עוד שבוע עבר מהר מדי וקשה לי אפילו לסכם מה הספקתי. בסוף השבוע, אודה ואבוש, הבית היחיד בו ביקרתי מבפנים היה הבית שלי, אבל עקבתי בשמחה אחרי שלושה חברים שפתחו את בתיהם לקהל המתגודד, בעודי מצטערת שהדירה שלי, שיכלה להיות ברשימה, כבר לא תהיה שם עכשיו כשאנחנו עוזבים אותה. ההתקדמות הממשית ביותר מבחינת המעבר הדרמטי שלנו היתה שסופסוף קפצתי לבית החדש והתחלתי למדוד אותו, בעיקר כדי לבדוק כמה מקום יהיה לנו בארונות הקיימים וכמה ארונות חדשים יהיה עלי לקנות. 

חלק קטן מהחצר. עם הפנים נחכה עוד חודשיים

כמובן שתוך יום הבנתי שעלי לשרטט את כל הבית כדי להבין גם איפה בדיוק יישבו הרהיטים שלנו ובכלל, כדי לנסות לעדכן עוד כמה רשימות ולהירגע. המטרה לשבוע הקרוב היא לקבל הצעות מחיר ממובילים וקבלנים (שהרי את הדירה שלנו, שהשכרתה נסגרה בשעה טובה לזוג חברים שכבר אני מקנאת בהם, יש לשפץ מעט אחרי עשר שנים), וביום שני אני נפגשת עם חברה סופר מאורגנת שלי, לשמוע טיפים על מעבר דירה עם ילדים. בתוך כל זה אני שמחה להביא לכם לקט מהדברים היפים שצצים מול עיני מדי פעם, וגודשים את תיבות הגוגל רידר שלי לאלפים. שנתחיל בבית רגיל?

1."בית רגיל"

המייסדים של משרד האדריכלים השוודי "בשבח הצללים" הושפעו כל כך מהטקסט המכונן של ג'ונאיצ'רו טאנזיקי שהחליטו לקרוא כך למשרד שלהם. בגדול, כותב הסופר טאניזקי על אדריכלות יפנית, ומנגיד אותה למערבית - בעוד שזו מחפשת אור ובהירות, התרבות והאמנות היפנית משתמשת בצללים ובעדינות. הפרויקט של המשרד השוודי נקרא "בית רגיל" והוא הוקם עבור משפחה ביער מחוץ לשטוקהולם. יש בו שימוש יפה באור וצל ובחלל: קירות שלמים שהם חלונות לעומת צדדים אטומים לגמרי (המכה הטרנדית של ימינו - ריבוי מוגזם של חלונות - מותירה אנשים עטופים בווילונות ותריסים וללא קירות לתלות עליהם אמנות, אבל זה נושא שמתבשל אצלי לפוסט אחר). יש כאן ניצול יפה של החלל הכפול - חדרי שינה ואחסון למעלה וחללים כפולים במטבח ובפינת האוכל. 

Ordinary House, In Praise of Shadows. צילום: ביורן לופטרוד

באתר של הצלם ביורן לופטרוד יש עוד הרבה זוויות מקסימות של הבית הזה, ושווה לשים לב לפרטים. 

Ordinary House, In Praise of Shadows. צילום: ביורן לופטרוד

2. לדרוך על אמנות

בין הנושאים ששמורים לי בראש לפוסט עתידי נמצאים טקסטיל בכלל ושטיחים בפרט. אמנם ארצנו חמה ומאובקת, כולל נטיות אסטמתיות של חצי מהאוכלוסייה ואהבה לחיות מחמד - כל אלו סיבות מצוינות לא לקנות שטיחים - אבל דירות שכורות עם רצפות טראצו מזעזעות הן תשובה הולמת להן. טקסטיל תמיד "מחמם" חללים קרים, ושטיח מרשים יכול להפוך גם את החדר המשמים ביותר לפינה מיוחדת עם אמירה. חברת השטיחים NuLOOM יצאה לאחרונה בקולקציה מיוחדת ומקסימה לילדים, שנקראת "קינדרלום". לא, הם לא זולים, אפשר לקנות אותם כאן, ולדעתי הם שולחים רק בתוך ארצות הברית. אבל אולי זה ידרבן מעצב שטיחים מקומי לקולקציה דומה? 

שטיחים צבעוניים לחדרי ילדים. קינדרלום

3. גרפיטי בולגרי

טוב, זה לא גרפיטי, אבל זה נשמע יותר טוב מקפה בולגרי, לא? המשרד הבולגרי סטודיו מוד עיצב בית קפה מרהיב בווארנה. "Grafitti Cafe" עוצב בהשראת הציורים הגרפיים הדקדקניים של אשר, החלל הענק חולק לשני אזורים מרכזיים, והטוטאליות של העבודה על הפרטים מרשימה מאוד. 

קפה "גרפיטי" בווארנה. עיצוב: סטודיו מוד. צילום: 3inSpirit

מיעוט הצבעים - לובן הרהיטים וגוון העץ של העמודים והתקרה - מאפשר להתמקד בקצב של העמודים ובדוגמאות בתקרה וברצפה. העמודים מזכירים לי ספרים פתוחים, וגם אגרטל שעשוי מנייר, שראיתי אצל חברתי האדריכלית גבי. 

ניגוד בין הריבועיות של אזורי הישיבה לקימורים של העמודים והתקרה. קפה גרפיטי בווארנה. צילום 3inSpirit

פרט של קיר, קפה גרפיטי. צילום: 3inSpirit

פרט של תקרה. קפה גרפיטי, סטודיו מוד. צילום: 3inSpirit

אגרטל שנקנה בחנות ''דיטיילז'' בדיזנגוף, שנסגרה מאז

4. בּוּקֶה בקבוקים

בין הבלוגים שאני משתדלת לעקוב אחריהם נמצא Oh Happy Day המקסים. בגדול אני מוצאת שבלוג DIY טוב הוא כמו ספר בישול טוב - אם הכנתי ממנו יותר משני מתכונים זה כבר מספיק, וחוץ מזה אני נהנית לקרוא בו ולפנטז סתם בשביל הכיף. אז את הפרויקט הבא לא נראה לי שאכין בזמן הקרוב, אבל אני מוסיפה אותו לרשימה הדמיונית של "דברים שאעשה כשאגור בכפר". כמו איך להכין פרחים מקסימים מבקבוקי פלסטיק. 

מיחזור עד הסוף. מתוך Oh Happy Day

5. בקבוק בלי פקק?

והנה פרויקט למשקיענים באמת: המעצב גארת' בריצמן מנברסקה יצר חניה מקורה מעשרות בקבוקים שאותם מילא במים צבעוניים. גם פרקטי, גם יפה וגם ידידותי לסביבה (וליושבי המכונית). עוד צילומים של העבודה כאן

Garth Britzman

Garth Britzman

ועוד מילה קטנה על ידידותיות לסביבה אם אני כבר כאן: אמנם זה מאוד יפה ועלק "ירוק" למחזר בקבוקי פלסטיק, אבל הכי ירוק זה לא לקנות אותם מלכתחילה. כלומר החשיבה הסביבתית צריכה להתחיל במעמד הקנייה - לא קונים. חוסכים כסף (המים בבקבוק עולים לנו בערך פי אלף ממחיר מי ברז), חוסכים דלק (שלנו לחנות) ושל המשאיות שמשנעות את הבקבוקים האומללים האלו בכל הארץ (או העולם!), את ייצור הפלסטיק והמזהמים שנפלטים בתהליך הייצור הכולל נפט, את המים שנגזלים מן הטבע ועוד. כשני שליש מהישראלים שותים מים מבקבוקים: בישראל נצרכים כמיליארד בקבוקי שתייה בשנה, ורק 20% מהם ממוחזרים נכון לעכשיו. הכי ירוק לשתות מי ברז, ויש מצב שגם בריא יותר.

6. פרצוף נפוח

הנה דרך מעולה להתחיל את השבוע בצחוק פרוע. הצלם הליטאי טדאו צרן (Tadao Cern), שעשה הסבה מאדריכלות, צילם מאה פורטרטים של אנשים שעומדים ישירות בפני רוח בעוצמת סערה. הוא קרא לזה "Blow Job", מה שבטח הביא לו לא מעט כניסות. תראו כמה זה מצחיק עם אנשים שאינכם מכירים ונסו לדמיין שאלו החברים שלכם, או אפילו אתם בצילום.

7. ג'סטין סטייל

המרחק בין דוגמנית מצליחה לקו הלבשה תחתונה הוא קצר כמו פרק הזמן בו אינה מסוקרת ב-Xnet. אבל המרחק בין זמר פופ לקו עיצוב פנים? תודו שזה קצת מפתיע. אבל רק קצת. ג'סטין טימברלייק כבר מזמן הוכיח שהוא לא רק יפה ויודע לשיר ולרקוד, אלא גם שחקן מצוין ואפילו מעצב אופנה.

 

בימים אלו הוא חנך ליין עם חברה טובה שלו, אסתי סטנלי (כן, גם לי זה נשמע שם יהודי), וקוראים לזה "HomeMint" - בית רענן שכזה. סטנלי, שהיתה סטייליסטית אופנה והסבה למעצבת פנים של סלבז, עיצבה בין השאר את הבתים של טימברלייק. 

אסתי וג'סטין. HomeMint

שטיח לדוגמה

החנות מוכרת פריטי עיצוב וסטיילינג לבית, ובונה לכם "תפריט", אחרי שתענו על כמה שאלות סגנוניות וסטטיסטיות (אלוהים, אני בקבוצת הגיל בין 41-50). על מה שמוכרים שם אני אספר לכם (פעם ראשונה) את הבדיחה של אבא שלי על ההוא שהתחתן: כששאלו אותו "איך אשתך החדשה?" הוא ענה "תראה, זה עניין של טעם. בעיני היא לא מוצאת חן".

מקווה שהנעמתי לכם את תחילת השבוע! שיהיה לכם שבוע מצוין.

רונית