הדפסה
לכתבה באתר
מעולם לא נחשבתי לטיפוס ריאלי במיוחד. בתיכון, בשיעורי המתמטיקה, עת למדנו לבגרויות את האקסיומות הכה שנואות עליי, התעניתי ממש. איך אפשר ליהנות מהחיים אם קובעים לך עובדות מוגמרות שאי אפשר אפילו לחלוק עליהן? איפה כל הכיף בזה?
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
אחרי שסיימתי את לימודי האיפור, נוכחתי לדעת שגם בתחום אמנותי כמו זה, מופשט ככל שיהא, קיימות "אגדות אורבניות אקסיומטיות" שכאלה. מעין מיתוסים שכל בוגרת בית ספר לאיפור משננת לעצמה באדיקות משל היו עשרת הדיברות.
אז זהו, שלא. הגיע הזמן לעשות מעשה ולנתץ את המיתוסים אחד-אחד. למה? כי רק ככה אפשר לכייף וללמוד משהו חדש על הדרך.
המיתוס: מייק־אפ נוזלי קליל יותר ממייק־אפ מוצק
גזר הדין: לא נכון
הגם שיש לתיאוריה הזו שורשים נכונים שנטועים אי שם במאה הקודמת, הרי שעפה מאז המון אבקת פודרה במורד תעשיית הקוסמטיקה.
ההנחה הזו הייתה נכונה בזמנו, כשהמייק־אפ המוצק היה על בסיס שמנים, ומכאן גם עשיר יותר במרקמו ומכסה בהתאמה את עור הפנים. מנגד, המייק־אפ הנוזלי של אותה תקופה היה על בסיס מים, ולכן גם דל יותר בכיסויו.
בשני העשורים האחרונים, עם ההתפתחות הטכנולוגית בענף האיפור, נכנסו לשימוש חומרים חדשים שהקנו תכונות חדשניות למייק־אפים, כמו גמישות ואלסטיות במרקם, עמידות בתנאי שטח קיצוניים וגימורים שונים ומשונים.
כיום ניתן למצוא על מדפי חברות האיפור השונות מייק־אפים נוזליים לכיסוי מלא, וכן מייק־אפים מוצקים (בתצורות "אבן" או קרם) שמספקים כיסוי קל עד בינוני, כך שכל אחת יכולה לבחור בהתאם לרצונה.
המיתוס: חייבים להניח פודרה לאחר מריחת המייק־אפ
גזר הדין: לא מדויק
גם זו הנחה שגויה שכבר שנים אין לה ביסוס, והיא למעשה המשכה הישיר של ההנחה הקודמת. בראשית ימי האיפור היו לפודרה שתי מטרות עיקריות: האחת - קיבוע המייק־אפ כדי שלא יזוז במהלך היום, והאחרת - ספיחת עודפי שומן מיותרים ונטרול ההברקה הלא אסתטית בעור הפנים (גימור מט).
תפקידה של הפודרה אמנם לא השתנה רבות מאז, אך כיום קיימים על המדף מייק־אפים חדשניים. ביניהם יש מייק־אפים שמתקבעים על העור באופן עצמאי וכך מבטיחים עמידות לאורך שעות רבות, וכאלה שהפודרה היא "בילט־אין" בהם, כך שהגימור המתקבל במריחתם הוא מט.
זאת ועוד, הפודרה מיועדת בעיקר לבעלות עור מעורב עד שמן, שבמהלך היום מגלות שאזור ה־T שלהן (קרי: המצח, גשר האף וכנפות האף) מבריק למרחקים. אלו לעתים ייאלצו לפדר את פניהן גם במהלך היום, על אף השימוש במייק־אפ ייעודי.
לעומת זאת, למי שעורן יבש מומלץ להשתמש במייק־אפ עתיר לחויות ולהימנע ככל האפשר מפידור, שעלול לייבש את העור עוד יותר.
המיתוס: עור בוגר זקוק למייק־אפ שנותן כיסוי גבוה
(או: "אני רוצה לקנות מייק־אפ ש'יכסה' לי את הקמטים")
גזר הדין: לא נכון
יקירותיי, שננו היטב, חזור ושנן: תפקידו של המייק־אפ הוא לאחד את מראה העור מבחינת פיגמנטציות וכהויות לכדי יצירת סוג של "קנבס" טרום־איפורי. מייק־אפ אינו ממלא או מסתיר טקסטורות של עור, ובכלל זה קמטים, קמטוטים, נקבוביות פעורות או שיער פנים. את כל אלה רק פלסטיקאי טוב יכול להעלים.
המראה המטויח הוא הטעות הנפוצה ביותר בקרב נשים שעורן בוגר ומקומט ובקרב מי שסובלות מבעיות עור ומאקנה. העמסת יתר של מייק־אפ על העור לא רק שלא תמלא את תפקידו הייעודי של המוצר בהצלחה, אלא אף תדגיש את החסרונות ביתר שאת.
לכן עוד לפני קניית המייק־אפ חשוב לעשות תיאום ציפיות לגבי הניסים והנפלאות שהוא יכול לחולל (אם בכלל), ולהקפיד להתאים את המוצר לסוג העור שלך.
המיתוס: צבע הקונסילר תמיד יהיה בהיר מגון המייק־אפ
גזר הדין: לא מדויק
הקביעה הזו תופסת אולי בעולם הפוטושופ, שבו העור הנשי חלק ונעדר כתמי פיגמנטציה ועיגולים כהים מתחת לעיניים, או לחלופין אם את בת 16 משוללת דאגות.
לרוב הנשים יש כהויות ופיגמנטציה מתחת לעיניים. באופן פרדוקסלי, ככל שתנסי להסתיר את הכהות בקונסילר בהיר יותר, היא תודגש יותר ותהפוך לאפרפרה. והרי לך "מלכוד 22 איפורי" קלאסי: ככל שהכהות רבה יותר, תזדקקי לקונסילר כהה יותר כדי לכסותה.
על פי תורת הצבעים המנוגדים, על מנת לנטרל את גון הכהות תזדקקי לקונסילר בצבע הופכי. רוב הכהויות הכחלחלות־סגלגלות, למשל, ינוטרלו בשימוש בקונסילר שתת־הגוון שלו הוא אפרסקי.
לכן, אל תתפלאי אם בבואך להתאים לעצמך מייק־אפ וקונסילר בחברת איפור מקצועית, לפעמים תקבלי שני מוצרים שגוניהם נראים לעתים חסרי קשר. מבחן התוצאה הוא המבחן הקובע.
המיתוס: מוצר שכתוב עליו "היפו־אלרגני" בטוח לשימוש במאת האחוזים
גזר הדין: לא מדויק
מוצרי איפור בעלי התוויה כזו עמדו בתקן המעיד כי הם לא מכילים את מחוללי האלרגיה הפופולריים ביותר הידועים לאדם. מכיוון שיש אינספור סוגים של אלרגנים, ואין אפשרות טכנית לנטרל את מוצרי הקוסמטיקה מכולם באופן גורף, גובשה רשימה רשמית של קריטריונים ברורים לתקן "היפו־אלרגני" בינלאומי.
רק אם את יודעת בביטחון מלא לאיזה מחולל אלרגיה עורך רגיש, והוא אכן נכלל ברשימה הזו - תוכלי להשתמש במוצר בבטחה. אם אין לך מושג למה את אלרגית, שימוש במוצר כזה אולי ימזער את הסיכון לאלרגיה, אבל לא ימנע אותו באופן מוחלט - פשוט כי זה בלתי אפשרי.
"זו אכן הגדרה טריקית במקצת", אומרת ד"ר ורנר. "על פי ההנחיות, מוצר היפו־אלרגני הוא מוצר המשולל חומרי בישום וחומרים משמרים מכל סוג, שכן החומרים הללו הם המחוללים האלרגניים הבעייתיים ביותר הידועים לנו.
"מכיוון שבמוצרי טיפוח ואיפור עסקינן, שצריכים להיות בין היתר גם נעימים לאף ובעלי אורך חיי מדף ראוי - הרי שאנחנו מצמצמים את האופציות האפשריות הקיימות עד למאוד. יש צורך לבדוק היטב את ההתוויה של כל מוצר לגופו, ולבחון האם הוא ראוי להגדרה הזו והאם קיבל אותה מסיבות מוצדקות".
המיתוס: לא מאפרים עיניים ירוקות בגוון ירוק
(וגם: "לעיניים כחולות לא מתאים איפור כחול" וכד')
גזר הדין: לא מדויק
עוד מיתוס שאפשר לבעוט אל מחוץ לדלת. זוכרות את גלגל הצבעים? ובכן, על רגל אחת: תורת האיפור גורסת שאם ברצוננו להעצים גוון מסוים באופן מקסימלי, יש להניח לצִדו את הצבע הנגדי לו.
כך, לעיניים ירוקות יתאים איפור בתת-גוון אדום, לעיניים כחולות איפור בתת-גוון כתמתם וכן הלאה. אבל מכיוון שאיננו עוסקות בנוסחאות מתמטיות, ניתן לעגל גם את הפינה הזו.
אין שום בעיה לצוות לעיניים כחולות או ירוקות איפור בגוון דומה, בתנאי שמקפידים על שני כללי אצבע מנחים: האחד, רצוי שצבע האיפור (הצללית, העיפרון או המסקרה לצורך העניין) לא יהיה זהה אחד לאחד לגון העין, אלא יכיל בתוכו תתי־גוונים של הצבע השולט (כך תימנעי מיצירת כתם צבע אמורפי ולא מחמיא); הכלל הנוסף הוא להקפיד ליצור תיחום כהה ומובהק, שימסגר את העין ויבדיל אותה מהאיפור שעל העפעף.
המיתוס: עור שמן זקוק למוצרי Oil Free בלבד
גזר הדין: לא נכון
כל עור זקוק ללחות - ובכלל זה גם עור שמן. חומרי ליחוח הם למעשה שמנים מסוגים שונים הנקראים בלעז Emollients and Moisturizers. חומרי הליחוח הללו, שמקורם בסנתוז כימי או ביולוגי, הם שמקנים למוצר הקוסמטי את יכולת המריחה, הרכות וההיטמעות בעור.
עד לפני זמן לא רב היה נפוץ בתעשיית הקוסמטיקה גם השימוש בתוצרי לוואי של תעשיית הנפט, שכונו בשם הכוללני Mineral Oils.
עם הגברת המודעות לנזקים שהחומרים הללו עלולים לגרום, במיוחד לעור שמן, כמו סתימת נקבוביות החלב וכתוצאה מכך הגברת הנטייה לאקנה (והרי לכם על הדרך גם דוגמה מצוינת לשמן ממקור ביולוגי שאינו בריא כלל וכלל), התחילו לציין על גבי מוצרים קוסמטיים את ההתוויה כראיה לכך שהמוצר אינו מכיל את השמנים המזיקים.
אבל - ומדובר כאן באבל גדול - מכיוון שכל מוצר קוסמטי מכיל מוצרי ליחוח במידת מה (כן, כן, גם מוצרים אבקתיים "יבשים" למראה, כמו פודרות) - ההתוויה הזו מתעתעת ומטעה עד מאוד.
ד"ר ורנר: "בעיקרון, מוצרי טיפוח המתויגים ככאלה אכן מיועדים לעור שמן ובעייתי. המשמעות הסמנטית היא שהם לא מכילים חומרי ליחוח עתירים מאוד, שעשויים להיות בעייתיים לעור שמן, אבל מאידך ובהכרח הם מכילים יותר חומרי ליחוח על בסיס סיליקון ונגזרותיו.
"מחקרים מוכיחים שסיליקון הוא חומר מצוין ומלחח אידיאלי לעור שמן, והוא תורם לשמירת הלחות בעור מבלי ליצור את אותה תחושה שומנית ומכבידה שנשים בעלות עור כזה תמיד מתלוננות עליה".
המיתוס: שפתון אדום לא מתאים לכל אחת, ובוודאי שלא לבעלות שפתיים דקות
גזר הדין: לא מדויק
כמאפרת, אני נתקלת הרבה פעמים בלקוחות שרוצות להתנסות בשפתיים בצבע שָני, אבל טוענות שאדום לא מחמיא להן. ובכן, שפתון אדום יכול להתאים לכל אחת ואחת, צריך רק לבחור את הגוון האדום הנכון עבורך, גם מבחינת צבע עורך וגם מבחינת גודל שפתייך.
נחזור ברשותך שוב אל גלגל הצבעים שלנו: האדום הנקי הוא אחד משלושת צבעי היסוד שמהם מורכבים כל הגוונים בעולם. ככזה, הוא עומד בפני עצמו בגאון ויכול להחמיא כמעט לכל גון עור. בגדול, לגוני עור כהים ושזופים כדאי לבחור בשפתון אדום בעל תת-גוון חם (שיש בו צהוב), ולגוני עור בהירים מאוד יתאימו גוני האדום הקרים יותר (אלה שיש בהם קמצוץ של כחלחלות).
בנוסף, קחי בחשבון ששפתון אדום הוא סוג של אמירה איפורית - לא ניתן להתעלם ממנו. אם האפקט שמתקבל דרמטי מדי לטעמך, את תמיד יכולה להתנסות במרקמים ובגימורים עתירי לחות, שלהם פיגמנט מופחת.
הגוון עדיין יהיה אדמדם, אבל האפקט מעודן ו"לביש" יותר. האופציה הזו (מופחתת ה"וה־וה־וום", אם תרצי) תעבוד מצוין גם בעבור מי ששפתיה אינן בשרניות במיוחד, אבל עדיין רוצה להתנסות בגוון ארגמני כלשהו שיחמיא לה, מבלי להגזים. כעיקרון, לשפתיים דקות יחמיא פיגמנט שקפקף בגימור מבריק. זה הולך ככה: מבריק + שקפקף = אשליה של גדול יותר.
המיתוס: המייק־אפ שלי מכיל SPF, משמע אני מוגנת מהשמש!
גזר הדין: לא נכון
תִלי תלים של מלל נכתבו בשנים האחרונות בנושא "מקדם ההגנה" (SPF - Sun Protection Factor) והימצאותו במוצרי איפור וטיפוח. להלן שתי עובדות מהותיות שעל כולנו לדעת:
- פרק הזמן שבו עורנו הלא מוגן מתחיל להאדים בשמש הוא זה שקובע את גובה מקדם ההגנה ותדירות הנחתו. קרי: אם העור שלי סובל את השמש רק כעשר דקות עד שהוא מאדים ללא הגנה - הרי שבתיאוריה קרם בעל SPF15 יגן עליי כ־150 דקות (SPF15 כפול עשר דקות) עד שאצטרך לחדש אותו שוב (וכן, קרם הגנה צריך לחדש שוב, ושוב ושוב).
מדוע בתיאוריה? כיוון שלמשוואה הזו נכנסים משתנים נוספים: החל מסוג העור וגונו, דרך כמות החומר המגן הנמרחת, סוג הפעילות הגופנית בעת האפליקציה, מידת ההזעה, מידת ספיגת החומר בגוף, ועד למשתנים כמו סוג האקלים באזור שבו אנו נחשפים אל השמש ומיקומנו הגיאוגרפי על גבי הגלובוס.
- מבין שני סוגי קרני השמש המזיקות, ה־SPF מגן על עורנו אך ורק מפני קרני ה־UVB, שגורמות לכוויות עור בטווח המיידי. הוא אינו מגן מפני קרני ה־UVA, שמזיקות לטווח הארוך, גורמות להזדקנות מוקדמת של העור וידועות לשמצה כמחוללות סרטני העור למיניהם.
"הסכנה הגדולה ביותר בחוסר ההבנה של מהות ה־SPF היא שאנשים למעשה חושבים שאם הם מורחים כמות גדולה של חומר, אז הם מוגנים לחלוטין מפני השמש, ולא כך הדבר", מסבירה ד"ר ורנר. "קרם ההגנה המתאים יכול להגן לטווח הקצר מפני כוויות שמש, אך הוא לא ממזער את הנזק לטווח הארוך שגורמות קרני ה־UVA. למעשה, ההגנה הטובה ביותר היא הימנעות מוחלטת מקרני השמש, עד כמה שאורח החיים מאפשר זאת".
המיתוס: עדיף לא להדגיש בו זמנית את העיניים והשפתיים
גזר הדין: לא מדויק
גם באיפור, כמו באופנה, יש מגמות וטרנדים. הטרנדים הללו מיתרגמים בסופו של דבר לאיפור שאנחנו רואות על נשים אחרות ברחוב.
בשנות ה־70 היו אלה הגבות הדקיקות והגלוס המבריק, בשנות ה־80 - האיפור הזוויתי והמודגש בעיניים ובשפתיים, בשנות ה־90 שלט המראה העירום וגימור המט, ובשנות האלפיים התחזקה המגמה שטענה כי יש להדגיש בכל פעם רק אזור אחד של הפנים - או את אזור העיניים, או את אזור השפתיים.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של חזרה לשנות ה־80 העליזות, שבהן האיפור היה מובהק ולא נחבא אל הכלים - אם כי בתרגום מעודן יותר.
לאחרונה ביותר ויותר פרסומים שונים ובהפקות אופנה נראות נשים מאופרות באופן דרמטי גם בעיניים וגם בשפתיים. לפתע פתאום ה־אסור הפך להיות מותר, אופנתי וטרנדי מחדש.
המיתוס: עור שמן צריך לייבש כמה שיותר, במיוחד בקיץ
גזר הדין: לא נכון
באקלים הישראלי עתיר הזיעה והלחות (זה שגרם לכל פאשניסטה מצויה לחרות על דגלה הקוסמטי את מדיניות גימור המָט כסמל לעור פנים בריא), לא פלא שההנחה השגויה הזו מרימה את ראשה בגאון, וגורמת לנשים שעורן שמן ומבריק לערוך "בליץ" תכשירים רחב היקף על מנת לייבש את ברק האפידרמיס שמצטלם כה רע בחתונות של יולי־אוגוסט.
ובכן, טעות. לעתים מרוב התלהבות לנטרול הברק יש לנו נטייה להגזים במינונים ולייבש את העור למוות.
"טעות נפוצה של נשים שעורן שמנוני, במיוחד בחודשי הקיץ, היא לעשות שימוש נרחב מדי במוצרים ייעודיים - מי פנים ותרחיצים שונים, סבון מיוחד וכד'", אומרת ד"ר ורנר. "כל זה עלול לגרום לייבוש יתר של העור וליצירת מעגל קסמים פרדוקסלי - העור אולי מרגיש יבש יותר באופן זמני, אבל לטווח הארוך בלוטות החלב ייצרו יותר שומן כדי לחפות על היובש המלאכותי שנכפה עליהן, וחוזר חלילה".
אז מה כן צריך לעשות? להקפיד על שגרת טיפוח נורמטיבית של ניקוי והזנה סבירים שמתאימים לעור שלך באופן טבעי, מבלי לגרום לו לתחושות קיצון של רעב או אובר־הזנה.
(בהכנת הנושאים הנוגעים לענייני בריאות העור השתתפה ד"ר אינס ורנר, מומחית לרפואת עור ויו"ר החברה הישראלית לכירורגיה דרמטולוגית)
__________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- זכרונותיה של גיישה: איפור ושיער בהשראה יפני
