(איור: נועה ליברמן-פלשקס)

יצאתי מדעתי! לפחות זה מה שחושבים חבריי הקרובים והמשפחה שלי. מבן אדם שפוי שאוהב את ההנאות הקטנות של החיים, הפכתי להיות כוהנת תזונה קפדנית. אין מאכל שנכנס לי הביתה, או לבטן, בלי לעבור ניתוח מדוקדק של ערך גליקמי, כמות פחמימות לעומת חלבונים וכמה זמן יקח לי לשרוף אותו. המיונז שיושב לו בניחותא במדף המקרר מביט בי בתחינה. חפיסות השוקולד לוחשות לי מילות אהבה בכל פעם שאני פותחת את דלת המזווה, אבל אני נאלצת לנטוש אותם שוב ושוב, בודדות וגלמודות.

עוד במהות החיים:

____________________________________________________

לפני כחודש התחלתי דיאטה. לא, לא נכנעתי למוסכמות החברתיות שכל כך יצאתי כנגדן לפני כמה חודשים. אני לא שואפת להגיע לתת משקל כדי להיכנס למידה 34, ואני לא מתכננת לעבור לסגנון חיים נזירי שכולל חסה ופריכיות. את הדיאטה הזו התחלתי בעיקר בשביל עצמי.

עד השנים האחרונות לא נאלצתי להתמודד עם ענייני משקל עודף. גדלתי במשפחה שמנמנה שאוהבת לאכול, ועליי תמיד נהגו לומר בצחוק מהול בחשד שיש לי "חורים בבטן", מאחר שלא משנה כמה אכלתי, והו, כמה אכלתי, תמיד נשארתי מקלון רזה וקופצני. ההרגלים הנוראיים האלה של זלילה ללא מעצורים והסתמכות על מטבוליזם זריז במיוחד היכו בי קשות בשנים האחרונות, כשהתחלתי להבחין שהמכנסיים קצת לוחצות, שהשמלה קצת מדגישה לי את הכרס הקטנטנה ושבדיקות הדם בישרו רעות.

אוכלים בריא, מרגישים בריא

אז החלטתי להשתלט על המצב. השאיפות שלי די פשוטות, והמשקל שאני מעוניינת להוריד מצויין במספר חד ספרתי בלבד. זוהי אינה דיאטה במובן המדכא של כמיהה לעוגות קצפת ולעיסת גזרים. טרם נרשמתי, ואני גם לא מתכננת, להירשם למכון כושר כלשהו בו אבלה את מיטב שעותי בקנאה במדריכות החטובות ובפחד עז מהרגע שבו אעלה על המשקל.

נוהגים לומר שאתה מה שאתה אוכל, ובחודש האחרון המשפט הזה הוכיח את עצמו בצורה מפתיעה. אז נכון, לא ירדתי במשקל בצורה מסחררת בינתיים, אבל גיליתי משהו שדי היה צריך להיות ברור לי מלכתחילה -- כשאוכלים בריא, מרגישים בריא. ירקות הם כבר לא אויב, אבל גם לא עוגיות שוקולד.

בניסיון לעבור לסגנון חיים בריא יותר גיליתי שמה שהכי חשוב הוא איזון. שלפעמים פרי מתוק שמתענגים על כל ביס ממנו שווה יותר מכל עוגיית שוקולד שנחטפת מרעב בלתי נשלט. שללכת ברגל זה אמנם מבאס בימים טרופים כאלה של שרב-סופה, אבל האנרגיות שהגוף שלי זוכה לקבל מהפעולה הפשוטה הזו שווה הרבה יותר מכוס שוקו מלאת קצף.

והדבר הכי חשוב שלמדתי, ואני מקווה שכל מי שמחליט לעשות שינוי כזה בחייו יתקל בו, הוא שבאמת, אין שום דבר שעומד בפני הרצון. גם אם אשאר לנצח נצחים כמה קילוגרמים מעל המשקל הרצוי עבורי, אני יודעת שהשינוי האמיתי הוא בגישה ולא במה שהמשקל מראה לי. אז חייכו, תאכלו טוב וצאו לטייל בשמש -- לא רק הגזרה תודה לכם, אלא גם הנפש.

לפוסטים נוספים של נועה ליברמן-פלשקס:

לאתר מהות החיים

להורדת האפליקציה סרקו את הבאנר או לחצו להורדה לאייפון או לאנדרואיד.