יש לי חולשה למילים. לצליל שלהן, למשמעות שלהן. מילה טובה יכולה ללכת איתי יום שלם, ורעה יכולה להרוס לי יומיים. יש מילים שמצחיקות אותי כמו אומללה (תנסו את זה במבטא צרפתי), יש מסקרנות כמו תעלומה, והמילה כמיהה תמיד גורמת לי לחכות בלי אוויר.

אני מאמינה שלמילים יש כוח שאנחנו לא תמיד מודעים לו. הן זורקות אותנו לעולם שלם של אסוציאציות, בלי שנשלוט בזה בכלל.

 


 

הפוסטים הקודמים של ליהיא:

דברים שיעשו את 2012 טובה

באנו חושך לגרש

פפראצי בחצר: הבוקר הראשון בחיי החדשים

 

כל אחד מאיתנו זוכר מילה אחת אכזרית שמישהו אמר לו פעם, והיא חרטה בו צלקת על הלב שעדיין שם. כל אחד מאיתנו זוכר מילה טובה שמישהו אמר לו ברגע לא צפוי, ומאז היא מחזקת אותו.

חרם היא מילה קשה, תודה היא מילה מלאה בשמחה וסליחה היא בכלל נעלה.

אבל יש מילה אחת שכבר שנים מוציאה אותי מדעתי.

מילה שאני נתקלת בה כמעט כל פעם שאני ממלאה איזשהו טופס. רשמי ולא רשמי. אני לא יודעת מתי היא הפכה למילה שאמורה להגדיר אותי, את הבת שלי ואת אחותי, אבל אני יודעת שזו מילה שעושה לי תחושה של גועל, והיא בעיקר מעליבה אותי. והיא צריכה להעליב גם אותך.

המילה נקבה.

כי נקבה זה אומר: זאת עם הנקב. זו שמישהו ניקב בה חור.

אני לא נקב. אני לא חור. הבת שלי לא חור וגם אמא שלי לא.

אני לא יודעת מתי היא הפכה למילה שמתארת אותנו. מתי התחילו לחלק אותנו לזכרים ולחורים, או בעצם: חורות.

מילים יש להן כוח, ויש להן השפעה שלא תמיד אפשר למדוד, בתוך התת מודע. והמילה הזו מעבירה מסר דוחה ומסוכן. אפילו מסוכן מאוד.

לקראת יום האישה, היום שבו מדברים על העצמה נשית וקידום מעמדנו, הייתי רוצה לגייס אתכן למרד: אל תסמנו יותר את האיקס הקטן ליד המילה 'נקבה'.

אני כבר שנים לא מסמנת איקס לידה. אני מוחקת אותה וכותבת במקומה: "אישה".

כשאי אפשר לתקן - אני משאירה משבצת ריקה. זו הסיבה שבפייסבוק אני נחשבת גבר, כי לא הייתה במקום החדש והנאור הזה אופציה אחרת. להפתעתי הרבה גם במועדוני לקוחות של חנויות לבגדי נשים מבקשים ממני לציין שאני נקבה. מועדוני הלקוחות שמתעקשים שאסמן את האיקס הקטן, נאלצים לוותר עלי.

כי אני לא חברה של אף אחד שרוצה שאני אגדיר את עצמי כנקב.

אני לא יודעת אם יש יועץ לענייני מילים במדינה, ואולי לא באמת צריך, אבל אני חושבת שמישהו שם למעלה צריך לתת הוראה שנרד מהמילה המגעילה הזו.

שכל טופס, מעכשיו והלאה, החל ממשרדי הממשלה, ועד לכל הנהלות העסקים ייתן לנו לבחור בין גבר לאישה. בבקשה תנו לנו את היחס הנפלא שיש אלינו בשירותים: גברים או נשים. זה ממש בסדר מבחינתי. אז מעכשיו, בואו נמרוד.

אנחנו לא נקבות.

אנחנו נשים. גם ככה לא הכי פשוט לנו בחיים, אז אל תעצבנו אותנו יותר, טוב?

 

נ.ב. בשנה הבאה נדבר על המילה "כוסית".