>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

עברי לידר 

   (צילום: רפי דלויה)
(צילום: רפי דלויה)

 

  

עוז זהבי 

   (צילום: רפי דלויה)
(צילום: רפי דלויה)

 

 

אניה בוקשטיין 

   (צילום: רפי דלויה)
(צילום: רפי דלויה)

 

יעל פוליאקוב 

   (צילום: רפי דלויה)
(צילום: רפי דלויה)

 

 

איתי תורג'מן 

   (צילום: רפי דלויה)
(צילום: רפי דלויה)

 

קטלין רייטר 

   (צילום: רפי דלויה)
(צילום: רפי דלויה)

 

____________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס:

 

 


Toshiba Portege M100

המחשב הדק של טושיבה, שממותג כמחשב מנהלים יוקרתי, הזכיר לנו יותר מהכל שילוב בין מסך קטן של קופאיות בסופר לבין מחשב הליברטו המהולל של טושיבה, שהסעיר את לבבותיהם של גיקים בשנות התשעים.

 

המחשב התחמם בצורה סבירה יחסית, אולם מפאת גודלו הזערורי, החום הורגש יותר מאשר בדגמים הגדולים, בהם, מטבע הדברים, החום מתחלק בצורה שווה יותר על פני המשטח. העיצוב שלו לא מספיק מושך לטעמנו, והוא התחמם בצורה יוצאת דופן בקטגוריה, הן בחלק התחתון והן במקלדת.

 

כשצפינו בסרט DVD המחשב רעד בצורה ניכרת במהלך הצפיה כולה. כשחיברנו התקן זיכרון USB נייד למחשב היו קפיצות בסרט, וכך גם כשהרצנו תוכנות נוספות, ולפרקים,
נעלם הסינכרון בין הסאונד לתמונה בסרט. כונן התקליטורים המובנה תומך ב-HotSwap, וניתן להוציאו או להכניסו גם כשהמחשב עובד, מה שמקל על משקלו הכללי של המחשב.

 

אודיו ווידאו

 

המסך, 12.1 אינץ' גודלו, מספק תצוגה איכותית באור חשמל, בשמש קצת פחות. הוא נעזר בכרטיס מסך אינטל 82852, שסייע לו להציג צבעים חיים בסרט, גם מזוויות צדדיות, זאת, למרות שהתצוגה רעדה בחלק התחתון של המסך. הרמקולים סבירים בהחלט, וסיפקו צליל נקי ועשיר יחסית לגודלם, ונשמעו היטב גם בחוץ.

 

צריכת אנרגיה

 

לאחר הטענה מלאה, שארכה כשעתיים, הסוללה הראתה שלוש שעות פעילות, אולם בפועל, המחשב עבד רק כשעתיים וחצי, גם בצפיה ב-DVD וגם במצב עבודה רגיל. כאן, אגב, הבדיקה שלנו, של השמעת מוזיקה מתקליטור דווקא לא ממש השפיעה על מצב הסוללה, בניגוד לדגמים האחרים, של טושיבה ו-LG.

 

מענין לציין שבהירות המסך משפיעה מאוד על צריכת האנרגיה של הסוללה, לעיתים אפילו יותר מהתוכנות שתריצו. ככל שהמסך כהה יותר - כך תקבלו אורך חיים מרשים יותר מהסוללה. גם כאן חיבור החשמל סטנדרטי, ומקל על החיים במקרה של תקלות או אובדן.

מקלדת ועכבר

 

המקלדת קטנה וקשה, המקשים לא נעימים, והיא לא נוחה במיוחד ביחס למחשבים האחרים שבדקנו, והמחשב מגיע עם התקן הצבעה מסוג Accupoint II, שלא נוח לעבוד בו באופן קבוע. כלולים בו שני כפתורים, המשמשים לגלילה למעלה ולמטה, אולם אינם נוחים במיוחד.

 

במקלדת יש מקש קיצור למעבר בין תצוגות, וגישה מהירה לכלי העזר המובנים של טושיבה, כמו ב-Tecra A3. גם ב-Portege יש חיווי ויזואלי על המסך, ואפשר לשלוט על הפעלת הבלוטות' וה-Wi-Fi, על בהירות המסך, לבחור לוח מקשים נומרי או רגיל, לצפות במצב הסוללה וכדומה.

 

מפרט ומידות

 

המחשב לא קל כמו שהיינו מצפים מאחד מוותיקי קטגוריית ה-Ultra Thin, שמיועד בראש ובראשונה לפלח השוק העליון, של מנהלים ואנשי עסקים עתירי ממון וקצרים בזמן, אך ניתן להסביר זאת בעובדה שהוא מצויד בכונן DVD וצורב משולב מובנים, מאפיין שאינו נכלל אצל המתחרים.

 

הוא כולל מעבד פנטיום M במהירות 1.40 גיגהרץ, 512 מגהבייט, דיסק קשיח בנפח 60 גיגהבייט, חיבור בלוטות' ו-Wi-Fi, חיבור למסך חיצוני (אבל לא S-Video), וכמובן, מודם וכרטיס רשת מובנים. המחשב כולל גם חיבור אינפרה אדום, קורא כרטיסי SD, מתג קדמי לכיבוי ה-Wi-Fi, חיבורים לרמקולים/אוזניות ומיקרופון, שני חיבורי USB צדדים, חיבור FireWire וגלגלת שליטה על עוצמת הקול.

 

ה-Portege M100 מגיע עם Windows XP Pro, נורטון Internet Security, תוכנת WinDVD ותוכנות ניהול של טושיבה. מחווני הפעילות ממוקמים בחלקו העליון של המסך, כך שהם אינם נראים במבט מהיר.

 

ציון:

 


LG LT20 TabletPC

ה-LT20 של LG אמנם אינו מחשב המשתייך לקטגוריית ה-Ultra Thin הקלאסית, אולם LG משווקת אותו ככזה, למרות היותו מחשב לוח.

 

אף על פי שהוא ממותג כמחשב יוקרתי - המראה שלו קצת זול, למרות, ואולי בגלל, הצבע הכסוף, שנראה רגיש מדי ונוטה להתקלף, והמבנה שלו עדין מדי, ונראה לא איכותי, בעיקר בכל הנוגע למעצור המסך האחורי, שמשמש גם לנעילת המסך במצב Tablet, וגם כמעין מגביה כאשר מניחים את המחשב על השולחן. 
מתקן זה נראה כאילו המנגנון שלו שביר במיוחד, ובתוך מספר פעמים ישבר. מאחר וזהו גם מקום איחסונו של עט הסטיילוס, חבל שלא הקפידו שם על מחברים ממתכת ולא פלסטיק.

 

מצוין אבל יקר לסטודנטים

 

מאוד קשה עד בלתי אפשרי לשלוף את הסטיילוס במהירות, ובשלב כלשהו חששנו שמא נגרום נזק למנגנון הנעילה או אפילו לסטיילוס אם נמשיך לנסות. מזל שהמחשב מגיע עם סטיילוס רזרבי, דמוי עט, וגדול מעט יותר מזה המשולב במסך, אחרת מי יודע איפה היינו היום.

 

החלק הימני תחתון של המסך מתחמם מאוד, וכך גם המחשב כולו, למרות שעדיין פחות מאשר ב-Portege M100.

 

מבחינת שימושיות, המחשב נוח למדי, קל לסובב את המסך ולעבור במהירות בין מצב רגיל ל-Tablet, אם כי, יש להקפיד לנעול את המחשב במצב זה, בכדי שהתצוגה תתקבע.

 

בסך הכל, מדובר בכלי מצוין (אבל יקר) לסטודנטים, מאיירים ומעצבים, עיתונאים וכל מי שנזקק לשירותיהם הנאמנים של נייר ועט גם בבית וגם המחוצה לו. למרות שהמחשב אינו יודע להפוך טקסט עברי לפורמט דיגיטלי ניתן לעריכה, בכל זאת עדיף לשמור את הרשומות בפורמט של תמונה, אותה ניתן להקליד אחר כך לחלון וורד, מאשר להסתובב עם פתקאות, בלוק כתיבה וכדומה. אם תתקינו על המחשב החזק הזה תוכנת ציור - תרגישו כמו ואן גוך מודל 2005.

 

אודיו ווידאו

 

מסך המגע של המחשב, בגודל 12.1 אינץ', מצופה בחומר שמאפשר זיהוי כתב יד, ומגן עליו מפני שריטות ופגיעות, כך שמצד אחד הוא אינו רגיש כשאר מסכי ה-LCD המוכרים, אך מאידך, קשה לראות איתו באור ישיר, בעיקר בחוץ, והוא סובל מהשתקפויות שממש מקשות על הראיה.

 

המסך משתנה אוטומטית ממצבLandscape (אופקי) למצב Portrait (אנכי) בעת נעילת המסך המסתובב על מצב כתיבה ידנית. ניתן לשנות זאת גם באמצעות כפתורים הממוקמים בחזית, על מנת שניתן יהיה לתפעל את המחשב גם בלי לפתוח את המסך בכל פעם.

 

הרמקולים ממוקמים בשני צידי המחשב, ונשמעים היטב. הצליל שהם מספקים איכותי למדי, בעיקר לעומת ה-IBM X41.

 

צריכת אנרגיה

 

הטענה מלאה של המחשב ארכה כשעה וחצי, וגם הוא מצויד בסוללה קלה, המתחברת מאחור ולא למטה. הסוללה הספיקה לנו לכשלוש שעות עבודה, מרשים למדי ביחס לגודלה.

 

מקלדת ועכבר

 

המקלדת נוחה למדי, אך המקשים מעט מוזרים ושטוחים, ואינם מזכירים את אלו שבמקלדת של אחיו הגדול, LS50a. גם המיקום שלהם אינו סטנדרטי, וקצת קשה לאתרם בשעות העבודה הראשונות.

 

העכבר,TouchPad עם שני כפתורים, קטן למדי, אבל אפשר לתפעל אותו בנוחות יחסית, ומכיוון שכל פעולה ניתן לבצע גם עם עט הסטיילוס המצורף - הניווט נוח למדי. את ה-TouchPad אפשר להגדיר כך שיפעיל תוכנות שונות בעת לחיצה בפינות שונות.

 

המחשב מצויד, בדומה למחשבי כף יד, במקלדת וירטואלית שצצה על המסך בכל עת שתזדקקו לה, וניתן למקמה היכן שרוצים, ולתכנת בה קיצורי דרך. נוח למדי "להקליד" באמצעות הקשה על המסך, ועט הסטיילוס יצבע כל דבר שתעברו מעליו, אם תבחרו במצב Hover.

 

מפרט וביצועים

 

ה-LT20 כבד מעט יותר ממקבילו תוצרת IBM, זאת, למרות שגם הוא אינו מצויד בכונן תקליטורים. הוא כולל חיבורים לאוזניות/רמקולים ומיקרופון, חיבור Firewire, קורא כרטיסי זכרון SD, שלושה חיבורי USB, ששניים מהם ממוקמים באחורי המחשב, ואחד בצד, כך שגם כאשר עובדים עם המחשב במצב רגיל וגם במצב TabletPC, לא תיתקלו בכבלים משתלשלים שיפריעו בעבודה.

 

יש גם חיבור למסך חיצוני, מודם וכרטיס רשת מובנה, Wi-Fi, מעבד אינטל פנטיום M במהירות 1.60 גיגהרץ, 504 מגהבייט זכרון, ודיסק קשיח בנפח 35 גיגהביייט. כרטיס המסך שייך לאינטל מדגם 82852. חבל שלא נכללו בו חיבורי אינפרה אדום ובלוטות'.

 

המחשב מגיע עם Windows XP TabletPC Edition, וכולל את Windows Journal, עורך טקסט לכתב יד ו-Sticky Notes, תוכנת פתקיות בכתב יד או הקלטה קולית. המחשב מאפשר להקליד גם באמצעות גרפיטי, ולהכניס את הנתונים למסמך טקסט.

 

מאחר והוא כולל אפשרות זיהוי קולי, ומתן פקודות קוליות לביצוע פעולות במחשב, חבל שלא נכלל בו מיקרופון מובנה. חשוב לציין שאפשרויות אלו אינן תומכות בעברית בשום צורה שהיא.

 

על המסך תמצאו כפתורי היפוך של כיוון התצוגה, פתיחת מסמך Journall חדש, כפתור ESC, חיצים ומעין מקש Enter. המקלדת הווירטואלית כוללת גם את מקשי ה-Function של LG, שניתנים להתאמה אישית. אחרון חביב הוא כפתור ה-EZ Menu, שגם מאפשר התאמה אישית, ומשמש כסרגל הפעלה בעת עבודה במצב Tablet.

 

ציון:

 


Dell Latitude X1

זהו המחשב הקטן והקל ביותר של דל. הוא מעוצב בפשטות, אבל הוא קל בהרבה ממתחריו, והסוללה שלו דומה לזו של המחשבים של LG, ומתחברת בחלק האחורי של המחשב. ה-Latitude X1 השאיר עלינו רושם של דגם בטא, שיש עוד הרבה עבודה כדי להביאו למצב של תחרות אפילו ב-Portege, שלא לדבר על ה-IBM X41.

 

הוא לא מספיק מהוקצע, לא כולל רכיבים איכותיים כמו מתחריו, ולמעט העובדה שהוא קל במיוחד וזעיר במימדיו, לא ממש ברור מי קהל היעד שלו. זאת ועוד, המחשב התחמם מאוד במהלך ניגון ה-DVD,

גם בחלק העליון, והכונן הרעיש במהלך הצפיה. למרות זאת, לדל מגיעה נקודת זכות, על הוספת כונן DVD חיצוני, בחיבור USB, שכלול במחיר, ומספק חווית צפיה טובה.

 

אודיו ווידאו

 

המחשב מצויד במסך 12.1 אינץ' WXGA, שפירושו רחב מהרגיל. הוא חשוך למדי, גם במצב הכי בהיר שלו, ובחוץ ממש קשה לראות. גם באור חשמל המצב לא ממש משתפר, וכמעט בכל זווית ובכל רמת בהירות קשה לקרוא ולהביט זמן רב במסך.

 

גם העובדה שהתצוגה נראית טוב רק ברזולוציה מקסימלית, של 1280*768, אינה מקלה, משום שהפונטים קטנים מדי לקריאה נוחה. בנוסף, הקצוות חשוכים המרגיל, ולכן פריטים הממוקמים על בצדדים לא נראים טוב.

 

למרבה הפלא, דווקא כשצפינו ב-DVD, סיפק המסך תצוגה משופרת, הצבעים היו טובים וחדים, והסאונד היה טוב בהרבה מסתם מוזיקה. הרמקול היחיד במחשב ממוקם בחלק התחתון הימני, כך שעוצמתו ממילא פוחתת, וגם כך הוא נשמע מתכתי, חלול וחלש.

 

צריכת אנרגיה

 

הטענה מלאה ארכה אמנם רק שעה, אך הקציבה לנו עבודה של שעתיים בלבד, שהתקצצו לשעה אחת אומללה בעת צפיה בסרט DVD. מאכזב למדי, גם ביחס למחשב Ultra Thin. מטען החשמל קטן וקל במיוחד, וכמובן, אינו כולל חיבור סטנדרטי.

 

מקלדת ועכבר

 

המקלדת נוחה למדי, המקשים דקים אבל רכים, ואינם ממוקמים בצורה סטנדרטית. המחשב כולל מקש Windows וקליק ימני. ה-TouchPad נוח, למרות קוטנו, אבל אינו עובד במהירות מספקת, למרות נסיונות הכיוון שביצענו.

 

מפרט ומידות

 

המחשב כולל מעבד אינטל פנטיום M במהירות 1.10 גיגהרץ, מסדרת סונומה, 504 מגהבייט זכרון, חיבור Wi-Fi בתקן 802.11b+g, חיבור בלוטות', דיסק קשיח של 30 גיגהבייט, כרטיס מסך אינטל GML915, חיבור Firewire, מודם וכרטיס רשת פנימיים, קורא כרטיסי זכרון מסוג SD, ועוד אחד מסוג CF, אין לו שקע ל-PCMCIA, בניגוד לשאר המחשבים בסקירה, והוא כולל חיבור למסך חיצוני, רמקולים/אוזניות ומיקרופון, שני חיבורי USB, כל אחד בצד אחר, חיבור ל-CD חיצוני וקורא כרטיסי FC. גם כאן אין S-Video.

 

את נורות החיווי, שנמצאות בחלק הקדמי, לא ניתן לראות כשהמחשב סגור. המחשב הגיע עם כונן DVD וצורב חיצוני וסוללה רזרבית, והוא קל בצורה יוצאת דופן - גם כאשר הסוללה מותקנת. המחשב כולל התקן חומרה למניעת נזקים לדיסק הקשיח.

 

הוא מגיע עם Windows XP Pro, תוכנת RecordNow לצריבה, PowerDVD ותוכנות ניהול של דל, שכוללות ניהול צריכת אנרגיה ובלוטות'. ניתן לקבל חיווי ויזואלי על המסך לגבי הבהרת והשחרת המסך או הקטנת והגברת עוצמת הקול.

 

ציון:

 

 


IBM X41

ה-IBM X41 הוא אחד משיאיה של קטגוריית ה-Ultra Thin. הוא קל, אך כולל מקלדת מלאה ומבחר חיבורים אלחוטיים ואחרים, בנוי בצורה נכונה, יש לו מסך קטן אבל איכותי, שנוח להביט בו מזוויות שונות, והוא נפתח ליותר מ-180 מעלות.

 

זהו מחשב חזק מאוד מבחינת תצורת חומרה, וכל עוד לא תבקשו ממנו מה שאינו יכול לתת (צפיה בסרטים, האזנה למוזיקה איכותית, וכדומה) - תהיו מרוצים ממנו, זאת, בתנאי שלא מפריעים לכם חימום יתר, בעיקר היכן שממוקם הדיסק הקשיח, וסוללה חלשה.

 

ל-IBM יש כמה שפנים בשרוול, שלטענתה, מצדיקים את ההפרש במחיר בין מחשבים ניידים מתוצרתה, לבין האחרים. בכל סדרת ThinkPad יש מנורת מסך קטנה המובנית בחלקו העליון של המסך, ומופעלת באמצעות מקשי הקיצור, כשהיא מספקת תאורה מינימלית להקלדה ועבודה בחושך.

 

יפה קטן ודק

 

למרות אפקט הוואו, היא שימושית באמת רק בזוויות מאוד מסוימות, מכיוון שהיא מאירה את המקשים הדרושים רק כשהמסך בזווית של 90 מעלות או פחות, וכך נוצר מצב שאי אפשר להיעזר בה כשהמחשב אינו מונח על שולחן.

 

בנוסף, בכל המחשבים קיימת מערכת הגנה על הדיסק הקשיח מפני נפילות או תזוזות, שמזהה רעידות ונועלת את הדיסק. גם העובדה שמבנה המחשב סטנדרטי בכל המחשבים, מקל על המעבר ביניהם.

 

בסך הכל, מדובר במחשב יפה, קטן ודק, שמאופיין בעיצוב קלאסי, שנשאר עדכני גם היום, ומשלב בין כלי עבודה להייטק.

 

אודיו ווידאו

 

מסך 12.1 אינץ' איכותי, שמספק תצוגה איכותית בבית ומחוצה לו, גם הודות לכרטיס מסך אינטל 82852. הרמקולים לא מספיק חזקים, וממוקמים בתחתית המחשב, כך שקל מאוד לחסום את הסאונד בעת ישיבה עם המחשב על הברכיים.

 

צריכת אנרגיה

 

הסוללה מספיקה לכשעתיים עבודה בלבד, וגם זה בקושי, כשטעינה מלאה אורכת פרק זמן דומה. ניתן כמובן להתאים את צריכת האנרגיה לפעולות שונות, על פי הצורך. בעת שעבדנו עליו - מבלי שאימצנו אותו יתר על המידה - הוא הבטיח שעה וחצי של עבודה, אך בפועל, כבה לאחר פחות משעה. מאכזב.

 

מקלדת ועכבר

 

המקלדת נוחה ורכה, מיקום המקשים תואם כמעט לגמרי לזה של ה-T42, וכולל גם מקשי קיצור לבהירות המסך, הוצאת כונן או דיסק, מעבר בין מסכים, כניסה ל-StandBy או Hibernation, חיבור אלחוטי וכן אפשרות ביצוע זום וגלילה צידית באמצעות המקלדת. המחשב כולל גם כפתורי שליטה על עוצמת הקול, לרבות השתקה, כפתור גישה מהירה לתוכנת הניהול של IBM ומקש קיצור למצב הסוללה.

 

ה-TouchPoint היה הכי נוח מכל המחשבים שבדקנו, וכלל שני כפתורי לחיצה וכפתור גלילה אמצעי, שניתן לתכנת ולהתאים אישית, שהמיקום החכם שלהם מאפשר עבודה נוחה ביד אחת.

 

אפשר להתאים אישית את פעולות העכבר, מקשי הקיצור, לרבות מקשי קיצור במקלדת חיצונית, פעולות שונות ועוד, זאת, באמצעות התוכנות של IBM הכלולות במחשב, וכוללות גם מנהל מצגות, מיטוב חיי הסוללה, הגדרת המחשב, הכנת מדיית גיבוי ושחזור, ניהול חיבורי הרשת השונים ועוד.

 

מפרט ומידות

 

המחשב כולל מעבד פנטיום M במהירות 1.40 גיגהרץ, 512 מגהבייט זכרון, דיסק קשיח בנפח 40 גיגהבייט, שני חיבורי USB בצד אחד, ושלישי בצד השני, כרטיס רשת ומודם 56K מובנים, חיבור Wi-Fi, בלוטות', אינפרה אדום, קורא כרטיסי זכרון מסוג SD, חיבור למסך חיצוני וחיבור לרמקולים/אוזניות ומיקרופון. למרבה הצער, גם כאן לא מצאו לנכון להציע חיבור S-Video.

 

המחשב כולל נורות חיווי זהות לאלו של ה-T42.

 

ציון: