הדפסה
לכתבה באתר
>> צפו בכל התוכניות של ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT
מעצב השיער הבריטי וידאל ששון, 84, נפטר אמש בביתו שבמלהולנד דרייב בלוס אנג'לס. בשנים האחרונות סבל ששון ממחלת הלוקמיה. סוכנות הידיעות רויטרס מסרה כי ששון נפטר כשהוא מוקף בבני משפחתו, קרובים וחברים, ביניהם אשתו הרביעית רונדה, עמה חי בעשרים השנים האחרונות. "הוא יחסר לנו מאוד", מסרו בהודעה הראשונה לעיתונות. דובר מטעם משטרת לוס אנג'לס אשר הוזעקה לביתו, אישר את מותו של ששון וייחס אותו לסיבות טבעיות. ששון הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. בתו קטיה מתה בשנת 2002 ממנת יתר, ומותה העיב עליו מאז ועד מותו.
בשנים האחרונות עסק ששון בעיבוד סיפור חייו לאוטוביוגרפיה ולסרט תיעודי - שניהם ראו אור בשנת 2010 וגוללו את המסע הארוך שעשה הילד היהודי משכונת העוני בלונדון, שהפך לאחד ממעצבי השיער המהפכניים של המאה ה-20 ולאיש עסקים בעל אימפריית מוצרי שיער השווה מיליארדים. "הוא שינה את הדרך בה כל אחד הסתכל על שיער", אמרה לאחר מותו עורכת האופנה של ווג אמריקה גרייס קודינגטון בריאיון לניו יורק טיימס. "כל העניין בתסרוקות היה לעשות אותן גבוהות, נפוחות ומלאכותיות. כשששון נכנס לתמונה, פתאום יכולת להעביר יד בשיער שלך".
ששון נולד בלונדון בשנת 1928 לאב ממוצא יווני ואם ממוצא אוקראיני. ילד עם מבטא קוקני שתוקן מאוחר יותר בשיעורי דיקציה, ותשוקה בלתי פוסקת לכדורגל. לאחר שאביו עזב את המשפחה, גדל ששון באופן חלקי בבית יתומים, עד שאמו נישאה בשנית, כשהיה בן 11, והחזירה אותו הביתה. אמו היתה דמות משמעותית בחייו, והראשונה לגלות את כישרונו כמעצב שיער, ובגיל 14 אף לקחה אותו אל הספר המקומי בתקווה שירכוש מקצוע לחיים.
במקביל לעבודתו במספרה בשכונת הפועלים בה גדל, הצטרף ששון בזמן מלחמת העולם השנייה לארגון מחתרת יהודי, שנלחם נגד הפוליטיקאי אוסוואלד מוסלי, שהיה מקורב להיטלר ועמד בראש התנועה האנטי קומוניסטית "איחוד הפשיסטים הבריטיים". אותו מוסלי הוא גם סבה של אייקון האופנה דפני גינס.
כציוני נלהב הגיע ששון בשנת 1948 לישראל והצטרף כלוחם במלחמת העצמאות. בסרט התיעודי על חייו שיצא להקרנות מסחריות ברחבי העולם בשנה שעברה, סיפר ששון כי הלחימה על העצמאות של ישראל היתה אחד הרגעים המשמעותיים והמרגשים בחייו. ששון היה תורם גדול למדינת ישראל, ובשנת 1982 אף הקים את המרכז הבינתחומי לחקר האנטישמיות באוניברסיטה העברית בירושלים.
עם חזרתו ללונדון בשנת 1954 פתח ששון מספרה עצמאית. סגנון העיצוב הגיאומטרי שהביא עימו הפך בין לילה לסנסציה. אם קוקו שאנל ופול פוארה שיחררו את הנשים מהמחוך, וידאל ששון שיחרר אותן מהצורך לישון עם רולים בשיער ולעשות גיחות שבועיות אל סלון היופי השכונתי. "החלטתי שאם אני הולך להיות ספר, אני רוצה להביא איתי שינוי", סיפר במסגרת הסרט התיעודי. "לא היתה לי תמונה של איך השיער צריך להיות, אבל היתה לי תמונה ברורה של איך השיער לא צריך להיראות". מושפע מהסגנון האדריכלי של הבאוהאוס, החל ששון להציע ללקוחות תספורות בסגנון ארכיטקטוני, ששחרר אותן מהצורך להתעסק עם השיער לאחר התספורת. ששון שם דגש על ה-Cut שהפך מאז למזוהה איתו - תספורות בעלות חיתוך חד וגיאומטרי ונפילה רכה על הפנים.
צעירות לונדון אימצו לחיקן באופן מיידי את הספר המקומי ואת הקו החדשני. כך הפך ששון לאחד האדריכלים של תנועת הסווינגינג סיקסטיז שפרחה בלונדון, לצד מעצבת האופנה מרי קוואנט, מוזיקאים כמו פול מקרטני והצייר דיוויד הוקני. הסלון של ששון ברחוב בונד בלונדון הפך מאז למוקד עלייה לרגל עבור צעירים מכול העולם. כולן רצו את תספורת הקארה הגיאומטרית "בוב", שנוצרה בסלון שלו, או את התספורת הקצוצה של מיה פארו מסרטו של רומן פולנסקי "תינוקה של רוזמרי". "ששון לא היה רק מהפכן בתחום עיצוב השיער", אמרה עליו קודינגטון בסרט התיעודי. "אלא עשה מהפכה שלמה באופנה. התסרוקות שהוא יצר לא נעשו בשבילי, אלא עליי. זה היה חתך יוצא דופן שאף אחד לא עשה טוב ממנו".
במהרה הפך הסלוגן של ששון, "אם את לא נראית טוב" - אנחנו לא נראים טוב", לבינלאומי. במחצית שנות ה-60 פתח מספרה בבוורלי הילס, ולאחריה צצו מאות מספרות ברחבי העולם. כולם רצו תספורת של ששון. בשנת 1974 היה ששון למעצב השיער הראשון שהשיק קו מוצרי שיער פופולרי על שמו. הניו יורק טיימס מדווח כי המכירות היו מעל 100 מיליון דולר בשנה. בשנת 1983 מכר ששון את העסק לחברה, שנרכשה מאוחר יותר על ידי פרוקטר אנד גמבל, אך המשיך לקבל תמלוגים. עם זאת, ב-2003 תבע את פרוקטר אנד גמבל, בטענה שהחברה מחסלת את המותג שלו. ב-2004 הגיעו הצדדים לפשרה.
