דבר אלי בפרחים, כי אין דבר מלבב יותר מהם והם תמיד מסמלים את בוא האביב. יצירה מדהימה של הטבע, אינסופית בצורות ובגוונים. אמא שלי אוהבת פרזיות, כי יש להן ריח נפלא. אני מתה על אפונה ריחנית מאז שהייתי ילדה, כאשר הגדר הייתה מתמלאת בכל האדומים והוורודים האלה, ואני הייתי מתענגת וקוטפת. וכמובן פרחי הבר: האדום של הנוריות והכלניות שמתחלף בצהוב החרציות והריח המשכר.

 

כשרוצים לעטר בהם את הבית בליל הסדר, תמיד עולה ההתלבטות: אילו פרחים נשים על שולחן החג? האם אלה יהיו שלושה סידורי פרחים ש"ירוצו" לאורך השולחן הארוך, או סידור אחד ומהודר? ומה תהיה סקאלת הצבעים האביבית שתפאר את שולחן הסדר – האם היא תהיה בצהוב ובכתום, בוורודים ובסגולים, או אולי בכל צבעי השדה?

 

בני האנוש תמיד אהבו פרחים ותמיד ציירו אותם. אמנים נודעים ופחות נודעים, כמובן, אבל גם בטקסטיל הם היו ועודם מוטיב מרכזי: איך אפשר לדמיין סדינים, מפות וריפודים ללא דוגמאות פרחוניות? במשך השנים ציורי הפרחים סוגננו מריאליזם לאימפרסיוניזם, ומשם לפופ-ארט ולסגנון גיאומטרי, אך תמיד הם היו שם. דווקא בשנים האחרונות ראינו פחות מהם (טרישה גילד מציירת פרחים בשילובי צבעים נדירים, וכמובן מרימקו הנפלאים מפינלנד).

 

אין טקסטיל בלי פרחים. בביצוע איילת יונטף (צילום: דן פרץ)
אין טקסטיל בלי פרחים. בביצוע איילת יונטף (צילום: דן פרץ)

 

אבל השנה הפרחים חזרו ובגדול – גם לאופנה וגם לעיצוב הבית. הטרנד הנוכחי בטקסטיל, שאי-אפשר לטעות בו, הוא פרחים והדפסי פרחים, גם כאלה שנראים כמו אקוורלים (ציורים בצבעי מים). לכן הזמנתי להפקה הזו מעצבת  אורחת: איילת יונטף מהבלוג alloverprint, מעצבת טקסטיל בכירה ומצליחה, שאותה אני מכירה גם כציירת פרחים מופלאה. יחד יצאנו לקנות בדי פשתן לבנים שהיא כל כך אוהבת, קנינו המון גוונים של צבעי בד, ואני הלכתי בינתיים לפנינה מ"פרחי אר" ותיכננו את ההרכבים: כוסות ענבר עם אכילאות ונוריות כתומות; זכוכיות ורדרדות עם כלניות לבנות; זר ענק של פרחים שונים בגווני צהוב, ורוד, כתום וסגלגל; ומבחנות עם פרחים שהמשותף להם הוא הגוון הירקרק.

 

איילת קיבלה מאיתנו את המידע על כל תמונת פרחים שתצולם, ובהתאם היא ציירה על הבדים - בדיאלוג עם סוג הפרחים ועם החזרתיות (רפיט) שלהם בתמונה. הבית שלה הפך בן רגע לסדנת ציור על בד, וכשהיא סיימה, הצטרפו הבדים והרכיבו סצינה פרחונית מושלמת.

 

כי זאת יש לדעת: פרחים אוהבים פרחים. פרחים אמיתיים הולכים נפלא עם טקסטיל פרחוני. והתוצאות לפניכם.

 

ההפקה מציגה 4 סידורי פרחים שונים

 

1. פיסול: פרחים באותו גוון מייצרים סצינה חזקה, ולפעמים אפשר להסתפק באותו פרח ממש – השכפול והחזרתיות, עם העמדה נכונה, יספיקו בהחלט. כאן הלכנו על גוון לבנבן, המורכב מהפרחים הבאים: אנטוריומים זקורים, כריזנטמות שמספקות את מראה המברשת, ויש גם סחלב אחד וקבוצת ורדים לבנבנים-ירקרקים. הכלים השקופים נהנים מאור החלון, שמעצים את שקיפותם וקלילותם.

 

ניקיון הזכוכית והמינימליזם הפרחוני זוכים לקונטרסט, באמצעות השידה המחוספסת שעליה הם מונחים. הפרחים אמנם ירוקים-לבנבנים, אך מסתתר בהם גוון אדום. איילת יונטף בחרה להבליט אותו בווילון שמהווה רקע לסצינה.

 

2. פראות: הומאז' לציור טבע דומם ממאה אחרת: סידור פרחים ענק על רקע שולחן ישן, מפה פרחונית על רקע צחור, ואור חודר מבעד לחלון. פרחי השדה על המפה צוירו בהתאם לפרחי השדה שהוכנסו לאגרטל הגדול.

 

שימו לב: אנחנו נוטים לבקש אוטומטית "תוסיף לי ירק כדי לעבות את הסידור". ממש לא חייבים. כאן אין ירק, רק פרחים: בן חצב יקינטוני (סגול), שושן צחור וקאלות (לבן), טוליפים (צהובים), בבונג ופעמוניות (לבנבנים), דולפיניום (כחולים) וגם אסטרומריה וליזיאנטוס (ירקרק).

 

3. מונוכרומטיות: כאשר מתאימים את גוון הפרח לצבעה של הכוס השקופה, נוצר חיבור מוצלח. נוריות ואכילאות, בתשומת לב למקצב ולחזרות, יקבלו קריאות התפעלות מכל האורחים. הבד המצויר מהדהד את המקצב הזה.

 

4. כלניות לבנות הן, בעיניי לפחות, הפרח הכי מדהים בחורף הישראלי: שחור, לבן, וקצת ורדרד. המלה ''כלניות'' מעוררת אצלנו אסוציאציה אדומה, אך בשנים האחרונות אפשר למצוא אותן בחנויות בצבעיהן הנוספים. גם על הבד שעוטף את הפרחים מצוירות כלניות בכל מיני גוונים.  

 

וכמה טיפים לדרך

 

  • כולנו יודעים שלא ממש כדאי לשים סידורי פרחים על השולחן, כי ברגע שהאורחים יושבים הם מפריעים וצריך להוריד אותם. לכן אני אוהבת להציב כוסות קטנות לאורך השולחן. אפשר להניח פרח אישי בכוסית קטנה או בבקבוק זכוכית קטן, בעבור כל אורח - זה מוסיף יופי ייחודי לשולחן.
  • פרחי שדה יהיו חינניים ביותר: דמיינו סביונים וצנון וחרדל וחרצית (או כל פרח יפה ובלתי מוגן שנמצא בסביבתכם או בחנות הפרחים). במקרה שלנו, פנינה סידרה בכוסות זכוכית ענבריות שלוש צורות פרחים בסקאלת הכתומים.
  • הזר הגדול והמושקע אולי נראה מקרי, אך רשימת המשתתפים בו היא מחושבת, וכמובן שכל אחד ירכיב לעצמו וליקיריו זר ענק כזה לפי טעמו.
  • כדי שהסידור הענקי לא יפריע להעביר את החרוסת ולא יסתיר את שואל הקושיות הקטן, אפשר להניח אותו בכניסה לבית או על השולחן בסלון, והוא כבר יצית אווירת חג אביבית בבית כולו. אם יש קונסולה בכניסה לבית, היא תהיה מיקום מושלם לסידור ענקי שכזה. גם על הדלפק במטבח פתוח לסלון כולם יראו אותו. 
  • תנו כבוד לצורניות של הפרח: פרח בודד בתוך כלי נכון הוא אלמנט פיסולי.

 

>> סטיילינג: נורית קריב

>> צילום: דן פרץ

>> ציורי אקוורל: איילת יונטף

>> פרחים: R פרחים

>> צולם ב"חדרים" (תודה לגלית), סלמה 48, תל אביב

 

כיסא לבן: 880 שקלים, להשיג ב"חדרים"

שולחן (שעליו עומד הזר הגדול): 2,850 שקלים, להשיג ב"חדרים"

שידה: 8,880 שקלים, להשיג ב"חדרים"

 

>> עוד הפקות עיצוב מיוחדות של Xnet