טוב, הפעם הפוסט יוקדש לצבע אחד בלבד: צהוב, ולא במובן הרע של המלה. תיכף אציג פה תמונות מהעיר כשהצהוב הוא בלעדי, או בולט במיוחד ובכל מקרה - הוא הנושא המרכזי. לפעמים יש לזה אמירה ומשמעות, ולעתים זו סתם מקריות, אבל היא תמיד צהובה. נתחיל:

 

העיר הלבנה מגוונת בצהובים

עצובה במסגרת צהובה

סוג של שילוט רחוב

סוף יום קיץ בחוף הצוק - הצהוב שלפני הכתום

 

פרחי עץ מכנף נאה, על ריצוף אחד הגנים במרכז העיר

את התמונה הבאה צילמתי במתחם הטמפלרי ההיסטורי של שרונה. זהו המעבר התת קרקעי שנחצב בסלע הכורכר המאסיבי, והוא שימש את הטמפלרים למעבר בין מבנה היקב למזקקה:

 

סלע הכורכר והתאורה הופכים את התמונה לצהובה-זהובה

מרפסת ישנה במיוחד בדרום העיר

ילדונת בצהוב

 

או גבינה צהובה סינתטית

בימים ושעות מסויימים

DANGER - מפלצת צהובה מעופפת תלת ראשית

נר הלילה פורח ביום

חלון ברחוב בלפור 4 - מבנה נטוש מסתורי ויפה

חוף הבננה ביץ' בליל קיץ רגוע

שדה חרציות אביבי בחוות הנוי בתל אביב

פה נעשה עצירה, כי יש הסבר חשוב: החלום הרטוב הראשון שלי היה מכוניות (לא, לא עצים), אהבה גדולה מהזיכרון הראשון שלי בחיים (באמת) ועד היום. לא לדאוג בנות, אני לא ארחיב על זה פה, רק כחומר רקע שמוביל אותי לתמונה הבאה: הנסיכה המוטורית שעליה פינטזתי הכי הרבה, אולי.

בתלבושת צהובה - לנצ'יה דלתא אינטגרלה - אשכרה מרגשת אותי

אין על ענני חורף, בעיקר בזמן השקיעה

צהוב עולה, או יורד? לא משנה.

מצ(הו)בה בבית הקברות בטרומפלדור

צהוב עמוק

שתי מוניות שלקחו ברצינות את הקטע עם הצהוב/אדום

מחזות כאלו רק בדרום העיר

לסיום זה אני, מתלהב מהקטע, עם שתי אורחות לרגע, בנמל תל אביב

 

זהו לבינתיים, ואם לא חטפתם צהבת, זה הזמן לספר שהפוסט הבא יהיה כחול.