הדפסה
לכתבה באתר
יציאה מהארון היא אירוע מטלטל ומבהיל, על אחת כמה וכמה אצל אנשים שכבר הקימו משפחה והולידו ילדים. הרבה הומואים ולסביות מנהלים בסתר חיים כפולים, כשבני זוגם אינם יודעים כלל על נטיותיהם המיניות. גם דבורה רייזנברג, ד"ר רוני חן ודב קלמן היו פעם חלק מהסטטיסטיקה הזאת. לשלושתם יש היום זוגיות חדשה וטובה, וחשוב להם לספר על כך לכל האחרים 3 סיפורים מרגשים.
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
דב קלמן: הילדים לא סיפרו לאף אחד
דב קלמן נולד וגדל בהולנד, ועלה לארץ בגיל 20 עם אשתו לשעבר ואם שלושת ילדיו (20,25,26) ומגיל צעיר ידע שהוא נמשך לגברים, אבל דבק באשתו "כי עמוק בפנים לא הייתי לגמרי שם, חשבתי שאני גם וגם". דווקא לאחר נישואיו הוא קיבל את מה שהוא מגדיר "הצד הזה שבי". הוא סיפר לסביבתו הקרובה, לרבות לאשתו, והיא קיבלה את זה כעובדה שאפשר לחיות איתה. "דיברנו עוד לפני הנישואים על העניין הזה, והייתה לנו מין אשליה רומנטית, קצת נאיבית, שיהיה בסדר, מקסימום מדי פעם יבוא איזה דוד לבקר. לא חשבנו שזה משהו שיכול לאיים על הנישואים שלנו. הייתה בינינו אהבה גדולה, חברות אמת. היא הייתה החברה הכי טובה שלי".
איך הכרתם?
"בתנועת נוער ציונית בהולנד, בגיל .14 היינו חברי נפש, ולכן, כשהפכנו לזוג, בערך בגיל ,18 היא כבר ידעה שאני אוהב גם גברים. נסענו לטיול מסביב לעולם, ותכננו שהתחנה האחרונה שלנו תהיה בישראל. כשפנינו לסוכנות היהודית כדי להגיש בקשה לעלות לארץ, אמרו לנו שאם אנחנו רוצים לגור ביחד, אנחנו צריכים לעלות כזוג נשוי. התחתנו, כי מבחינתנו לא הייתה לזה משמעות. בשנים הראשונות אחרי העלייה הייתי ממוקד כל־כולי במטרה אחת: להיקלט בארץ. למדנו באוניברסיטת חיפה, היינו חזית מאוחדת מול כל הקשיים, לא היה לי שום דבר בראש חוץ מזה.
היה לך קשר עם גבר בשלב הזה?
"היה קטע קטן בתחילת הדרך שלנו פה. הכרתי מישהו בקיבוץ, נדלקה אש והיינו ביחד סוף שבוע, בידיעתה. זה נגמר כי הבנתי שאי אפשר לעשות לה דבר כזה. זו לא הייתה בגידה, הכול היה גלוי, אבל היא קינאה וזה כאב לי. אחר כך הייתי בתוך המשימה של בניית התא המשפחתי, נולדו לי שלושה ילדים, וגם אימצנו את נויה, ילדה שנזנחה בבית חולים לאחר הלידה בגלל מום בלב.
"במקביל לכניסתה של נויה לחיינו, התאהבתי לראשונה בגבר. סיפרתי עליו לאשתי מהרגע הראשון וזה גרם לתסיסה גדולה מאוד, כי עם הידיעה התיאורטית היא איכשהו הצליחה לחיות, אבל כשממש התאהבתי, זה כבר טרף את כל הקלפים".
מי יזם את הפרידה הסופית?
"אשתי. מצדי, הייתי בטוח שאפשר להמשיך ככה. גדלתי בבית הרוס, אבא שלי עזב כשהייתי צעיר מאוד, ונשבעתי לעצמי שלי זה לא יקרה".
הייתה בפרידה גם הקלה?
"גם אם הייתה הקלה, לא הרגשתי בה, כי התבוססתי בצער. אבל קיבלתי תמיכה אדירה מבן זוגי לשעבר והיו לי הסדרים נפלאים עם אשתי, לאט לאט החיים הסתדרו. היינו ביחד 12 שנה, הילדים שלי הכירו ואהבו אותו. כשנפרדנו, היה לי מאוד קשה, פחדתי להיות לבד. מהר מאוד נכנסתי לעוד זוגיות של שנה, שהייתה כושלת לחלוטין.
באיזה שלב סיפרת לילדים שאתה הומו?
"מהרגע הראשון שעזבתי את הבית, וזה היה חתיכת תיק. מבחינתם הומו זו הייתה קללה איומה. הם שילמו מחיר כבד, גם בגלל הפרידה של ההורים וגם בגלל הסטיגמה..
איך הם התמודדו עם הסטיגמה?
"הם לא התמודדו. הם לא סיפרו לאף אחד ולא הביאו חברים אלי הביתה. הייתה להם שפה סודית, למשל, להומו הם קראו ג'ינג'י. לימים הבן שלי סיפר לי שגם הוא הומו, וכמו כל הורה, גם לי לקח קצת זמן להתרגל.
איך הכרת את שרון? "הייתי אחרי מערכת יחסים כושלת, וחבר שידע שאני קצת בדאון הזמין אותי לדרינק עם עוד כמה חברים. גם שרון היה שם, עם בן הזוג שהיה לו אז. מהר מאוד מצאנו חן אחד בעיני השני, דיברנו קצת, איכשהו השפתיים נפגשו, ואני חזרתי הביתה מבולבל. שאלתי את עצמי מה זה היה, כי לא הייתי בקטע של זוגיות, רציתי קצת שקט בחיים שלי. למחרת בשבע בבוקר הוא כבר התחיל עם אסמסים וטלפונים, רצה שניפגש, אבל אמרתי לו 'תשמע, יש לך בן זוג, אני לא רוצה להיכנס ביניכם,' והמלצתי לו על סדנה ביחסי אנוש. למחרת בבוקר הוא נרשם לסדנה של ,I.M ואחרי ארבעה ימים הוא פתאום התייצב אצלי בדלת עם מזוודה וציורים.
דבורה רייזנברג: אחרי שני בעלים
דבורה רייזנברג (33), בעלת משפחתון בהוד השרון ואם לשלושה(4,8,12) מאורסת לרוני טילקין (36) דוקטורנטית למשפטים ומנהלת אגף בהסתדרות הרפואית.
עם בעלה הראשון ואבי בתה הבכורה, דבורה רייזנברג התחתנה בגיל צעיר מאוד, אחרי שנכנסה להיריון. מיד אחרי הלידה הוא נטש, ואחרי שנתיים היא הכירה את בעלה השני, ממנו נולדו לה עוד שני ילדים.
"בין שני הבעלים אמרתי לאמא שלי שאני חושבת שאני אוהבת נשים ואני רוצה לנסות לצאת עם אישה, אבל היא נבהלה. היא חששה שייקחו לי את הילדה," היא מספרת. "הייתי צעירה בת עשרים עם תינוקת, הייתי תלויה בהורים שלי, וידעתי שאמא רוצה רק בטובתי. חוץ מזה הייתה לי אז גם משיכה לגברים, אז ויתרתי".
מתי גילית שאת בעצם נמשכת לנשים?
"בגיל צעיר מאוד, ועם השנים זה פשוט התעצם. הייתי בתרדמת המון שנים, הדחקתי. בגיל 17 אמא שלי תפסה אותי בחדר עם חברה, שהייתה סקרנית כמוני. זה היה מביך מאוד והפסקתי כי הבנתי שזה דבר לא נורמלי. זה היה משהו שהתביישתי בו, לא יכולתי להגיד פתאום שאני לסבית".
מתי סיפרת לבעלך?
"שבוע אחרי זה. לא יכולתי לשקר לו. הוא היה בשוק, אבל רציתי שהוא יידע. לא רציתי לעצור לו את החיים. הוא מאוד כועס עליי, ואני מקווה שיום אחד הוא יוכל לסלוח. המשפחה שלו לא מדברת איתי, וזה כואב לי, הם חסרים לי".
איך סיפרת לילדים?
"כמה חודשים אחרי זה הלכתי למצעד הגאווה, וחזרתי הביתה עם דגל גאווה קטן. הבת הקטנה שלי שאלה מה זה, והסברתי לה בדיוק. הבת הגדולה שאלה: 'מה, את לסבית'? ואמרתי שכן. בהתחלה היא צעקה: 'אני לא רוצה אמא לסבית, אני רוצה אמא רגילה,' אבל אמרתי שזה לא משנה אותי כאמא, ושאם אני אהיה מאושרת, אני אהיה אמא טובה יותר".
זה היה רגע קשה?
"אם לא מתרגשים יותר מדי ואומרים את האמת בצורה הכי פשוטה וטבעית, הילדים ירגישו עם זה הכי בסדר. למשל, כשהחברה שלי באה לישון אצלי, הבת שלי שאלה אם אנחנו מתנשקות. אמרתי שכן, כי אנחנו זוג, ובכך זה נגמר".
ד"ר רוני חן: אשתי הייתה אהבת חיי
ד"ר רוני חן(48) גינקולוג בכיר ביחידה לרפואת אם ועובר בבית החולים "בלינסון" בפתח תקווה, אב לשתיים, חי שמונה שנים עם בן זוגו, עורך דין בן .52 חמש שנים אחרי שבישר לשרון, אשתו במשך 15 שנה ואם שתי בנותיו, כי הוא אוהב גברים, המשיכו השניים לחיות יחד מתוך תקווה שיצליח לשלב בין אהבתו לגברים ואהבתו למשפחתו, אבל אז היא שלחה אותו מהבית הישר לזרועות בן זוגו. מאז, השניים גרים יחד בחצר ביתה במושב בית נחמיה. "שרון היא בן אדם נדיר, היא החברה הכי טובה שלי עד היום, והיא לגמרי מקבלת אותי כמו שאני," מספר ד"ר חן, "זרקה לי פעם את המשפט הזה, שהרסתי לה את החיים."
ומה ענית?
"שלא התכוונתי לעשות את זה, שאני מאוד אוהב אותה, ושהדבר האחרון שרציתי זה לפגוע בה, אבל העובדה שאני הומו לא קשורה לעניין. לאף זוג שמתחתן אין ערובה שהוא יישאר יחד".
איך זה שעד גיל 35 לא ידעת?
"גדלתי בסביבה שוביניסטית, הומופובית, וכנראה שהפנמתי את זה ואסרתי על עצמי להכניס את זה לראש. במבט לאחור היו הרבה נקודות לאורך החיים שהיה ברור שאני הומו."
מה למשל?
"למשל, שנאתי כדורגל, הייתי ה'ידיד' של הבנות, אהבתי סרטי אהבה ולא סרטי אקשן, ועוד כל מיני קלישאות ששוב מוכיחות את עצמן."
הייתה לך גם משיכה מינית לגברים?
"כן, בטח. הייתי מאוהב בחברים הכי טובים שלי, אבל לא הייתי מודע לכך שזו משיכה מינית. רק היום אני מבין." "מסתם דברים טכניים כמו לדפדף במגזין, לעצור על מודעה של תחתוני גברים ולהרגיש משהו. הייתי בודד מאוד, כי הבנתי שעובר עליי משהו ואני לא יכול לדבר עליו עם אשתי, החברה הכי טובה שלי. יום אחד חברה הכירה לי ידיד שלה, שהיה גיי, והמילים הראשונות שהוצאתי מהפה בנושא הזה היו איתו. פתאום הבנתי מה קורה לי
זה הבהיל אותך?
"אני מניח שכן. הבנתי שהכרה כזו תגרום לי לאבד את כל מה שיש לי. ראיתי בעיתון 'העיר' מודעה של קבוצת תמיכה להומואים נשואים, והלכתי לשם. המצב בבית היה לא טוב, כי שרון הרגישה שאני מסתיר ממנה משהו ואני הרגשתי לא בסדר עם זה. היא הייתה בהיריון שני, והחלטתי לא לספר לה כל עוד היא בהיריון."
איך סיפרת לה?
"יצאנו לערב של המחלקה שלי בבית החולים, והחלטתי שהגיע הזמן. אחרי האירוע נסענו לטיילת בתל אביב, ישבנו שם על ספסל וניהלנו את השיחה הקשה בחיים. היה המון בכי, אבל היו גם המון צחוקים, ולשנינו הייתה הקלה גדולה. בכל החודשים האלה רצו לי תרחישים לגבי מה יקרה כשאספר לה - כבר ראיתי בדמיוני איך אני נזרק מהבית ואין לי לאן ללכת - אבל את התרחיש שהיא תרצה להמשיך לא צפיתי."
היא חשבה שאולי היא תצליח "להחזיר אותך למוטב?"
"לא, ברור שלא, אבל היא חשבה שהיא תוכל לחיות עם זה. סיכמנו שפעם בשבועיים מותר לי לצאת לבד. עם הזמן הגענו למסקנה שעדיף לי להיות עם מישהו קבוע ולא לחפש סטוצים מזדמנים, אבל כשהכרתי בן זוג קבוע, היא לא אהבה את זה. היה לה קשה והיא אמרה לי ללכת. "היה לי משבר נורא קשה. לא רק שלא רציתי לאבד את כל מה שיש לי, לא רציתי לאבד אותה. שלושה שבועות לא הפסקתי לבכות."
איך בישרתם לבנות?
"בהתייעצות עם פסיכולוג החלטנו לספר לבנות הכול, בלי ליפות את המציאות, והן קיבלו את זה בשיא הטבעיות."
איך הכרת את בן זוגך?
"דרך אתר היכרוית. ראיתי אותו ואמרתי: 'איזה חתיך.' הוא היה אז נשוי ובעל משפחה, והיו לי שני תנאים להמשיך את הקשר: שאשתו תדע ושאין ביניהם יחסי מין. קיבלתי התחייבות לשני התנאים ובהמשך הוא גם עזב את הבית ועבר לגור איתי. אנחנו כל כך מאושרים יחד, ועכשיו נשאר לנו רק לחתן את שרון. את לא מבינה כמה אני רוצה שתהיה לה זוגיות.
