יפה שיר־רז

בנובמבר האחרון אישר הקבינט החברתי־כלכלי בישראל תוכנית למלחמה בהשמנה ולקידום אורח חיים בריא. במסגרת התוכנית אמור משרד הבריאות להתקין תקנות שיחייבו מסעדות ורשתות מזון מהיר להציג בתפריט לצד המחיר גם את הערך הקלורי של המנות. האם התקנות האלה יעזרו לפתור את בעיית ההשמנה שלנו? מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי British Medical Journal בדק איך השפיעו תקנות כאלה, שהוכנסו בניו יורק ב־2008, על התושבים.

 

תבחרו בו גם אם תדעו כמה קלוריות הוא עולה לכם? (צילום: שאטרסטוק)

 

החוקרים ראיינו 7,309 לקוחות במסעדות מזון מהיר ב־2007, לפני כניסת התקנות לתוקף, ו־8,489 לקוחות ב־2009, שנה לאחר כניסתן לתוקף, ובחנו את התכולה הקלורית של המזון שרכשו. התברר כי התכולה הקלורית הממוצעת לא השתנתה בעקבות הכנסת התקנה. סך התכולה הקלורית הממוצעת עמד על כ־840 קלוריות ב־2009, ממוצע דומה לזה של 2007.

בשלוש מרשתות המזון המהיר הגדולות (מקדונלד'ס, KFC ואו־בון־פיין) אמנם נמצאה ירידה קלה בצריכה הקלורית, למשל במקדונלד'ס ירדה התכולה הקלורית הממוצעת מ־828 קלוריות ב־2007 ל־785 קלוריות ב־2009, אך לעומת זאת, רשת אחת (סאבווי) דווקא דיווחה על עלייה קלה.


ובכל זאת ממצא חיובי אחד עלה מהמחקר: מתברר שאחד מכל שישה לקוחות דיווח שהוא משתמש במידע הקלורי שבתפריט, ואותם לקוחות שהתייחסו למידע גם צרכו 106 קלוריות פחות מאלה שלא עשו זאת (757 קלוריות לעומת 863 קלוריות, בהתאמה).


מה הסיקו החוקרים?
הצגת הערך הקלורי בתפריטים אמנם לא הביאה להפחתה ברורה בסך הצריכה הקלורית הממוצעת, אך בכל זאת נמצאה השפעה חיובית בכמה מרשתות המזון המהיר, וחשוב מכך, נמצא שלקוחות המשתמשים במידע, בבירור צורכים פחות קלורית. עם זאת, כדי להשיג שינויים משמעותיים, יש צורך בתוכנית מקיפה שתכלול אסטרטגיות נוספות ומיקוד תשומת הלב בחינוך הצרכנים לפירוש המידע התזונתי. כמו כן יש צורך במעקב שיטתי אחר השינויים בתפריטים של רשתות המזון.