>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

מעצבת האופנה אורלי רודריג חייבת את הקריירה הבינלאומית שלה כמעצבת בגדי היריון לבנה עמנואל בן ה-9, ההיריון הראשון שלה. "לא מצאתי לעצמי דברים יפים", היא נזכרת בתקופה שהבטן החלה לצמוח ואפשרויות הלבוש החלו להצטמצם. "כל ההיצע בשוק היה ג'יפה ואני, שהייתי רגילה לפריטים איכותיים של המעצבת ונסה ברונו, פתאום נותרתי ללא בגדים ללבוש".

 

אנחנו נפגשים בסטודיו שלה ברחוב העצמאות בחיפה, שלצדו חנות רחבת ידיים המציעה מגוון פריטי קז'ואל וערב לנשים בהיריון, תחת שם המותג La Robe bleue (הסרט הכחול) שהקימה בשנת 2004. נשים רבות נוהגות להתלונן על ההיצע של בגדי היריון, אולם הדברים נשמעים מפתיעים יותר כשהם מגיעים מרודריג, שהתגוררה בזמנו בפריז ושימשה במשך כשלוש שנים כמעצבת ויד ימינה של ונסה ברונו, ומאוחר יותר כמעצבת במותגים דייה פוזיטיב מבית NAF NAF ומרינה רינלדי מבית מקס מרה. מתברר שבכל הנוגע לבגדים, דינה של ההריונית הצרפתייה לא שונה בהרבה מזה של הישראלית.

 

 

  (צילום: אמיר יהל )

 

 

לפני כחמש שנים שבה רודריג, 44, לישראל והשתקעה בעיר הולדתה חיפה. אל פריז הגיעה לאחר שירות צבאי ביחידת 8200 של מודיעין ושנה של לימודי אופנה בשנקר. מהר מאוד נרשמה לבית הספר לאופנה Studio Bercot, אך לאחר שנה שוב נטשה את ספסל הלימודים. לדבריה, משום שהרגישה שחסר לה עומק ותוכן של לימודי אמנות. התחנה הבאה היתה הסורבון, שם השלימה תואר ראשון ושני בתולדות האמנות. לא במפתיע, עבודת המאסטר שלה חפפה להיסטוריה של האופנה, ועסקה בבגדי האמנים בתקופה הרומנטית (1830-1870). "התפתחות הלבוש הדנדי של אותה תקופה בבריטניה, שבזמנו נכתב גם המדריך הראשון כיצד לקשור עניבה", מסבירה רודריג.

 

 

קרן פלס ההריונית. הרכיבה אצל רודריג מלתחה שלמה להריון (צילום: רועי חביב)
קרן פלס ההריונית. הרכיבה אצל רודריג מלתחה שלמה להריון (צילום: רועי חביב)

 

 

אבל עם תואר שני לא קונים במכולת. גם לא בפריז. "עבדתי תקופה כמעצבת תלבושות לתיאטרון, אבל עניין אותי לפנות לעיצוב אופנה", היא מספרת. "יום אחד נכנסתי לחנות של ונסה ברונו והרגשתי חיבור. יצרתי איתה קשר, אבל קיבלתי תשובה שהיא לא מחפשת עובדים. השארתי הודעה שאני לא מחפשת סטאז' או עבודה, אלא רק רוצה לקבל ממנה עצה. היא התרצתה וכשנפגשנו היא הציצה בבוק שלי, הציעה לי לתקן בו כמה דברים ולחזור אליה. אחרי חודש חזרתי ונשארתי תחת חסותה למשך שלוש שנים במחלקת הסריגים של המותג".

 

משם המשיכה רודריג לעוד כמה חברות אופנה מסחריות, ולבסוף נחתה במשרד תחזיות האופנה Peclers, שעסק בחיזוי טרנדים לתעשיית האופנה, הקוסמטיקה והרכב. שנה לאחר מכן כבר הקימה את המותג הסרט הכחול, ע"ש ציור שאהבה, של האמן האיטלקי סרג'יו קצוטי.

 

 

  (צילום: אמיר יהל )

 

 

אל ישראל חזרה בעקבות גירושיה. לדבריה, שתי סיבות הובילו אותה להתמקם בחיפה ולא בתל אביב: הקרבה למשפחה וחברות הילדות, והאמונה כי מעיר הנמל תבוא הבשורה. מכאן היא משווקת לאירופה ולארצות הברית. אל שיא הפופולאריות היא הגיעה דווקא ברוסיה, שם עיצוביה מופיעים תדיר במגזיני האופנה, לצד פריטים של בתי אופנה נחשבים כמו בלומרין או פרנקי מורלו.

 

למרות ההצלחה הבינלאומית, עד כה בגדי ההיריון שלה לא נמכרו בישראל. לפני כשנה וחצי ניסתה להשחיל רגל אל השוק המקומי, אך ויתרה משהבינה כי המכירה מתבצעת בשיטת הקונסיגנציה בלבד. כיום היא מציעה את בגדי ההיריון שהיא מעצבת גם לשוק המקומי מחנות הסטודיו, ומתכננת לשווק את עיצוביה לחנויות נוספות. בין הידועניות המאושרות שכבר גילו אותה ומוכנות להרחיק בשביל עיצוביה עד חיפה, נמצאות גם השחקנית רונית אלקבץ, שילדה לאחרונה תאומים, והזמרת קרן פלס, שהרכיבה אצל רודריג לאחרונה מלתחת היריון שלמה.

 

 

רונית אלקבץ בתקופת ההיריון. הרחיקה עד חיפה בשביל עיצוביה של רודריג (צילום: רפי דלויה)
רונית אלקבץ בתקופת ההיריון. הרחיקה עד חיפה בשביל עיצוביה של רודריג (צילום: רפי דלויה)

 

 

הקולקציה ההריונית שרודריג מציעה כוללת פריטי סמארט-קז'ואל לצד בגדי ערב רבים, בסגנון אירופאי - נקי מהדפסים, בעל צבעוניות מאופקת וסקסית במידה. בשוק הישראלי היא פועלת כמעט ללא תחרות, בטח שלא ברמת ההקפדה העיצובית והאיכויות שהיא מציעה. מצד שני, זהו גם עקב האכילס שלה, בוודאי כשמדובר בבגדי היריון הנרכשים לתקופה קצרה. רגע לפני שאתן עולות על הרכבת לחיפה, הנה נקודות האור והחושך בקולקציה.

 

 

  (צילום: אמיר יהל )

 

 

נקודות האור

 

1. בגדי ערב בהזמנה. בניגוד למותגי היריון מקומיים וחנויות המתמחות בייבוא, רודריג מאפשרת קניית בגדי ערב בהזמנה אישית, מה שמעניק לה את אחת היתרונות הגדולים בשוק המקומי. המחיר כמובן בהתאם.

 

2. גזרות חכמות. רודריג מתמחה בבניית גזרות לא סטנדרטיות המותאמות לגוף ההריוני. למשל, שמלת ערב שחורה מסאטן ללא שרוולים, שחלקה העליון נראה כחולצת טוניקה רחבה וחלקה התחתון מורכב משני חלקים הנקשרים מתחת לבטן כסינר. ההפרדה בין שני החלקים יוצרת מרווח תנועה אופטימלי לבטן המתפתחת. כך גם במקרה של שמלה בצבע בננה עם קשירה באזור הבטן, הניתנת לכיווץ והרחבה בכל רגע נתון על פי מידות הגוף.

 

3. איכות החומרים. רודריג מקפידה על שימוש בחומרים טובים ככותנה, ויסקוזה ומשי, שמבטיחים נפילה טובה של הבגד על הגוף, כמו גם תחושת אוורירית ונעימה. הוסיפו על זה גם את איכות הגימורים הגבוהה וקיבלתן בגד שיכול לשמש אתכן גם למספר הריונות.

 

 

  (צילום: אמיר יהל )

 

 

נקודות החושך

 

1. מחסור בקז'ואל. דרוש חיזוק בפריטי בסיס בקולקציה של רודריג, החסרה בפריטים שימושיים כמו מכנסי ג'ינס בגזרה מחמיאה (מהפריט שנשים רבות לא נפרדות ממנו בהיריון), או מגוון רחב יותר של חולצות טי פשוטות ליומיום.

 

2. מחירים גבוהים יחסית. המחירים שגובה רודריג גבוהים משמעותית מהממוצע ברשתות האופנה או אצל המעצבות המקומיות בשוק בגדי ההיריון. מחיר חולצה יכול להאמיר ל-280 שקל ומכנסיים ל-360 שקל. מדובר בהוצאה מעט כבדה, בעיקר בשל הזמניות של השימוש בבגדי היריון.

 

3. תחכום יתר? לא בטוח שיש דבר כזה, אבל מה שבטוח הוא שהישראלית הממוצעת אוהבת את האופנה שלה טרנדית, צבעונית ופחות מתוחכמת ואירופאית. כדי לפנות לקהל מקומי רחב יותר, ולא רק לאנינות הטעם, על רודריג לשקול תרגומים פשוטים יותר של עיצוביה.

 

מחירים: גופיות וחולצות, 280-150 שקל; מכנסיים, 360-220 שקל; שמלות, 700-290 שקל.

 

להשיג ב-La Robe Bleue, שדרות העצמאות 84, חיפה, טל', 04-8555450.