הדפסה
לכתבה באתר
מהרגע שהתינוקות שלנו עוזבים את הרחם הם נמצאים בתהליך מתמיד של רכישת עצמאות, ואנחנו, ההורים, מצויים בתהליך מתמיד של שחרור (שמלווה בשילוב מבלבל של גאווה וחרדות). לפעמים, נתינת העצמאות הזאת - לעשות דברים לבד, לקחת אחריות, למצוא את החלל שלך או את הדרך שלך ולגלות את היכולות שלך - הופכת לקלה יותר בעזרת עיצוב נכון, שנותן את ההגנה או ההדרכה שהורים נותנים. ככל שחשבתי על זה, בעיקר לגבי גילאים קטנים, מצאתי שיש קשר בין עצמאות לגבולות, במובן הפיזי ממש. כשהתינוק שלנו לומד לזחול ויכול סופסוף לנוע במרחב ולהחליט לאן הוא רוצה לגשת, אנחנו צריכים רק לאפשר לו: עלינו לספק לו מרחב מוגן, נקי מחפצים שעלולים להזיק לו. בשלב הזה רוב ההורים ממגנים את כל הבית: מעגלים פינות חדות, מרימים חפצים קטנים מהרצפה, מתקינים מנעולים מתוחכמים על דלתות ומגירות. פעם זה היה פשוט הרבה יותר: שמנו את התינוק במרחב מוגן שכולו שלו, בו יש לו חופש לנוע לכל מקום - קראו לזה לול.
לא מצאתי לולים מעוצבים מספיק כדי להראות אותם בפוסט הזה, אז הנה כמה מיטות תינוק מרשימות. כשהזוג האוסטרלי נטשה ודניאל דומה לא מצא רהיטי ילדים שיתאימו לבית המודרני שלהם (ספרו לנו על זה באמת), הם החליטו לעצב רהיטים כאלה בעצמם, והקימו את את המותג Ubabub.
גם מיטת התינוק "פוד" היא סוג של לול - מרחב מוגן ופתוח לסביבה שמאפשר פעילות וצפייה, והוא גם מתפתח. כל העריסות והלולים שלהם עשויים מחומרים ידידותיים לסביבה והופכים למיטות לגדולים יותר:
כאן תוכלו לראות עוד עיצובים מודרנים ואחרים למיטות ילדים ונוער.
גם בעיצוב חלל אנחנו רוצים לאפשר ללקוחות שלנו עצמאות. אם הלקוחות הם ילדים, צריך לשים לב שהם יוכלו להתנהל במרחב הזה בנוחות ובביטחון. נקודה שמדי פעם עולה לדיון עם לקוחות היא גובה-המפסקים בבית. פעם מפסקים מוקמו בגובה 130 ס"מ בערך, והיום נוטים למקם אותם נמוך יותר - לא מול העיניים שלנו עם כל טביעות האצבעות, במקום שבו לא צריך להרים את כל היד כדי להדליק או לכבות את האור, אלא רק להזיז את פרק היד - משהו בין 80 ל-90 ס"מ. זה לא רק אסתטי, זה גם מאוד נוח לילדים.
תמיד מגיע הרגע שהלקוחות שואלים: והילדים לא ישחקו בזה כל היום? אז כן. פעוטות שנכנסים לראשונה לבית שבו הם מגיעים למתג החשמל, בדרך כלל מתלהבים מזה. אבל אחרי יום-יומיים של הדלקה וכיבוי הם יבינו את זה, ובעוד כמה חודשים ושנים הם יוכלו להדליק ולכבות לבד את כל האורות בבית. בבתים שבהם המפסקים גבוהים, ההורים לא רק צריכים להחזיק על הידיים את התינוק שצורח "אור!! אוווווווור!" (הרי הם לימדו אותו את הטריק הזה מלכתחילה!), אלא אף לגשת במשך כמה שנים להדליק ולכבות בשבילו אורות בחדרים. זו דוגמה למתן עצמאות על ידי עיצוב נכון.
חלקים רבים של הבית יכלו להתאים יותר לילדים, אילו רק יכולנו להרשות לעצמינו להתקין, למשל, כיורים או שולחנות נמוכים יותר. כמובן שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעצב חדר רחצה שיהיה לא רלוונטי בעוד חמש שנים, ולכן מספיק להיעזר בשרפרף מוצלח. כמו המיטות המשתנות, יש עוד רהיטים לילדים שיכולים לגדול (או לקטון) עם הילד. אחד מהם הוא הכסא היפהפה הזה של "קול דה סאק" הספרדים עבור מיקונה, שהיא הרשת המובילה לרהיטי ילדים בספרד:
הוא מגיע בשלל צבעים ועם כמה גווני ריפוד, והרגליים שלו מתקצרות כשהרגליים של הילד מתארכות..
תראו כאן כמה שהוא יפה (מעוד כמה זוויות).
מוצר שהפך לפופולרי בשנים האחרונות הוא מושב אמבטיה לתינוקות. הוא מאפשר לילדים לשכב בנוחות במים, ונותן להורים עצמאות מסוימת מלהחזיק את התינוקות כל הזמן. יש כאלה מחומרים שונים, כריות צפות ועוד. הפרח הזה מצא חן בעיני במיוחד:
אבל הכי כיף זה חדר משלך. לא חדר של גדולים שהכל בו מותקן "נמוך" או תלוי "נמוך", אלא חלל שמותאם למידות של הילדים. יוג'ני ואנה באך, זוג ארכיטקטים ספרדים, Bach Architects, בנו בית משחק משגע לילדים שלהם. הילדים, שהבינו שאבא ואמא מתכננים בתים לאנשים, שאלו אותם למה הם לא בונים בית בשבילם. במצב כזה, הם אומרים, יכולנו להיפטר מהם באיזשהו תירוץ או להתמודד עם האתגר, אבל בקיץ לאחר מכן הם תיכננו בית בחווה של הוריהם בפינלנד. הבית מורכב משני מודולים זהים של חללים בעלי גג משופע, הולך וקטן בגובהו, שבאחד מהם יש גובה מלא שמאפשר למבוגר להיכנס בלי להתכופף.
השני מחולק באופן שמאפשר לילדים לדמיין חללים של בית מגורים מוכר: חלל גבוה כסלון, זה שמתחת למדרגות כמטבח, וחדר שינה למעלה. במקום מדרגות יש סולם, ומבחוץ הצורה הכמעט מופשטת שלו נראית כפסל מחד, והגגות המשופעים מזכירים ציור ילדים של בית מאידך.
ובטון קצת יותר משתפך: התוכניות של הפרויקט הזה ממש מרגשות. כמעט בכל סיטואציה מול הילדים שלנו אנחנו יכולים לבחור את ההתנהגות הערכית, זו שאנחנו יודעים שהיא נכונה מולם, שתעביר את הדברים שחשוב לנו להעביר להם, או לבחור במה שנוח לנו. בפרויקט הזה רואים זוג הורים שלוקחים את הילדים שלהם ואת ההורות שלהם ברצינות. התוכניות האלו יפות כמו כל ציור של ילד להורים שלו: יש בהן יצירתיות, תשומת לב, כבוד, השקעה, מחשבה לעומק והקשבה אמיתית לרצון ולצרכים של הילדים שלהם. תוכניות של אהבה. ויש בהן גם האמון והאומץ שיש בכל "שחרור" הורי: הם בנו לילדים שלהם בית מחוץ לבית שלהם, כזה שנוסך בהם ביטחון ושייכות גם הרחק מהשגחת הוריהם, ואיפשרו להם עוד עצמאות. עושה רושם שהם עשו עבודה נהדרת (עוד צילומים של טיה אטלה כאן).
בית עץ קצת יותר מפחיד הוא הגבוה הזה, שתיכנן המשרד הסלובני ראבינקר פוטוקר. מה שמייחד אותו הוא ארבע הרגליים שמאפשרות לו להיות עצמאי בין העצים, ולא להישען עליהם כלל. החזית היא חלון זכוכית אקרילית, והגג מצופה ביריעות שמגינות עליו בכל מזג אוויר:
בצד המבנה יש חלונות הצצה קטנים, שמאפשרים משחק ויוצרים אוורור.
וילדים עירוניים משחקים בחנויות? האח הצרכני והאורבני של בית המשחק הזה שבחווה הוא מעין בית בובות גדול, בתוך חנות בגדי ילדים בפריז:
משטחי המדרגות נוסעים על גלגלים ומאפשרים גישה לכל חלקי הבית, שהפרופורציות שלו מתאימות לילדים. התכנון נעשה על ידי מאט ארכיטקטים בשיתוף בנג'מין מהון.
הרבה דברים קטנים בונים את העצמאות של הילדים. למשל, להתלבש לבד. המשימה הזאת הופכת לפשוטה, אם ברור היכן כל פריט נמצא:
השידה של פיטר בריסטול כל כך יפה (להורים) וכל כך מובנת (לילדים), שזה לא משנה איך מונחים הבגדים בפנים. כבר במבט ראשון אפשר לראות איך ילד קטן ישמח להתלבש בבוקר עם מגירות מסבירות פנים שכאלה. בשידה כזו, גם סוגיית ה"פיזור" של הבגדים - החזרתם למקום - נפתרת. אלא שכאשר הילדים גדלים ומגיעים למלחמת העצמאות שלהם, אין להם חשק לקפל או להחזיר למקם ולא יעזור כלום, והשידה הזו כבר לא מתאימה. אם כבר הם זורקים את הבגדים שלהם בכל מקום, הנה מתלה שמשלב (סוג של) סידור בגדים עם משחק קליעה למטרה:
מתלה Wardrom של הקבוצה האיטלקית פאולה מאפשר אחסון אנכי של בגדים, והמוטו שלו הוא Randomize your wardrobe, כלומר הרשו לבלגאן לשלוט. כשזה נעשה על גבי מתלה חינני כל כך, ובהנחה שאין שם פריטים ממש דוחים, זה לא רק ארון ורטיקלי ומשחק, זו גם אפשרות טובה לשחרר לחצים.
עיצוב חכם ונוח יכול גם לגרום לילדים לא רק לרחוץ ידיים לפני הארוחה ואחריה, אלא גם לחסוך במים. הנה מפלצת הנקיון שעיצבו צמד מעצבים ספרדים.
על אחסון נכון שמאפשר גישה ובחירה עצמאית כתבתי בפוסט אחר, אבל אני חייבת לסיים בשני דברים מקסימים: הראשון הוא מערכת אחסון שמתאימה לכל חפץ, והיא פשוט משחק גדול. זה נקרא Pin Press של OOO My Design.
ועדר הרהיטים המקסים הזה נקרא "ברוכים הבאים לג'ונגל", של המעצב הפורטוגזי המוכשר רוי אלבס שתכנן אותם בהשראת הבן שלו, שאוהב לשחק בחיות. מדובר בחמישה פריטי ריהוט שנראים כחיות ג'ונגל מינימליסטיות: ג'ירפה, תנין, היפופוטם, אריה ופיל. הם יכולים לעבוד יחד כיחידות עצמאיות, אפשר לבנות מהן מדפים, או פשוט לשחק איתם אחד אחד:
כשאתם מחליטים על המקום שבו הילדים שלכם גדלים, נסו להגדיר לעצמכם מה הייתם רוצים שיידעו לעשות לבד בהווה או בעתיד, ואיך אפשר לתמוך בזה ולהדגיש את זה דרך העיצוב. אחרי שתסיימו עם ההחלטות החשובות אתם יכולים לקרוא כאן על עיצוב קירות חדר הילדים. כרגיל, עוד רהיטי ילדים וחדרים מקסימים בלוח הפינטרסט שלי.
יום עצמאות שמח!