הדפסה
לכתבה באתר
אראלה טהרלב בן־שחר
אחת הסיבות שבגללה החלטתי לחזור לארץ הייתה מוכרת החזיות שלי. יחסים מיוחדים נרקמו ביני לבינה. זה לא שגלשנו לשיחות עמוקות וחושפניות - היא בטח אפילו לא זכרה איך נראים הפנים שלי. אבל היא ידעה איך נראים השדיים שלי.
למעשה, אפשר היה לכתוב את הביוגרפיה שלי מההערות הקצרות שהשמיעה בכל פעם שבאתי לרכוש את המוצר. מ"ניתן לך משהו שלא מבליט", דרך "מה את אומרת על פוש אפ?", ועד "יש לי כמה חזיות הנקה יפות בשבילך". ואחרי שהיא מצאה את החזייה המתאימה ועזרה לקצר, להאריך או להדק בתא ההלבשה, הייתה מתבוננת בעין ביקורתית ואומרת בפנים של יועצת ביטחונית: "כן, נלך על זה". כשדמיינתי איך ייראו חיי כמהגרת באמריקה, הרחק ממוכרת החזיות ראיתי בעיני רוחי את עצמי כמישהי עם מבטא קלוקל וחזיות לא מתאימות.
כמובן שלמי ששאל אותי אמרתי שחזרתי בגלל ההורים, בגלל החברים, בגלל הציונות. התביישתי לגלות שהכל בגלל החזיות. עד שהסתבר לי שזו לא רק אני! יותר מ־80% מנשות העולם לא יודעות להתאים לעצמן חזיות. על פי מחקר שהתפרסם במגזין Chiropractic and Osthepoaty, כמעט 70% מהנשים לובשות חזיות קטנות מדי ו־10% - חזיות גדולות מדי.
אבל תוצאות המחקר הפתיעו אותי פחות מאשר עצם קיומו, שכן מחקר מסוג זה גורם לאנחת רווחה מסוג "תודה לאל שמישהו החליט לטפל בנושא הזה ברצינות!". ואכן, בעשורים האחרונים זוקף ומרים את ראשו מדע חדש שאפשר לכנות בקצרה "מדע החזייה". זאת הודות לכמה חוקרות, שחלקן מתרכזות במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת פורטסמות' שבאנגליה, שהחליטו להקדיש את תבונתן ויסודיותן (כמו גם תקציבים וטכנולוגיות) כדי לענות על שאלות כמו לאן השדיים שלנו נעים כשאנחנו הולכות או רצות? איך התנועתיות הזו משפיעה על בריאותנו? ומה אפשר לעשות כדי למנוע את השלכותיה השליליות של התנועה?
החוקרות מדביקות לשדיים חיישנים מתקדמים, מעלות את הנסייניות על הליכונים ומנתחות את הנתונים. דוגמה לכך תוכלו לראות בלינק הבא.
החוקרות אכן מבהירות מה קורה שם, בעולם העליון. הידעתם, למשל, שהחזה נע בצורת שמיניות? שהתנועה גורמת לנו לכאבים בחזה (כמו גם לכאבי גב וכתפיים) ולעתים מובילה אותנו לניתוחי הקטנת חזה מיותרים ומורידה את הסיכויים שנעסוק בספורט? הידעתם שחזיות בטכנולוגיות "הפרד ומשול" טובות יותר מאלה שיוצרות "חזית אחת", שבעקבות הידע החדשני בחברות מתקדמות כבר עובדים על טכנולוגיה שתצליח להשיג את שני האפקטים בו זמנית?
והחשוב מכל: האם אתן יודעות איך לבחור חזייה?
מחקר האחרון בתחום, שהתפרסם לאחרונה בעיתון המדעי Ergonomics, הוכיח שהדרך לתיקון המצב היא השלכת הסנטימטר לפח. הוא השווה בין יעילות החזייה של נשים שהחזייה הותאמה להן באמצעות סנטימטר לכאלה שסמכו על התחושות שלהן, והראה שבעניין של שדיים צריך ללכת עם הלב. ובמילים אחרות, המדידות המדויקות מובילות להתאמת חזיות לא נכונה, בעוד שההסתמכות על התחושה בפרמטרים מסוימים מבטיחה בהרבה.
אבל צריך להיות קשובים לפרמטרים הבאים:
חגורת ההיקף (מסומנת במספרים: 70, 75, 80, 85 וכן הלאה):
- אם העור גולש מהצדדים, היא הדוקה מדי.
- אם החגורה מתרוממת כשאת מרימה את הידיים, היא רופפת מדי.
קאפ (מסומן באותיות A, B, C, D וכן הלאה):
- אם יש קפלים בקאפ, הוא גדול מדי.
- אם קצת מהחזה מגיח החוצה מלמטה או מלמעלה, הוא קטן מדי.
תמיכה/ ברזלים:
- אם החזייה "יושבת" על רקמת השד גורמת לך אי נוחות, התמיכה לא טובה.
רצועות:
- אם הן חורצות את העור, הן קצרות מדי.
- אם הן מחליקות ונופלות לצד הכתף, הן רופפות מדי.
- החלק הקדמי של חגורת ההיקף לא אמור להיות במגע עם עצם החזה.
אם כן, הנועזוּת של מומחיוֹת החזיות הבריטיות נובעת לא רק מכך שהן מטפלות בנושא ברצינות, מקדמות פיתוח חזיות חדשניות שיהפכו כל צעד שלנו לקל יותר, אלא גם מכך שהם מייצרות כאן דור חדש של פמיניזם. אפשר לומר שהפמיניסטיות של היום לא שורפות את החזיות, הן נותנות להם מקום של כבוד ומנצלות את העמדות שלהן בחזית המדע, הטכנולוגיה ועולם הכספים – כדי לדאוג שחיינו יהיו טובים יותר. ואני בטוחה ששורפות החזיות היו גאות בהן על כך.
** ייעוץ מקצועי: לואד קציר, zazasport - בית לנשים וספורט