"הכל קול" זו דרך מצוינת להגדיר את החיים של דנה פרידר. החיים יפים, השמש זורחת, ומה שגוזל ממנה את מרב האנרגיות זה דווקא משחק כדורגל בפלייסטיישן. בחורה קולית לכל הדעות. וגם מקסימה.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

בימים אלו היא מככבת בסרט "חתולים על סירת פדלים", קומדיית האימה הטראשית ומלאת רוח הנעורים של יובל מנדלסון (סולן להקת שייגעצ), נדב הולנדר ויהונתן בר אילן. בתפקיד הראשון של פרידר על המסך הגדול היא מתרכזת בלא להיאכל על ידי חתולים טורפים, לא לחטוף יותר מדי מכות מהאדמירל הפסיכי שמגלם שמואל וילוז'ני ולא לאבד מהר מדי את בתוליה עם מיכאל מושונוב החרמן. גם היא, כמו השאר, עשתה את התפקיד בהתנדבות.

 

"אני זוכרת את השיחה הראשונה שלי עם יובל", היא מספרת, "עניתי לו באמצע שיעור במכללה, לחשתי, 'דקה, דקה אני חוזרת אליך, ביי'. אחר כך נפגשנו בבית קפה, יובל, נדב ואני. בגלל שלא ממש הכרנו קודם, היו מלא שתיקות מביכות, אבל גם נושא משותף אחד: התסריט. החלטתי שאני הולכת על זה, גם כי זו ההזדמנות הראשונה שלי לעשות סרט וגם בגלל שזה נורא החמיא לי שנותנים לי את זה בלי אודישן".

 

איך זה קרה, באמת?

"יובל אמר לי שהוא חשב עליי כשהוא כתב את התפקיד". ומנדלסון מוסיף: "היא דבר מאוד מוכשר ושובה לב. מצפייה בה בערוץ הילדים זיהיתי משהו מאוד יפה ופוטוגני, שלא לדבר על הטיימינג הקומי המעולה. היא המקבילה של הבייב האמריקאית שאנחנו מכירים מהז'אנר".

 

למה הוא חשב דווקא עליך? אולי נראית לו כמו האול־אמריקן גירל של סרטי האימה האמריקאים?

"תהפוך את זה לאול חומוס אשכרה גירל', זה יהיה מדויק יותר".

 

מלכת הילדים. דנה פרידר (צילום: ליאור נורדמן)
מלכת הילדים. דנה פרידר (צילום: ליאור נורדמן)

 

כבר כמה שנים שמעמדה של פרידר הולך ומתחזק בשוק הצעיר, כולל תפקיד ב"הפיג'מות" האהובה (שלה גם כתבה פרק, עיסוק שהיא מתכוונת לשחזר שוב ברגע שיזדמן לה), הפסטיגלים שבהם היא מככבת ותפקיד פיונה במחזמר "שרק". ואם זה לא מספיק - בשנה האחרונה היא גם הצטרפה לנבחרת המנחים של ערוץ הילדים וזכתה לתפקיד בסדרת הנוער "גאליס".

 

ככוכבת ילדים, לא חששת להשתתף פתאום בסרט אימה, גם אם הוא מיועד לקהל צעיר?

"ממש לא. אני עובדת כשחקנית כבר כמה שנים טובות לפני זה. למעשה, אני יותר זמן משחקת מאשר מנחה. מהרגע שנכנסתי לערוץ הילדים מפציצים אותי בשאלה הזאת.

 

"אתם, העיתונאים, דואגים לחדד אצלי את הפחד הזה, אז תודה רבה! תראה, אני ממש נהנית בערוץ הילדים, וכרגע עושה שם שני פרויקטים שאני ממש עפה עליהם, אבל אני לא מזניחה לרגע גם את הצד האחר של מה שאני עושה".

 

ואם מחר את מקבלת טלפון מאבי נשר שאומר, "דנה, יש לי תפקיד בשבילך, וכחלק ממנו תצטרכי לצאת עירומה מהמקווה"?

"בוא נקרא את התסריט קודם. אני מתה לעשות עוד סרטים, ולעבוד עם אבי נשר זה חלום, אבל זה תלוי בתפקיד כמובן".

 

חששת מהביקורות על התפקיד שלך ב"חתולים"?

"זה התפקיד הראשון שלי בקולנוע. פחדתי פחד מוות, אבל אז יצאו כמה ביקורות ממש אחלה, ונרגעתי לגמרי".

 

ממה פחדת?

"פחדתי שיגידו שהסרט מהמם אבל דנה פרידר איומה. אתה אומנם מפתח לזה עמידות, ועדיין זה צובט, ויותר מזה".

 

קרה לך? ביקורת שממש צרבה?

"היתה אחת, בקשר לאחד מהפסטיגלים, משהו בסגנון 'מתיימרת להיות זמרת'. אני זוכר שצחקתי כשקראתי אותה, מעין מנגנון התמודדות כזה, לצחוק כדי לא לבכות או משהו. ואני אפילו לא מתיימרת, כי אני לא רוצה להיות זמרת. זה כלי של במה בשבילי, זהו. ואז מגיעה המכה הזאת על הראש, שהיא לא באמת ביקורת בונה. אבל אני לא מתעסקת עם זה יותר מדי. אז חטפתי לפעמים. ככה זה".

 

מה הדבר הכי מוזר או מטורף שקרה לך עם מעריצים?

"דווקא עם ילדים לא קורים דברים ביזאריים, רק הדברים הכי מתוקים ומחממי לב שבעולם. עם מבוגרים, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. שם עובר הגבול, מבחינתי".

 

תני דוגמה.

"השבוע פגשתי בן אדם מבוגר שעשה קעקוע עם השם שלי, פלוס תמונה".

 

מהההה?!

"כן. אני עוד מנסה לעכל את זה. הנה, תראה, צילמתי".

 

פרידר מראה לי סרטון באייפון שלה בו היא משוחחת עם הפסיכי הנ"ל ומצלמת את הקעקוע המסיבי שעשה בהשראתה. "מה עשית?" היא שואלת אותו בזעזוע בסרטון, והוא עונה: "תודה על המוטיבציה". "אוי ואבוי לי... זה לא קרה", היא אומרת ומבקשת ממנו שיראה לה שוב. הוא מראה. זה שוב מזעזע. אלוהים ישמור, כמה קריפי. פרידר מכבה את האייפון.

 

"זו התחלה של סיפור לא טוב, נכון?" היא שואלת אותי וצוחקת, ושנינו מצטמררים קלות. "אתה מבין? עם הילדים זה תמיד כיף, אבל עם הגדולים? לא כל כך".

 

אבל לפעמים בכל זאת כיף עם הגדולים. עם קובי פרג' למשל, קומיקאי מחונן וקולגה ל"הפיג'מות" איתו ניהלה זוגיות מתוקשרת של שלוש וחצי שנים, שהתפוגגה לפני כשנה וחצי.

 

היום קראתי עליך אייטם תחת הכותרת "דנה פרידר לוהטת", ובפנים היה כתוב: "איך לעזאזל היא עדיין רווקה?".

"איך באמת?".

 

תגידי לי את.

"שמע, זה לא שאני כבר שנים על שנים בגפי. היתה לי מערכת יחסים גדולה, ואחר כך היה עוד ניסיון קצר, וכשזה לא ממש צלח פשוט המשכתי הלאה. כרגע אני לבד, נשואה לעבודה לחלוטין".

 

בלי קלישאות. אני לא קונה את זה.

"אבל זה נכון! מה לעשות שאין לי זוגיות עכשיו, שאני לא רודפת אחרי זה? עזוב, לא דייט ולא בליינד דייט. הייתי שם, עשיתי את זה, לא תודה. החיים הם ממש לא הקומדיה הרומנטית שהיינו רוצים להאמין שהם. ממש, ממש לא".

 

איזה מין טיפוס יכול ללכוד את ליבה של דנה פרידר?

"אני חושבת שזה מתכון לאסון לנסות ולהמציא תבנית למישהו שאני עוד לא מכירה. אני פשוט מנסה לא לחפור לעצמי יותר מדי בעניינים האלה, פשוט זורמת. הלוואי והייתי יודעת מי מתאים לי. תגיד לי אתה".

 

לפי דעתי הוא קירח.

"(צוחקת) יכול להיות שיש לך כל מיני מזימות? כל מיני קשרים עם האקס שלי, ואתה מנסה להחזיר אותי אליו?".

 

לא מכיר אותו, אבל מזדהה. כשאנשים קירחים זוכים בבחורה, מלאך מקבל כנפיים. איך אתם היום?

"חברים טובים. או ואבוי לנו אם לא, כי אנחנו עובדים ביחד. כשאנחנו בחזרות של 'הפיג'מות לדוגמה, אנחנו מרגישים הכי בבית זה עם זו".

 

ואין איזה מתח? קצת קנאה?

"אני לא חושבת, אבל גם לא כל כך יכולה לענות על זה. אני לא יודעת. זה עדיין לא לגמרי פתור, אני וקובי. ואם אני קמצנית במילים, אז זה בגלל שמדובר במישהו שמוכר ויש לו את הקריירה שלו, ואני צריכה גם לשמור עליו. אז קובי, אני שומרת עליך. ותכתוב את זה, שיידע".

 

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס: