>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

התרגלנו כבר לכותרת בעיתוני העולם סביב נושאים ביטחוניים, כלכליים ואפילו חברתיים, אך לראשונה זוכה ישראל בכותרות בזכות נושא הקשור לתעשיית האופנה והיופי שלה. ליתר דיוק, חוק הפוטושופ (בשמו המלא: חוק הגבלת תת משקל בתעשיית הדוגמנות), שעבר ביום שני ללא התנגדות בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ונכנס לספר החוקים של ישראל.

 

 

מירי מסיקה בקמפיין של ml. מודל היופי החדש? (צילום: עידו איז'ק )
מירי מסיקה בקמפיין של ml. מודל היופי החדש? (צילום: עידו איז'ק )

 

 

"ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק סביב נושא משקל מינימום לדוגמניות ותשתמש בכיתובים המודיעים על עבודות פוטושופ במודעות פרסום", הודיעה הכותרת בדיילי טלגרף היום. בהמשך הכתבה מצוטט ליעד גיל-הר, עוזרה של יוזמת החוק חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו, שאומר: "אנחנו מנסים לנפץ את האשליה שהדוגמנית שאנו רואים היא אמיתית", ואף נמסרים נתונים סטטיסטיים מדאיגים המציינים כי שני אחוזים מהנערות הישראליות בגילאי 18-14 סובלות מהפרעות אכילה. עם זאת, הבעיה אינה רק בישראל, לדברי האנתרופולוגית סיגל גולדין – המתמחה בנושא של הפרעות אכילה – הנתונים דומים לאלו של מדינות מתועשות אחרות.

  

 

חן יאני בקטלוג של אלמביקה. המעצבת הגר אלמביק עוררה שערורייה כשאמרה בעבר "נשים מלאות מעדיפות פרזנטוריות רזות'' (צילום: ינאי יחיאל)
חן יאני בקטלוג של אלמביקה. המעצבת הגר אלמביק עוררה שערורייה כשאמרה בעבר "נשים מלאות מעדיפות פרזנטוריות רזות'' (צילום: ינאי יחיאל)

 

 

בעוד החוק מתקבל בשמחה על ידי גורמים רבים שרואים במודל היופי הנוכחי סכנה לבריאות הנפשית של נערות צעירות, יש לא מעט דוגמניות שכבר יצאו נגדו. עדי נוימן, לדוגמה, טוענת כי ה-BMI (היחס בין גובה האדם למשקלו) הנמוך שלה נובע מנטייה גנטית ולא מהרגלי אכילה, ואילו החוק החדש ימנע ממנה לעבוד למרות שהיא אוכלת כשורה. "צריך לאלץ את הדוגמניות לעבוד מבחנים אמיתיים. לשלוח אותן לרופא, לפתח מערכת שתעקוב אחר בנות שנמצאו בסיכון", אמרה נוימן לטלגרף.

 

 

מרינה מקסימיליאן בלומין בצילומי קטלוג של עונות. מעכשיו, בלי פוטושופ (צילום: רפי דלויה)
מרינה מקסימיליאן בלומין בצילומי קטלוג של עונות. מעכשיו, בלי פוטושופ (צילום: רפי דלויה)

 

 

ישראל אינה המדינה היחידה שמפנה אמצע מאשימה לתעשיית האופנה והפרסום ביצירת מודל יופי רזה מדי, אך כאמור – היא הראשונה שיצרה חוק שאמור להילחם בתופעה. בארצות הברית, לעומת זאת, פרסמה מועצת המעצבים האמריקאית תקנון עם המלצות למעצבי האופנה, ובהן הבקשה להשתמש בדוגמניות בריאות מעל גיל 16. אך כוונות טובות לחוד ומציאות לחוד, התקנון לא הפריע למעצב מארק ג'ייקובס לבחור בשירותיהן של דוגמניות בנות 14 ו-15 לתצוגה שלו בשבוע האופנה בניו יורק. כנראה שככה זה כשלהמלצות אין תוקף חוקי.

 

 

המתנגדת לחוק עדי נוימן. ''צריך לאלץ את הדוגמניות לעבוד מבחנים אמיתיים''  (צילום: ניר פקין)
המתנגדת לחוק עדי נוימן. ''צריך לאלץ את הדוגמניות לעבוד מבחנים אמיתיים'' (צילום: ניר פקין)

 

 

כרגע קשה עדיין להעריך אם החוק יעורר הד בינלאומי אמיתי ויגרור הצעות חוק דומות, או יעלם כקוריוז. בנוסף, ובהתחשב בחשיפה הגבוהה של נערות מקומיות למדיה עולמית – קשה מאוד להאמין שמודל היופי יעבור שינוי כלשהו. אבל בינתיים, ובהתחשב בפרגון מחו"ל, אפשר לנסות להיות אופטימיים.