ילדים שלא הולכים לבי"ס? אז איך הם לומדים?

"מה, הם לא הולכים לבית הספר?" היא אחת השאלות השכיחות שאנחנו שומעים. כמעט לכל מי שאנחנו פוגשים בדרך, הרעיון של המסע נראה מדהים, אפילו הידיעה שעזבנו את העבודה מתקבלת בהבנה. מה שלא מובן ואפילו מדאיג לא מעט אנשים זה "אז איך הם לומדים?" אז זהו, שהם לומדים. ולדעתי גם למידה משמעותית.

לבנות להם מצע לסקרנות (צילום: עמית שלו)

יש בלבול גדול עם עניין הלימוד. בכללי, התרגלנו לקשור "חינוך" עם "לימוד" וגם התרגלנו לחשוב שבתי הספר הם ספקי הלימוד הראשיים של הילדים, אבל זה שווה פוסט שלם ונפרד. לעניין הלימוד, יש לנו את חומרי הלימוד של בית הספר ואנחנו עוקבים אחרי המהלך עד כמה שמתאפשר. כשעושים את זה באופן פרטני, כמו שלנו מתאפשר, זה רץ מהר. ממש מהר. אבל הלימוד המעניין והמשמעותי באמת הוא "לימוד קונקרטי ספונטני". זו ההגדרה שלי לאופן הלימוד שנובע מתחומי העניין שלהם (שמתרחבים מן הסתם כשנמצאים בתנועה). המסע מפגיש אותנו עם שפע מקומות, אנשים ותופעות שמושכים את תשומת לבם של הילדים ומהווים עבורנו נקודות מוצא להרחבה של נושאים רבים.

כך, לדוגמא, בביקור בשדה הכלניות, נעמי הבחינה ש"הפרחים מלאים בחיפושיות מלוכלכות". העלנו השערות מדוע החיפושיות נכנסות לפרחים וממה הן מתלכלכות. בערב מצאתי במאגר של מט"ח עליו אנחנו מנויים, הסברים ופעילויות בנושא האבקה בפרחים ובבוקר למחרת עשינו שיעור משותף בנושא. שכונות הפחונים הענקיות בפזורת הבדואים בנגב משכו את עינם של הילדים, מה שאפשר לימוד על נוודות ומדוע היא נעלמת מן העולם. הביקורים בשדות ובמטעים זימנו לימוד אודות שלבי התפתחות הצמח וחלקיו השונים. הבנייה של גדר הגבול עם מצריים ליד ניצנה הולידה דיון על גבולות ופליטים וכן הלאה. את רוב החומרים אני מוצאת במאגרי מט"ח, משחקי המחשב הפשוטים כמו טטריס חלקי הצמח חביבים על הקטנים והמעבדות המקוונות חביבות על אודליה.

למידה ספונטנית מחייבת שלושה דברים:

1. סביבה מגוונת שתהווה מצע לסקרנות.

2. פניוּת והקשבה לילדים כדי ללכוד את נקודות העניין שלהם.

3. מחויבות של המבוגר לאיסוף החומרים ויצירתיות בהגשתם.

כיצד אנחנו כהורים יכולים לספק למידה כזאת לילדינו? אני מודה, עד שיצאנו לדרך לא הצלחתי ליישם את זה, אבל זה בהחלט אחד הדברים שחשוב לי לשמר גם כשנחזור וחשוב לי שככה הם ילמדו גם בביה"ס. אני תוהה מה צריך להיות כדי לגרום לזה לקרות, אפילו באופן חלקי.

והנה כמה דברים שהילדים למדו עד עכשיו:

יעל נדהמת לגלות מה כתוב בספרי הלימוד של מערכת החינוך. 

על הגשר התלוי בנחל הבשור אלבי מתמודד ועל הדרך מלמד גם את כל המשפחה איך מתמודדים עם פחדים.

ברהט הילדים למדו איך חיים בקהילה, בלי הסעות לכל מקום. 

ישיבה משפחתית: לומדים לדבר, לוותר ולקחת החלטות משותפות, תוך התחשבות בכולם.