>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

"הייתי רוצה לפגוש את בר רפאלי יותר מאת אבי המנוח"

חנוך דאום, בן 37, עיתונאי וסופר, נשוי ואב לארבעה, גר בישוב אלעזר וחושב שגברים מונוגמים צריכים לקבל מדליה מהנשיא

 

לכאורה חנוך דאום, 37, הוא ערימה של סטריאוטיפים: עיתונאי ימני (ב"ידיעות אחרונות"), מקורב לבנימין ובמיוחד לשרה נתניהו, חובש כיפה, פטריוט, לאומני, אב לארבעה. אבל רק לכאורה.

 

לא צריך לחפור עמוק כדי להבין שלדאום יש מערכת יחסים מורכבת עם הדת (הוא לא חילוני. אבל גם כנראה לא דתי. וממש לא חוזר בשאלה), OCD, הר של נוירוזות וחרדות, עם אינספור סימני שאלה בחיים, וכמו כל אדם אינטליגנט, גם הוא מתחבט בשאלות עמוקות והרות גורל, אבל לא בראיון איתנו. כאן הוא הכי שנון, הכי מצחיק, הכי קליל.

 

יש מודל גברי מסוים שגדלת עליו?

"כן, גדעון לוי. האמת היא שהזמנתי את גדעון לבר מצווה של הבן שלי והוא הגיע עם אשה מאוד יפה. זה לא אמור להפליא אף אחד. מה שאנשים לא מבינים הוא שהאיחוד האירופי מעביר לו בכל פעם גויה יפה אחרת בתמורה לכך שהוא מזיק לישראל.

 

"לא, אבל עכשיו באמת, בלי צחוק - אין ספק שגדעון לוי השיג לעצמו אשה מאוד יפה. כנראה שהוא מבין מה הוא עושה".

 

מה הטעות הכי גדולה שנשים חושבות על גברים?

"אני חושב שהטעות הכי גדולה של הנשים היא שהן חושבות שהעובדה שאנחנו מונוגמים היא מובנת מאליה. אני חושב שגבר צריך להיות נאמן למשפחה שלו, אבל אסור שזה יתקבל כמשהו מובן מאליו. זה חייב להיות מלווה מדי שנה באות הוקרה מהנשיא והגבר צריך לגרוף הרבה מחמאות על כך שהוא עושה את זה.

 

"מונוגמיה היא הדרך הנכונה לחיות, אבל נשים לא מבינות שזה עולה לנו במאמצים נוראיים".

 

מה הדבר הכי קשה בלהיות גבר?

"לעקוב אחרי בר רפאלי בטוויטר. עושה רושם שהבחורה הזאת עוברת מבריכה לבריכה, ממים למים, מעבירה את כל חייה בביקיני ובמסיבות ויש איזו מן הוויה מהנה וענקית שמשום מה אתה רואה. כל הזמן יש סביבה גברים ואיכשהו אתה לא ביניהם. חבורת ציון ברוכים כזאת שמסתובבת איתה והם כל הזמן מבלים. יקום מקביל לחיים שלך. אתה לעולם לא תפגוש אותם.

 

"הייתי רוצה לפגוש את בר רפאלי יותר משהייתי רוצה לפגוש את אבי המנוח. אני מוכן לתת כליה ושניים מילדיי בשביל חצי שעה של שיחה עם בר רפאלי".

 

מה הכי יפתיע אנשים לגלות עליך כשהם יצפו ב"מחוברים"?

"האמת, לא חשבתי שהדברים נורא מפתיעים אבל כשנתנו לנו להציץ בכמה מהפרקים ראיתי את התגובה של כמה מחברי הקאסט והבנתי שהחיים שלי קצת פחות הגיוניים ממה שחשבתי בהתחלה.

 

"את תצטרכי לחכות לעונה כדי לראות, אבל אין רגע דל לדעתי. אני יכול גם להגיד שיש בגידה כבר בפרק הראשון של הסדרה, אבל לא אגלה של מי".

 

"אשתי אמרה לי שאני לא נורמלי"

אמירם טובים, בן 38, סטנדאפיסט מנס ציונה, נשוי, אב לשלושה שהבין שצחוקים זה אחלה, אבל הוא חייב להיות אב, בעל ובן טוב יותר

 

להיות סטנדאפיסט זו עבודה קשה וכפויית טובה. לא רק שמצב הרוח שלך תלוי אבסולוטית בהופעה האחרונה שלך, אתה גם לא מתעורר בבוקר לתוך ערימה ענקית של דולרים.

 

זו הסיבה שהביאה את אמירם טובים לחזור ולגור ביחידת דיור אצל הוריו בנס ציונה, עם אשתו ושלושת הילדים, עד שיחסוך מספיק לדירה משלו - שאיפה כמעט מפלצתית ביומרנותה במדינה שבה אנו חיים - תוך כדי שהוא מנסה להוכיח למשפחתו שהוא יכול להיות הגבר החזק, המפרנס, זה שאפשר להישען עליו.

 

בימים שבהם שבה ועולה הזעקה נגד יוקר המחייה ישראל, העלילה של טובים תלחץ להמון אנשים על נקודות מוכרות וכואבות.

 

מה הטעות הכי גדולה שנשים חושבות על גברים?

"שאכפת לנו מהציפורניים, מהגבות ומהריסים שלהן. לא אכפת לנו בכלל. וגם - שבאמת מעניין אותנו הריב עם החברה שלך בעבודה - זה לא מעניין אותנו. זהו בעצם".

 

איך הגיבו החברים והמשפחה שלך כשסיפרת שאתה הולך לעשות את "מחוברים"?

"החברים לסטנד־אפ אמרו לי שזה מדהים, עודדו אותי ללכת על זה ואמרו לי שזה יקדם את הקריירה חבל על הזמן. אשתי אמרה לי שאני לא נורמלי, ואיך זה שאני מוכן ככה לחשוף את החיים שלי מול כולם, אבל כשהיא הבינה איזה דיבידנדים היא תקבל מזה, היא הצטרפה אליי למסע".

 

התייעצת עם מחובר או מחוברת לשעבר לפני שהחלטת לעשות את התוכנית?

"לא, כי לא רציתי להסתכן בגירושין, כמו שקרה לרן שריג שהלך להתייעץ עם דנה ספקטור".

 

"החיים שלי מעניינים לאללה"

אשר סוויסה, (סקאזי), רווק בן 36, גר בראשון לציון, בטוח שבניגוד ל"מחוברות" שבעיקר מתלוננות, החיים שלו הם הרפתקה מטורפת

 

אשר סוויסה, 36, די.ג'יי סקאזי בשבילכם, מבקש שנסביר שהוא גר "בראשון לציון ובעולם". למה בעולם? כי את רוב חייו הוא מבלה בלקפץ מיבשת ליבשת ולהקפיץ על הדרך עדר בליינים שעדיין מאמינים שגאד איז א די.ג'יי.

 

"את רוב העבודה שלי אני עושה בחו"ל ושם מכירים אותי, כך שאי אפשר לומר שהסכמתי לעשות את 'מחוברים' בגלל הפרסום", הוא מודיע לי כשאני שואלת אותו על מניעיו, ובאותה נשימה גם מגלה: "אה, ודרך אגב, אני מצלם את עצמי ואת כל מה שאני עושה כבר משנת 2007. סתם ככה, בשביל עצמי".

 

לא פחדת להיחשף בצורה כזאת קיצונית אחרי האימפקט שהיה לזה על מחוברים ומחוברות מהעונות הקודמות?

"אני לא מודע כל כך למה שהיה בעבר. הציעו לי מלא תוכניות ולא הסכמתי עד ש'מחוברים' הגיעה. הרעיון של הסדרה הדליק אותי, אבל בטוח שהיו ריקושטים על מחוברי עבר וגם עליי יהיו ריקושטים. אני בן אדם ציני מאוד. יש אנשים שיאהבו אותי ויש כאלה שלא".

 

מה הכי יפתיע אנשים בך כשהם יצפו ב"מחוברים"?

"אני יכול להגיד לך שיהיו הרבה הפתעות. דברים גדולים קורים לי בשנה הזאת מכל הכיוונים. מקריירה ועד חיים אישיים, הכל. חקרתי את עצמי והגעתי לעומקים מטורפים שלא הייתי מגיע אליהם לבד. עצם העובדה שאני חושב עמוק, עמוק מאוד, זה משהו שיפתיע אנשים לדעתי".

 

מה ההבדל העיקרי בין "מחוברים" ל"מחוברות"?

"גברים הולכים קצת יותר רחוק מהנשים. לפי העונות שראיתי והעונה הקיימת אני יכול להגיד לך שהגברים הולכים ממש־ממש רחוק.

 

"'מחוברות' זה קצת פחות קל לראות, כי את יודעת, לראות בחורה מתלוננת, יש לך את זה כבר בבית. גבר מתלונן זה יותר מעניין, הוא עובר כל מיני הרפתקאות. כל החיים שלי זאת הרפתקה אחת גדולה. כל המחוברות שראיתי היו בסוג של תלונות".

 

"אני פטריוט ישראלי"

גדעון לוי, 59, עיתונאי ואייקון שמאל רדיקלי, גר בתל אביב, גרוש, בזוגיות, אב לשניים, חושב שתופתעו לגלות שיש בן אדם מאחורי התדמית של עוכר ישראל והטוקבקים שקוראים לו היטלר

 

לא, לא קל בכלל להיות גדעון לוי, בהנחה שאתה מסוג האנשים שמחפשים אהבה וקבלה מהסביבה (ובינינו, רובנו כאלה).

 

לוי, עיתונאי ב"הארץ" ופובליציסט ששמו התנוסס על לא מעט כתבי עת מכובדים בעולם, הוא אייקון של שמאל הרדיקלי וזוכה לנאצות באופן קבוע, הנעות בין "מופרע" ל"היטלר או אחמדינג'אד" (מילים שלו, כן?). לוי ידע שהוא רוצה לעשות תוכנית ריאליטי כבר הרבה זמן, ו"מחוברים", כך הוא סבור, היא הפורמט המושלם בעיניו.

 

מה הכי יפתיע אנשים בך כשהם יצפו ב"מחוברים"?

"שיש לי בן מקסים, שיש לי חברה מקסימה, שהבן שלי רחוק מאוד מדעותיי הפוליטיות, שאני בן אדם בעצם. זה אולי הכי יפתיע אנשים. שאני בן אדם, ואפילו פטריוט ישראלי.

 

אני חושב שחושבים עליי כרגע כל מה שכותבים עליי - שאני עוכר ישראל, מטורף ומופרע וחולה נפש. מה עוד אני מקבל? משווים אותי לאנשים מהיטלר ועד אחמדינג'אד. לא כולם, כמובן, אבל חלק. חושבים שאני שונא ישראל, אין ספק".

 

מה הטעות הכי גדולה שנשים חושבות על גברים?

"הטעות הכי גדולה שהן עושות היא שהן חושבות שאנחנו חזקים. כי בסך הכל גברים הם הרבה יותר חלשים מנשים בהרבה מאוד תחומים. במישור האישי, ודאי. אני מרגיש שלנשים - ואי אפשר להכליל כמובן - יש כוחות נפשיים הרבה יותר גדולים מלגברים".

 

איך הגיבו החברים והמשפחה שלך כשסיפרת שאתה הולך לעשות את "מחוברים"?

"יש כאלה שתמכו והרוב הגדול היה נגד. הבן שלי שגר איתי ובת זוג שלי (קתרין, שוודית שצעירה ממנו ב־25 שנה, ל.א) מאוד שמחו ועודדו אותי ללכת.

 

"זה היה אחרי שנה או שנתיים של לבטים. קודם היה על השולחן 'האח הגדול VIP', שהתלבטתי מאוד מאוד וברגע האחרון לא נכנסתי, ואז הגיעה 'הישרדות VIP' שלא היתה התלבטות, אבל עדיין.

 

"חשבתי ש'מחוברים' זה הריאליטי שהכי מתאים לי. היו אנשים קרובים שלא הסכימו שאצלם אותם, שאמרו לא להגיע עם המצלמה. יש לי בן אחד שלא הסכים להצטלם והחבר הכי טוב שלי מחרים את כל העניין - הוא לא יצטלם ולא יצפה בסדרה וגם לא יגיע לפרמיירה. וזה החבר הכי טוב שלי מאז התיכון, שאני נפגש איתו מדי יום".

 

"אני הבכיין של העונה"

ג'ייסון דנינו הולט בן 25, שחקן ומנחה, רווק, גר בתל אביב והיה רוצה לצאת מהארון שוב, הפעם כבנה של אנסטסיה מיכאלי, אבל רק כדי לראות את התגובה שלה

 

חשיפה היא לא עניין חדש עבור ג'ייסון דנינו הולט, שכבר חיטט לעצמו בקישקעס כשהפיק ויצר את הסרט "ההורים שלי", ששודר השנה ב־yes דוקו ומתרכז בעיקר בחייה יוצאי הדופן של אמו ובניתוק שלה ממנו.

 

בשנים האחרונות הספיק לצאת מהארון, למצוא בן זוג ולדבר על כל אלה בפתיחות כמעט בכל ראיון איתו. אל הראיון שלנו הוא מגיע לאחר פרידה מבן הזוג ועם תקווה לצאת עם אג'נדה, תוך כדי שהוא מקפיד לענות על כל שאלה בצורה שבה "הקהל ייהנה ממה שהוא קורא, כי זה מה שחשוב".

 

עם איזה גבר בעולם היית מתחלף, גם אם רק ל־24 שעות?

"הייתי מתחלף עם הבן של אנסטסיה מיכאלי רק כדי לחזור לתוך הארון, לצאת ממנו, לראות את התגובה שלה כשאני יוצא מן הארון ואז לחזור שוב להיות אני".

 

מה הרגע הכי קשה שהיה לך במהלך הצילומים?

"לא התחרטתי לרגע שצילמתי את חיי, זאת היתה שנה מטורפת ומדהימה. אבל רגעים קשים יש בשפע. אני ללא ספק הבכיין של העונה. אני כל כך רגשי.

 

"זאת לא סדרה קלילה במיוחד, אתה מציף בה את כל המוגלות שלך וצרפי את זה לבכיינות שלי.

 

"אופרה ווינפרי הטמיעה את המושג ugly crying' 'face, הבכי הלא פוטוגני ויפה, אלא הבכי שבו אתה נראה כמו בלון. כשהבנתי שהרבה מהבכי שלי הוא כזה, הבנתי שאופרה לא לימדה אותי מספיק טוב איך להיות טלוויזיוני. אבל מתמודדים".

 

התייעצת עם מחובר או מחוברת לשעבר לפני שהחלטת לעשות את התוכנית?

"ישבתי לקפה עם רן ודנה. הם אמרו לי לעשות את זה. הם אמרו לי שזה יהיה לא קל, שהחיים שלי ישתנו ב־180 מעלות.

 

"ממש מצאתי עם מי לדבר כדי להרגיע את החששות, אה? (צוחק) זאת חוויה מאוד קשה ומפחידה והחיים של שני אלה מאוד השתנו בעקבותיה, בצורה שאתה מאחל לעצמך ולא מאחל לעצמך באותה המידה. התייעצתי כי הייתי צריך להתייעץ, אבל ידעתי שאני בעניין".

 

"מחוברים 2", ראשון־רביעי, 22:00, HOT3

 

** את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס: