מידי חצי שנה, ברוטציה מושלמת, עוברת השחקנית אפרת דור על כל המלתחה שלה ומנפה באכזריות כל מה שלא נלבש בשנה האחרונה או שכבר לא מתאים למצב הרוח, נמסר לעמותות רלוונטיות. פריטים ספורים זוכים לעבור שלב ולשרוד עוד עונה, רק כדי לעבור את אותו תהליך מפרך שישה חודשים מעכשיו. "אני לא נקשרת לחפצים, אלא לאנשים", היא מבהירה. "אני אוהבת לזרוק דברים. פעם היה לי קטע שרציתי שכל הבגדים שלי ייכנסו למזוודה אחת ומה שלא – לא צריך אותו. לחיות כמו צוענייה, קלילה.

 

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

 

מלחיצה אותי האפשרות של להתקבע. היום, כשאני נשואה ויש לי בעל, זה פחות מפחיד, אבל הקטע של הבגדים נשאר".

 

לפחות החברות שלך מרוויחות מהעניין?

"איזה. הן לא צריכות אותי. אני מעבירה הכול לעמותות. תארי לך איזה כיף שאת מקבלת פתאום שמלה מטורפת שתעשה אותך שמחה? היא שימחה אותי, עכשיו היא יכולה לשמח נשים אחרות".

 

אז זאת אפרת דור מודל 2012. עדיין מאוד מתולתלת ונעה בין עדינות של פיה לנפש של רוקיסטית קלילה. אחרי ההיסטריה של עספור עברה לגור עם בעלה מושיק במושב נופך בשפלה, ומשם היא משגרת את עצמה לפרויקטים שמעניינים אותה.

 

לפני חודשיים חתמה בסוכנות KLWGM בלוס אנג‘לס, שמייצגת אושיות כמו כריסטינה הנדריקס (”מד מן“). כיום היא מצטלמת לסרטו החדש של הבמאי איתן פוקס לצד עופר שכטר, יעל בר זוהר, דנה איבגי וענת וקסמן. על הסט היא אמורה לתפקד כלסבית רוקיסטית שמנהלת מערכת יחסים רומנטית עם בחורה צעירה.

 

איך מתכוננים לתפקיד של לסבית?

"מתנשקים עם הרבה בחורות, סתם (צוחקת), מתחברים לצד הלסבי הפנימי של הדמות. זה סרט מאוד קליל וכיפי ואני משחקת בחורה מגניבה ומצחיקה".

 

את אוהבת לעשות קומדיות?

"מאוד. בחיי, אני מעדיפה לצחוק כמה שיותר. עד עכשיו לא יצא לי לעשות את זה במסגרת תפקיד, ואני מקווה שהסרט הזה יפתח עוד אפשרויות בכיוון". דור היא בהחלט בחורה שמעזה בטעם האופנתי שלה. בתקופת עספור, שם שיחקה את שיר, אחת הדמויות הראשיות ואהובתו של שלום מיכאשווילי, היא הציגה בעיקר סטייל עצור ומהונדס שנראה אובר טרנדי ולא השאיר רושם כמו אפרת גוש או נטע גרטי. אבל בשנה האחרונה היא מסתמנת כאייקון אופנה בהתהוות עם הופעות שוות שמצליחות להשיג תשומת לב חיובית ממשטרות האופנה למיניהן.

 

"אני חייבת להודות שכשהתחלתי ללכת לאירועים לא סמכתי על הטעם האישי שלי. הייתי הולכת למעצבי אופנה ושומעת את כל ה'מדהים-מדהים' הזה ולא ממש הקשבתי לעצמי. היום אני יכולה להגיד שקיבלתי יותר ביטחון ואני לא מתייחסת. אי אפשר להתעסק כל היום במה יגידו או לקרוא טוקבקים. הרי כל ילדה בת 12 יכולה לכתוב משהו מטופש ואני יכולה לקחת את זה ללב ולהיות בדיכאון יום שלם. אני מאמינה שאת צריכה לתת ביטוי לאישיות שלך דרך מה שאת לובשת, שכל הכיף באופנה – ואופנה היא בסך הכול כיפית – הוא ללבוש את מצב הרוח שלך. רק בשנה האחרונה אני לובשת באמת מה שבא לי ולא אכפת לי מה יגידו".

 

את נעלבת כשאת מקבלת ביקורת שלילית ממשטרת האופנה וכו'?

"זה בעיקר מוזר לראות את זה. כאילו מישהו מרכל עלייך מאחורי הגב עם כל עם ישראל.זה מרגיש לי כמו ירידה אישית ואני מנסה לא להיכנס לדברים האלה אלא להיות עם הביטחון שלי ולהעז. עם הזמן גם לומדים להעז בלי קשר. גם מאוד מרתיע אותי כל העיסוק בטרנדיות. למשל, מנומר. אני מתה על מנומר! יש לי מלא פרטים מנומרים! אבל כשכולן הולכות עם זה, זה פשוט מוריד לי את החשק".

 

לאיזו ביקורת את כן מקשיבה?

"לבעלי. יש לו טעם מצוין. הוא ממש המצפן האופנתי שלי, הסמכות האחרונה, למרות שאני לא תמיד מקשיבה לו. מספיקה הערה קטנה לפני שאנחנו יוצאים שזה לא כל כך מתאים ויאללה אני מחליפה בגדים. אבל לרוב הוא אוהב את הסגנון שלי".

 

כמה זמן לוקח לך להתלבש?

"קצוב. אני חסרת סבלנות ואין לי עצבים להתעסק עם זה. אני למשל לא יכולה להכין לעצמי בגדים מראש או לפני המקלחת. לכי תדעי באיזה מצב רוח אני אהיה אחרי או מה ארגיש מחר. אופנה בסך הכול מבטאת איך הרגשת כשהתלבשת באותו הרגע, לא יותר".