אין סבלנות: מוזיאון הסובלנות יוצא לדרך

האם החלו העבודות להקמת מוזיאון הסובלנות בירושלים? יזמי המוזיאון הענקי, שאמור לקום במרכז הבירה, קיבלו לדבריהם אישור להתחלת העבודה. מוזיאון הסובלנות, למרות שמו, הוא פרויקט שנוי במחלוקת חריפה שמעורר ביקורת מקצועית, פוליטית ומשפטית. שני משרדי אדריכלים כבר עזבו את הפרויקט מאז שהתחילו לעבוד עליו, אלא שהפרויקט מתקדם בלעדיהם: ל-Xnet נודע כי היזמים קיבלו לאחרונה היתר לחפור יסודות בשטח, בליווי צוות אדריכלים חדש.

מוזיאון הסובלנות הוא יוזמה של מרכז ויזנטל, שהקים מוזיאון דומה (ומצליח) בלוס אנג'לס. לצורך מימוש השלוחה הירושלמית, הקצתה העירייה שטח במרכז העיר בין רחוב הלל, בית הקברות המוסלמי ממילא וגן העצמאות. אבן הפינה הונחה כבר ב-2004 במעמד חגיגי, בהשתתפות כוכב הקולנוע והמושל לשעבר של קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, הנשיא לשעבר משה קצב, ראש העירייה לשעבר אורי לופוליאנסקי והאדריכל המהולל פרנק גרי שנבחר לתכנן את הפרויקט. בשנת 2010, כך הובטח, ייחנך המוזיאון.

הצעתו הגרנדיוזית של גרי, שתקציבה הוערך בכ-250 מיליון דולר, ספגה ביקורת קשה מצד קהילת אדריכלים ואנשי רוח מקומיים. לביקורת המקומית נוספה ביקורת בינלאומית, לאחר שבהנהגה הפלסטינית טענו כי באתר העבודות נחשפו קברים מוסלמיים. שיאו של המאבק הציבורי היה בצעדה שבה השתתפו מאות מאזרחי מזרח ירושלים הערבים, במחאה על החלטת בית המשפט העליון להקים את מוזיאון הסובלנות באתר שנבחר. המועצה לזכויות האדם של האו"ם יצאה בהחלטה הקוראת לממשלת ישראל לחדול מבניית המוזיאון, משום היותו בלתי חוקי.

פרופ' יצחק רייטר, חוקר בכיר במכון ירושלים לחקר ישראל ויועץ לענייני ערבים של כמה ראשי ממשלות, פירסם לאחרונה את הספר "פרשת בית הקברות ממילא ומוזיאון הסובלנות – המאבק על הנוף הסמלי והפיזי". לטענתו, פרשת מוזיאון הסובלנות משקפת התנגשות בין כבוד האדם (כבוד המת) לבין האינטרסים הכלכליים של החברה בת ימינו. "הקמפיין נגד הקמת המוזיאון עלול לצבור תאוצה נוספת אם ממשלת ישראל תעמוד בתוכניותיה להקים את 'היכל המשפט' בחלקה צמודה למקום שבו בונים את מוזיאון הסובלנות, שגם היא הייתה חלק מבית הקברות ממילא", סבור רייטר בספרו.

השתלשלות העניינים גם הביאה להתפטרותו של גרי לפני כשנתיים, והפרויקט חזר לנקודת ההתחלה. לאחר תחרות סגורה בין כמה אדריכלים מובילים, נמסר תכנון המוזיאון לברכה ומיכאל חיוטין, צמד אדריכלים ותיק ומוערך. גם הם לא החזיקו מעמד, ובשנה שעברה הם התפטרו בכעס אחרי חילוקי דעות נוקבים עם מרכז ויזנטל. גורמים מקצועיים וגורמי בעירייה הטיחו ביקורת על התנהלותו של מרכז ויזנטל, והפרויקט כולו שקע בערפול.

האדריכלים שהתפטרו ''הגישו'' את הבקשה

אך היזמים של מוזיאון הסובלנות ניחנו בסבלנות. באתר האינטרנט של עיריית ירושלים מופיעה בקשתם, מפברואר האחרון, לחפירת ודיפון האתר לצורך הקמת המוזיאון. בבקשה נכתב כי עורך הבקשה היה לא אחר ממשרד חיוטין אדריכלים, שהתפטרו חצי שנה קודם להגשת הבקשה. האם הם לא התפטרו? בבירור מול העירייה התברר כי חלה טעות בבקשה שמופיעה באתר: "שמם של האדריכלים שהתפטרו מופיע במערכת המידע. לאור העובדה שפרט זה לא עודכן על ידי בוחן הרישוי, העירייה מטפלת לעדכון שם המתכנן עורך הבקשה". עוד הדגישו בעירייה כי "על היתר הבנייה שיצא בפועל בפברואר 2012 חתום עורך בקשה אחר, ולא האדריכל שהתפטר מהפרויקט".

העבודות במתחם, היום. האדריכלים שהתפטרו ''חתומים'' על בקשת ההיתר, והעירייה אומרת שזו טעות בתום לב (צילום: גיל יוחנן)

בבירור נוסף התברר, כי הבקשה להיתר החפירה נערכה באמצעות אדריכלית טלי ארליך. את היתר הבנייה הגיש האדריכל הוותיק יגאל לוי, מיופה כוחו של משרד אדריכלים מלוס אנג'לס בראשותו של מייקל סדלק (Michael Sedlacek), שעבד בשעתו במשרדו של פרנק גרי. לוי העדיף שלא להוסיף פרטים והפנה את הנושא ליועץ התקשורת של המוזיאון, שסירב למסור פרטים בנושא.

הרשויות לא יודעות מי עובד כאן

אתר המוזיאון מגודר בגדר פח גבוהה, המקיפה שטח ריק ולא מטופל. הבוקר (חמישי) נצפו באתר הבנייה פועלים וציוד הנדסי. גורם במוזיאון אישר כי באתר החלו עבודות מיקרופייל - שלב קידוח בקרקע המבוצע לקראת עבודות החפירה. כפי שניתן לראות בתמונות שצולמו במתחם, באתר מתבצעות דווקא עבודות להנחת תשתיות עירוניות שאינן קשורות ישירות להקמת המוזיאון, ובכניסה תלוי שלט של חברת "מוריה" האחראית לעבודות תשתית במקום.

של מי הכלים ההנדסיים? העבודות בשטח, היום (צילום: גיל יוחנן)

ואולם, בחברת "מוריה" טענו כי עבודתם בשטח הסתיימה, והציעו לשוחח עם החברה לפיתוח מטה יהודה (השייכת למועצה אזורית מטה יהודה, לא לעיריית ירושלים). מהנהלת החברה נמסר כי היא אינה פועלת במקום. אז מי עובד בשטח? גם בעיריית ירושלים סירבו לקבל אחריות על העבודות האלה, והציעו לשוחח עם היזמים של המוזיאון. אלה, כאמור, סיפרו שהעבודות אכן התחילו.

כעת תצטרך להתברר השאלה, אם התוכניות האדריכליות של משרד חיוטין משמשות את הפרויקט למרות התפטרותם – ואז עשוי להיפתח מאבק משפטי על פיצויים שאותם ידרשו האדריכלים על עבודתם – או שמדובר בתוכניות חדשות של האדריכלים החדשים שנשכרו לתכנון המוזיאון. מעריכים, כי בקרוב תתקבל ההחלטה הסופית על זהותם של האדריכלים שיתכננו וילוו את המוזיאון אל קו הגמר. זאת, בהנחה שהקמתו לא תסוכל בסופו של דבר בעקבות ההתנגדות החריפה להקמתו.