הדפסה
לכתבה באתר
ג'ניפר המסכנה. אוי יוי יוי....
מה את אומרת, ג'ניפר? אולי די?
כמו כל אישה בעולם, בהתחלה הכי הייתי איתך, אבל עכשיו אני שואלת את עצמי ברצינות אם את לא קצת חולת נפש.
על פי אתרי הרכילות, ג'סטין ת'רו ביטל את החתונה איתך בגלל שהתמוטטת כששמעת שהאקס שלך, בראד פיט, מתחתן עם האישה שאיתו כבר שבע שנים ובכלל, נמאס לו מהאובססיביות שלך כלפיו.
סירייסלי? כאילו, מה ההפתעה הגדולה? יש להם 80 ילדים ביחד, מה הביג דיל דווקא בהחלטה שלהם להתחתן? אם את שואלת אותי זה מעיד יותר על משבר כשזה קורה אחרי שבע שנים, אבל גם אם לא, מי ישמע!
בשביל זה לתת למישהו שווה כמו ג'סטין ת'רו סיבה לבטל את האירוסים?? אני באמת אוהבת אותך, אבל את חתיכת סתומה!
בואי נפרוט את זה העניין לפרוטות: לפני שבע שנים התגרשת. סליחה, נפרדת, כי כשאין ילדים זה יותר דומה לפרידה רגילה.
זמן קצר אחר כך (או לפני כן, אם להאמין לרכילויות) הוא מצא מישהי אחרת והוא איתה מאז ועד עכשיו.
עכשיו, נכון שזה כואב כמו גיהנום, ונכון, זה מרוח לך מול העיניים כל היום בעיתונים. מצד שני, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בהוליווד באותם תנאים בדיוק וגם, ראבאק, עברו שבע שנים.
שבע שנים! זה כמעט עשור! ממוות של קרוב בדרגה ראשונה מתאוששים יותר מהר. די, זה זה כבר לא קשור אליו, זו בעיה אישיותית. את פשוט לא יודעת לעבור הלאה. עובדה, גם את רייצ'ל את לא משחררת. כבר שני עשורים את משחקת את אותה דמות בכל סרט שאת עושה. והתספורת, אם כבר מדברים. תוציאי אותם לחופשי כבר, זה צער בעלי חיים.
אני מצטערת, אני יודעת איך זה מרגיש להיות אובססיבית, אבל תכירי בבעיה ותלכי לטיפול, כי אחרי כל כך הרבה זמן זה כבר לא לגיטימי להתמוטט, בטח שלא אם כבר עברת הלאה, כבר היו לך כמה ריבאונדים ומערכות יחסים רציניות יותר ואת פאקינג עומדת להתחתן עם בחור לא פחות, ויש האומרים אף יותר שווה.
חוץ מזה, בראד פיט, מהמם ככל שיהיה, הוא בסך הכל גבר, שעם כל הכבוד לכוכבות הבלתי מוטלת בספק שלו, הוא בטוח מעצבן בדיוק כמו כל המכוערים, אם לא יותר.
סליחה, חברה, אבל מההתנהגות שלך חייבים להסיק שברמה התפתחותית גרידא, את אישה עם עמידות ויכולת עיבוד רגשית של ילדה בת 16. וזה פתאטי. אני כבר לא מרחמת עלייך, אני כועסת. בא לי להביא לך לאטמה איומה, כי להתנהגות הזאת אין שום קשר עם אהבה, אלא רק עם אגו ובעיה קשה לשחרר.
מה? כל כך קשה להאמין שהיית מסונוורת? זה לגמרי נורמלי. ביננו, כשהתחלת לצאת איתו הוא כבר היה מגה סטאר ואת שחקנית סדרות בתחילת דרכך. כאילו, מי היתה אומרת "סליחה, לא מתאים לי" להצעה לצאת לדייט עם בראד פיט, או להצעת נישואים ממנו אחרי כמה חודשים?
חוץ מזה, אמנם את משחקת את הקורבן נורא טוב, אבל כל אחת שעברה את גיל 25 יודעת שיש שני צדדים למטבע הזה. אולי עשית לו את המוות? אולי לא רצית לשכב איתו? אולי הסתובבת בבית כל היום ושאלת אותו אם השמנת? הסיבה להתפרקות של זוגיות היא תמיד הדדית. גם אם לא תקחי אחריות לעולם, ותמשיכי להאמין שפשוט דפקו אותך ואת אומללה, אם שבע שנים אחר כך מוצאת את עצמך בהתקף היסטריה, זה לא מרוב אהבה. זה אגו.
מה שהכי כואב לך זה שנדמה לך שאת מושפלת בפומבי. וגם עם זה כבר היית צריכה ללמוד להתמודד. את לא הראשונה ולא האאחרונה שנפרדה על גבי דפי הצהובונים, ואני לא רואה אף אחת אחרת שמתבכיינת כל כך הרבה.
ג'ניפר, ילדה נידית וחצופה שכמוך, ממש לא מגיעים לך רחמים. על מה רחמים? על החיים המדהימים? על הגוף המושלם? על העצמאות? הקריירה? העושר? על החבר המהמם? על הנישואים עם בראד פיט? כל בחורה אחרת היתה מוכרת את בעלה בשביל לילה אחד איתו בלי למצמץ בכלל.
אז נפרדתם ויש לו מישהי אחרת. אז מה? קרה לכולנו, ועם גברים הרבה פחות מוצלחים. במקרה שלך לפחות זו אנג'לינה ג'ולי ולא איזו פולניה שמנמנה ומשעממת כמו שקורה לאנשים רגילים כמונו. זה מעליב! סליחה, אם בחור היה יוצא אחרי עם אנג'לינה ג'ולי הייתי מסתובבת עם תמונה שלהם ומשוויצה. בעיני זה סוג של מחמאה שאותו בחור שהשיג את אנג'לינה ג'ולי היה מוכן גם לסבול אותי.
מצטערת, אבל לא רק שלא צריך לרחם עליך, אלא גם צריך להביא לך כאפת איפוס, ולו רק על זה שלא היתה לך את האינטיליגנציה להימנע, לטובתך הבלעדית, מסצינה אדיוטית ולהרוס לעצמך שוב את החיים, ועל זה שלא היתה לך ההגינות (לטובת כל מי שאוכל עכשיו סנדוויץ' בארומה) לבכות בסתר לתוך הפאקינג כרית.