הדפסה
לכתבה באתר
>> צפו בכל התוכניות של ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT
לפני כשנה וחצי התחבר סוכן הדוגמניות מאיר כהן לראשונה לאפליקציית שיתוף התמונות אינסטגרם. באותם ימים מנתה הרשת החברתית הפופולרית פחות ממיליון משתתפים, בהשוואה ל-25 מיליון הפעילים בה כיום. "אפילו קיבלתי מספר משתמש", הוא נזכר ומפתיע בשליפתו, "918918". לחשבון שפתח אז תחת השם meirco יש כיום כבר קרוב ל-22 אלף עוקבים, שמזכים באלפי לייקים כל אחת מהתמונות שהוא משגר לאוויר. כהן, לעומת זאת, עוקב אחרי 1,002 אנשים בלבד. "אני בוחר לעקוב רק אחרי אנשים שמעניינים אותי", הוא מסביר את הפערים. "כשהתחברתי לאינסטגרם עניין אותי לעקוב אחרי אנשים מנורבגיה ויפן, מקומות שלא ייצא לי להגיע אליהם בזמן הקרוב, ולעקוב אחרי חיי היום יום שלהם. עקבתי אחרי מישהו מנורבגיה שכמעט כל התמונות שלו היו לבנות בגלל השלג, ואחריי היו שני עוקבים מרוסיה שהגיעו לאחרונה לביקור כאן, רק מתוך ההיכרות שלהם את ישראל דרך התמונות שלי".
כ-17 תמונות מתוך למעלה מאלף שצילם כהן בשנה וחצי האחרונות, יוצגו החל מיום שני הקרוב בתערוכת היחיד Strangeville (אוצרת: תמר קרוון, נעילה: 31 ביולי), שתתקיים בגלריה Ferrate לאמנות עכשווית, בבעלות איש הפרסום גיא בר עם. זוהי תערוכת היחיד הראשונה בישראל לצלם שעבודתו כולה נעשתה באמצעות האינסטגרם – מה שמעיד יותר מכל על השפעת האפליקציה על שדות הצילום והאמנות.
כהן, 38, הוא דמות מוכרת בעולם האופנה, אבל לא בגלל האינסטגרם או כישורי הצילום שלו, אלא כסמנכ"ל סוכנות הדוגמנות והשחקנים הגדולה ADD (לשעבר לוק) וכמנהל המחלקה המסחרית של הסוכנות בתחום האופנה והקמפיינים. הצילום עבורו הוא תחביב, וכמו הסובבים אותו, הוא הופתע לגלות שהוא גם מאוד מוכשר בזה.
אל עסקי הדוגמנות הגיע לפני תריסר שנים. לאחר שירות צבאי בביסנ"מ עבד כרקדן בלהקות אירועים ובמחזות זמר, עד שקיבל טלפון מחברו לצבא זיו לנגר, אז מנכ"ל סוכנות הדוגמנות לוק ובעלה של הדוגמנית איה קרמרמן, שקרא לו להצטרף לסוכנות. תחילה עבד כבוקר בסוכנות, עד שהתקדם לתפקיד סמנכ"ל. כיום, כאמור, הוא משמש בתפקיד זהה בסוכנות ADD, גלגול חדש של לוק, בבעלותו של ירון ליכטנשטיין. בין המיוצגות שכהן ליווה בקריירה ארוכת שנים ניתן למנות את גלית גוטמן, מירי בוהדנה, הילה נחשון, אילנית לוי, רותם סלע, גל גדות, אור גרוסמן, מלאני פרס, דנה פרימן, עמית פרקש ואחרות, שרואות בו לא רק אבא רוחני, אלא גם חבר קרוב.
כמי שהיה חלק ממהפכת הפרזנטוריות של העשור הקודם, שהפכה כל דוגמנית יפה לפנים של מותג כלשהו, כהן מאשר כי היום כבר לא מספיק להיות רק פנים יפות כדי להצליח בתעשייה, בוודאי בענף האופנה המיוחצן לעייפה. "פעלנו בזמנו על פי הלך הרוח וראינו את הנולד. בחרנו לפתוח סוכנות שחקנים כדי להגדיל את הסוכנות, וגם לאפשר לדוגמניות ודוגמנים לעשות את המעבר מדוגמנות למשחק", מסביר כהן. "תעשיית הדוגמנות בארץ היא קטנה, ומהר מאוד אפשר להגיע כאן לטופ. לצערן של הרבה בנות זה גם סוג של תקרת זכוכית. ומי שרצתה לעשות שינוי למשחק או הנחיית טלוויזיה, לא היו לה את הכלים. חלק גדול מהמיוצגות אצלנו כן רוצות להתפתח. אז יש את גלית גוטמן שהלכה לטלוויזיה, את אור גרוסמן וגל גדות שמשחקות, את דנה פרימן שהפכה ליחצנית אופנה ואת גליה מלטסטה, שהיא היום צלמת ובמאית. אין מה לעשות - דוגמנות זה מקצוע עם חיי מדף קצרים ומוגבלים".
כשאתה מקבל היום בנות חדשות לסוכנות אתה חושב מה לעשות איתן קדימה?
"בוודאי. בנות יפות יש המון", הוא מסביר. "אבל חשוב לי לקבל מיוצגות שניתן גם לעבוד איתן באופן רחב יותר, במשחק או בעולם התוכן. חלק מהעבודה של דוגמנית היום זה פרסומות טלוויזיה, אז צריך כלים. אני לא רואה סיבה שדוגמנית לא תעשה קורס של משחק מול מצלמה פעם בשבוע. זה יעזור לה בהמשך באודישנים".
זה לא עזר לגל גדות, שמשחקת די צולע. אולי שווה להשאיר אותן דוגמניות בלבד?
"אני לא מסכים איתך. גל היא שחקנית מצוינת".
אז מה שמעניין את תעשיית האופנה בישראל זה יחסי ציבור נטו, ולא בהכרח דוגמנית מקצועית שתדע להחזיק את הבגד, ושאין לה אספירציות בתחומים אחרים. לירז דרור, למשל.
"זה נכון. הלקוחות בתחום האופנה מעוניינים ביחסי ציבור נטו. לא מעניין אותם שתביא פנים יפות ומרגשות עם הבעה שאולי אף אחד לא ראה. במקרה של לירז, שהיא לא מיוצגת שלי (חתומה בסוכנות רוברטו, א"י), מדובר בדוגמנית מדהימה ומצליחה. אבל תן לה עוד כמה שנים. היא עוד בתחילת הדרך שלה, ויש סיכוי שגם היא תרצה להתפתח".
למרות שאופנה היא בית הגידול הטבעי שלו, כהן התרחק ממנה כמו מאש. "היה טבעי שאגש לתחום האופנה כי הוא ה-Day Job שלי, אבל אני מנסה ליצור הפרדה מוחלטת בין החיים האישיים שלי לחיים המקצועיים", הוא מסביר. "לשמחתי, הרבה צלמי אופנה שאני בקשר אישי איתם פרגנו ונתנו לי טיפים. רון קדמי, למשל, אמר לי: 'שמע, אתה לא סתם מצלם יפה. אתה מצלם כמו צלם'. לשמוע דבר כזה מרון זאת מחמאה ענקית. רונן אקרמן התקשר ופרגן, והצלם אלכס ליפקין, אמר לי שהוא רוצה לפתח תמונה שלי בגדול לדירה שלו. לקבל מחמאות מצלמים ששליש מהחיים שלהם מבלים מאחורי מצלמה, אלה הדברים שנותנים לך ביטחון".
בתמונות שיוצגו בתערוכה מתגלה צלם בעל עין מדויקת לקומפוזיציה, שמצליח ללכוד רגע, ובמקביל גם להעניק לו פרשנות נוספת, לרוב באמצעות הפילטרים שהוא בוחר לתמונה (בעזרת אפליקציות האפקטים Camera Plus ו-Snapseed) והכיתוב שהוא בוחר להעניק לה, בדרך כלל מדובר בטקסט מעולם המוזיקה. "יש הרבה אנשים שמעלים צילומים יפים באינסטגרם, אבל מאיר הוא צלם טוב", אומרת אוצרת התערוכה, צלמת האופנה תמר קרוון, שבאופן מפתיע טרם הצטרפה אל האינסטגרם. "יש הבדל בין צילום יפה לצילום טוב, כזה שתתרגש ממנו מחדש ותרצה להתבונן בו שוב ושוב".
נראה שבעזרת עין טובה ומכשיר טלפון חכם, הוא מוכיח שהיום כבר לא צריך ללמוד צילום או לרכוש ניסיון של שנים בשטח כדי להיות צלם. "הפלוס הגדול באינסטגרם הוא שהאייפון נמצא עליי 24/7", אומר כהן. "הרבה פעמים שמעתי את חברי הטוב, הצלם זיו קורן, מספר על שבריר של רגע שהוא פספס, כי הוא היה צריך לעצור את האופנוע ולהוציא את המצלמה. במקום הזה אני מנצח אותו. כי אני שולף את האייפון ומוכן לירי".
אתה משתמש כאן במונחים של תחרות אלימה: ניצחון, ירי. אתה מרגיש בשדה קרב?
"בעולם האינסטגרם, תרצה או לא תרצה, אתה בתחרות עם עצמך ועם צלמים אחרים. אני תמיד רוצה ליצור את הפריים שאף אחד עוד לא ראה. 25 מיליון איש מצלמים מדי יום תמונות ומעלים אותן. אז כן, אתה רוצה להיות בטופ, וזה מצב של מלחמה יומיומית של עצמך".
אתה חושב שעידן האייפון והאינסטגרם מסמן את הסוף של מקצוע הצילום?
"אני לא מסכים עם הקביעה שהיום כל אחד יכול להיות צלם. האינסטגרם נועד רק כדי לייפות את התמונה הסופית עם פילטרים. אם אין בצילום קומפוזיציה מעניינת, רעיון או סיפור, אז הצילום לא ראוי. זה גם ההבדל בין צלם למישהו שמצלם. לי אישית עדיין קשה לקרוא לעצמי צלם. אני רק מאיר כהן שמצלם".
