תצוגת הדפסה של -- הגל החדש באשדוד: המשכן לאמנויות הבמה נפתח

בתוך תקופה קצרה יחסית, הפכה אשדוד לאחת הערים הגדולות בישראל: עם תנופת בנייה וקליטת אוכלוסייה משמעותית (ומגנט של הקהילה היהודית הצרפתית), וקו רקיע גבוה וצפוף המתפשט לאורך חוף הים התיכון בהתאם לביקושי הנדל"ן המתעצמים, הפכה עיר-הנמל לאחד היישובים הצומחים והמבוקשים במדינה. בד בבד נדרשת העיר הגדלה לספק שירותים טובים יותר לתושביה, כפי שיעיד המאבק הממושך על הקמת בית חולים בעיר - מאבק שהוכתר בימים אלה בהצלחה מסוימת. בשבוע הבא ייחנך המשכן לאמנויות הבמה של אשדוד - "היכל התרבות" בשמו השני - שממנו אי-אפשר להתעלם. זהו בניין יוצא דופן בעיצובו, לא רק באשדוד אלא בנוף המשוכפל של מבני ציבור ישראליים בכלל.

קו הרקיע מסביב: תנופת בנייה (צילום: איתי סיקולסקי)

Xnet ליווה את השלבים האחרונים של הפרויקט, שהיה מתיש ומסובך אפילו בסטנדרטים מקומיים: לא פחות מ-10 שנים עברו בין תחילת העבודות לטקס החנוכה של המשכן, כתוצאה מהסתבכויות קבלנים, מחלוקות כספיות וכיוצא באלה. תאריכי היעד נדחו והלכו, התקציב התנפח עוד ועוד, אך בסופו של דבר הפיל הלבן פותח את שעריו. עכשיו הוא יצטרך - כלומר העירייה, הנהלת המשכן והאדריכל המתכנן יצטרכו - להוכיח שהמאמץ וההשקעה הכספית האדירה היו מוצדקים. האם תושבי אשדוד והאזור יזכו במשכן שישמש אותם דרך קבע ויהפוך לנקודת ציון עירונית, או שהוא יהיה נקודה מנותקת מהחיים העירוניים? בקרוב זה יתברר.

ריהוט העץ בכיכר של המשכן החדש (צילום: איתי סיקולסקי)

על האדריכל חיים דותן כתב כאן מיכאל יעקובסון, לפני כשנה, כי "המשכן אינו עבודתו הראשונה באשדוד, ובשנות התשעים הוא תיכנן רובעים שלמים בעיר. השינויים שחלו בתפיסת עולמו משתקפים היטב במבנים, כאשר את מגדלי המגורים המנוכרים וחסרי התנועה של העבר מחליפים היום פרויקטים - ובניין משכן האמנויות בתוכם - המבוססים על גופים דינמיים השואבים השראה מהטבע".

טעות אחת כבר נעשתה כאן - והיא אינה אשמת האדריכל, אלא אשמת המתכננים העירוניים - בכך שהמשכן אינו חלק אינטגרלי מהרחוב אלא גוף מנותק, כמו המבנים הציבוריים האחרים שנמצאים בסביבתו. כל המבנים האלה נבנו סביב כיכרות נרחבות, שגם מאות בני אדם לא יצליחו למלא: אפשר לנחש שברוב ימי השנה, האזור הזה ימשיך להיות מנותק מתנועה אנושית. במקום לצופף את המבנים פנימה, בין הרחובות שבהם מתגוררים האשדודים, בוצעה כאן הפרדה מלאכותית: מגורים לחוד, תרבות ואמנות לחוד - כאילו לא מדובר בחלק מהחיים. ההזדמנות להעלות את ערכם של רובעי המגורים, שיכלו לזכות במבני ציבור דומיננטיים ומעשירים, הוחמצה. ברוב שעות היממה, לא יהיו כאן חיים עירוניים.

הלווייתן נסחף אל הכיכר הענקית. מי ימלא אותה? (צילום: איתי סיקולסקי)

מכיוון שלפני שנה כבר כתבנו כאן על הפרויקט, הפעם ביקשנו מהאדריכל לתאר בעצמו את המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, ערב חנוכתו. הוא נעתר לבקשה, והנה הדברים.

דבר האדריכל חיים דותן:

"אשדוד היא עיר צעירה ומודרנית שהתפתחה בקצב מסחרר בעשרים השנים האחרונות. העיר בנויה בין הים התיכון ודיונות חול. האתגר האדריכלי בתכנון היה להעניק לעיר ולתושביה בניין חדשני וחוויה ארכיטקטונית אשר תרומם אותם מחיי היום יום האפרוריים, כניגוד למאות קופסאות הבטון והאבן הכבדות המרכיבות את הסביבה. בניין מודרני עם מעוף וחזון אמנותי אך גם מבנה אנושי וחם. הבניין מסמל דינמיות ותנועה, בדומה לצלילי מוזיקה ולתנועות המחול והמשחק שאותן הוא משרת.

"צורת הבניין מזכירה שתי צדפות או שני גלים, המחוברים יחדיו ומסמלים את השילוב של אולם המופעים ומגדל התיאטרון. צורות אלה שאובות מן הנוף המקומי הקסום של הים, החוף והפתיחות האנושית של התושבים. הן מביעות פתיחות, תנועה ודינמיות ומשדרות מסר של העזה, פריצה ואומץ לילדי העיר. הבניין פיסולי, אורגני בצורתו ומשתלב באומנות הפיסול אשר מפותחת באשדוד.

צפו בסיור וירטואלי במשכן החדש, כפי שנראה אשתקד בשלב הסופי של העבודות. הגדילו את המסך לצפייה מיטבית:

"היכל התרבות באשדוד ממוקם ברובע הסיטי, בקרבה לים ובסמוך לבניין העירייה. הבניין מהווה חוליה אורבנית מרכזית המקשרת בין הכיכרות הקיימות: כיכר העירייה, הכיכר המסחרית וכיכר התרבות החדשה. בכך הוא מהווה מרכז כובד מרכזי של הפעילויות התרבותיות והעירוניות. המבנה תוחם את כיכר התרבות על ידי יצירת דופן לצד צפון, ובכך משלים את הבינוי לצד המבנים הסמוכים: בית יד לבנים, מבנה המוזיאון ומרכז המוזיקה והמחול, מבנה המרכז הפדגוגי ובניין הספרייה העתידי.

"זהו מבנה מארח המשמש להופעות מוזיקה, מחול ותיאטרון. הוא מכיל אולם מופעים עם 950 מקומות ישיבה, מהם 650 מקומות באולם ו-300 מקומות ביציע. הבמה הגדולה מאפשרת את העלאת מירב מופעי אמנויות הבמה של תיאטרון, מחול וקונצרטים. במופעי תרבות שבהם האולם והיציע אינם מאוכלסים במלואם, יושב הקהל באולם בלבד ובקרבה פיזית לבמה ולאמנים המופיעים, ונוצרת אוירה של אינטימיות וחום אנושי.

גרם מדרגות במשכן לאמנויות הבמה באשדוד (צילום: איתי סיקולסקי)

"המבנה מתחלק לארבעה אזורים. שניים מתוכם - האכסדרה והאולם - מיועדים לשימוש הקהל. הבמה ואגף המשרדים הם הטריטוריה של האמנים, הלהקות, הצוותים הטכניים ומינהלת האולם. שטח הבניין הוא 6,600 מ"ר. 3,600 מ"ר כוללים את האולם הראשי והיציע, חדר התרבות בקומת היציע, הלובי הראשי, המזנון וחדרי השירותים לקהל. בנוסף כלולים שטחי הבמה, חדרי ההלבשה, חדרי רחצה ואיפור ללהקות האורחות, והמשרדים המיועדים להנהלה הממוקמים בשלוש קומות בשטחו הצפוני של הבניין. האגף ממוקם כלפי צפון ומערב, תוך ניצול מקסימלי שמכניס אור טבעי ומבטי נוף לכל חדר.

"החוויה האנושית והרוחנית של ההגעה להופעה אמנותית מתחילה בכיכר התרבות, אשר מאפשרת פגישות חברתיות ומופעי תרבות עירוניים. מן הכיכר זורם הקהל אל חלל האור - אולם הכניסה הראשי המוצף באור טבעי. גובהו כ-20 מטר ובו שני גרמי מדרגות ראשיים חגיגיים ומעליות שקופות. חלל זה מחופה בזכוכית משלושת צדדיו, והוא מביע שקיפות ופתיחות. בניגוד לבניינים האטומים שמסביב, האור הפנימי הנשקף מהבניין מגלה את תכניו ומקרין על הסביבה החיצונית, בדומה לאולם קונצרטים המואר בלילה. המבנה נפתח במלואו כלפי הכיכר, אנשים עולים ויורדים במדרגות, משוחחים ומביטים כלפי חוץ. שקיפות הבניין יוצרת ייחודיות מקומית. חלל הכניסה מאפשר קיום אירועי תרבות נוספים בהיכל, כמו תצוגות אופנה ומופעי משחק ומוזיקה.

מרבצי אלומיניום מחפים את ההיכל (צילום: איתי סיקולסקי)

"האתגר הטכנולוגי היה ליצור בניין פתוח ושקוף תוך התמודדות עם תנאי האקלים וקרינת השמש. הבניין תוכנן על פי עקרונות הבניין האקולוגי: העמדת המבנה והפניית החזית הראשית לכיוון דרום - לקליטת קרינת שמש מירבית לחימום ותאורה טבעית בחורף; יצירת גג עליון חולף, להצללה על הזכוכית מקרינת שמש ישירה בחודשי הקיץ; אוורור ושחרור אוויר חם על ידי פתחים עליונים ומפוחים בתקרה; שימוש בזכוכית עם הדפסה קראמית בצפיפות של 50% של נקודות שחורות, להקטנת הקרינה הישירה של השמש כך שכמות האנרגיה המועברת דרך הזכוכית היא ברמה של 0.50%; מערכת הצללה נוספת של וילונות חשמליים פנימיים, למניעת קרינה ישירה של השמש; איטום תרמי של גג ומעטפת הבניין, ושימוש בחומרי גימור בגוונים בהירים.

"היכל התרבות באשדוד הוא שילוב של טכנולוגיות וחומרי בנייה חדשניים ושיטות בנייה מתועשות. הבניין בנוי מבטון בשילוב קונסטרוקציות פלדה חשופות של עמודים וקורות משולבות בחלל הכניסה, ותורמות לקלילות ארכיטקטונית ויזואלית. חומרי הגימור הם חיפויי פחי אלומיניום מרוקעים וזכוכית שכבות מודפסת, המחוברת לקונסטרוקציית הפלדה באמצעות מחברי עכבישים פנימיים. חומרי הגימור הפנימיים הם עץ, שיש, זכוכית וגבס".