הדפסה
לכתבה באתר
עשרה קבין של "אבק כוכבים" ירדו לעולם. הרחובות שלנו לקחו תשעה, אבל רק של אבק. לא פשוט לתפוס כאן פרצוף מוכר, למרות שפעם ראיתי את יאיר לפיד.
הכוכבים מגיעים הנה בדרך כלל בתצורה אחת: מודפסים. ושמור להם תפקיד אחד: מקדמי מכירות.
בר רפאלי למשל, בתבלינים.
אל פצ'ינו, ממול, בפיצוחים.
סקרלט ג'והנסון משווקת שמפניה.
בראד פיט וג'ורג' קלוני קורצים לחתנים.
והמלך הנרי השמיני אמור להדליק רוכשי מזרונים.
סנדי בר ועתי שולברג מכרו טריקו. אבל זה להט בקיץ שעבר.
איילת זורר מוכרת עכשיו. וגם זה מריח כמו הקיץ דאשתקד.
שלומי סרנגה סעד כאן, זה ודאי.
רון חולדאי קנה כאן, אולי.
לכוכבי הכדורגל שמור מקום מיוחד בניסוח העיקרון השכונתי: כוכב גדול בכסף קטן. כבר סיפרתי עליו בפירוט כאן.
רק מעטים זוכים לכבוד שמעבר למכירה בפרוטה, ובשביל זה חייבים למות קודם.
לפעמים הרחוב פשוט מאלץ להפעיל את הדמיון.
ברור שהחנות האהובה עלי היא:
והכתובת המועדפת:
