץ שהורכבו מצינורות אסבסט. יש מיזמים ופרויקטים רבים שהוא הגה ואחר כך שכחו אותו, כמו הרעיון של רשות שמורות הטבע, של תכנון קאנטרי קלאב כבר ב-1945, ושל תכנון פארק רמת גן - קריניצי (ראש עיריית רמת גן, מ"י) קנה ממנו את התוכניות ב-100 לירות וביצע אותן אחד לאחד".
