הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
יארא משעור רק רצתה לחזור הביתה. בתום ארבעה ימי עבודה במילאנו, במהלכם ליוותה את בת טיפוחיה, מלכת היופי (Miss Earth) הערבייה הודא נקש, באודישנים לקמפיין של מותג האופנה האיטלקי מיס סיקסטי, כל מה שרצתה משעור היה להישען לאחור במושב המטוס של אל על ולהתעורר בישראל. אבל קודם לכן, היה עליה לצלוח את שלב הבידוק הביטחוני. הדרמה החלה כאשר השאלות הפולשניות נמשכו ונמשכו עד שסבלנותה של משעור פקעה, והמשיכה כשהתבקשה לעבור בדיקה גופנית משפילה. בשלב זה אמרה משעור - עד כאן. "לא הייתי מוכנה לשתף עם זה פעולה", היא מספרת בראיון ל-Xnet. "ביקשתי שיחזירו לי את הדרכון וטסתי חזרה עם חברת תעופה אחרת".
פרשת משעור עשתה בימים האחרונים כותרות בעיתונים, בטלוויזיה וברשתות החברתיות - כולם רעשו סביב ההשפלה שעברה אחת הדמויות הבולטות בעולם התקשורת הערבי בישראל, מייסדת ועורכת ירחון הנשים והמשפחה ליילק (לילך) ובתו של לוטפי משעור, מייסד בית ההוצאה לאור אל-סינארה בנצרת, שהלך לעולמו ב-2006. משעור ג'וניור היא ממשיכת דרכו של האב, שדמותו ותצלומיו מפארים את קירות משרדי ההוצאה לאור. למרות הפטריארכליות העולה מדמות אב המשקיפה על כולם מלמעלה, המערכת מנוהלת על ידי נשים בלבד: אלמנתו וידה משמשת כעורכת המגזין השבועי אל-סינארה, בתה הצעירה וריה משמשת כמנהלת משרד הפרסום המשפחתי, ויארא, כאמור, עורכת את הירחון שייסדה בשנת 2000.
המאבק הנוכחי של משעור במדיניות ההפרדה הביטחונית של חברת התעופה אל על, הוא אחרון בשורה של פולמוסים שעוררה בקרב המגזר הערבי בישראל, רובם באמצעות הירחון שהיא עורכת, ממגזיני הלייף סטייל והאופנה המובילים במגזר הערבי (לצד המגזין ואתר האינטרנט Afkar, המדווח על אופנה מישראל וממדינות ערב). אבל מעבר לתפקידה כעורכת בפועל, משעור הפכה מודל לחיקוי עבור נשים ערביות צעירות, ובמידה רבה גם כדוברת שלהן. היא בת 38, נוצרייה קתולית רווקה, מנהלת מערכת יחסים עם גבר הצעיר ממנה בעשור ומודיעה כי אינה מעוניינת בנישואים או בילדים. כשאני שואל את האם וידה מה היא חושבת על דעותיה הליברליות של בתה, היא מעודדת: "לא אכריח אותה להתחתן, שתעשה מה שהיא רוצה".
את המגזין הקימה משעור לאחר שסיימה את לימודיה בחו"ל: תואר ראשון בהצטיינות בבלמונט אבי קולג' בצפון קרוליינה ומאסטר מלונדון סקול אוף אקונומיקס היוקרתי – שניהם במדעי המדינה. כששבה ארצה השתלבה במערכת העיתון שהקימו הוריה בסוף שנות ה-70, ובעידודו של אביה הקימה את ליילק. מאז הקמתו צבר המגזין תאוצה, וכיום הוא מעניק החסות הראשית לתחרות היופי השנתית Miss Earth ונמכר בערים הערביות בישראל ובירדן, בתפוצה של 30 אלף גיליונות בחודש. בערי הגדה הוא מחולק חינם, כאקט של סולידריות.
עם צאת המגזין לאור הפכה העורכת הפרובוקטיבית מנצרת לשיחת היום בעולם הערבי והמערבי. כתבים מהניו יורק טיימס, הגרדיאן וה-CNN עלו לרגל לנצרת כדי לפגוש את העורכת הצעירה בת ה-26. "היתה ביקורת והרבה התנגדות", נזכרת משעור, "אבל ככל שיותר אנשי דת מתאגדים זה אומר שיש לי השפעה יותר חזקה. כיום, כשאני מסתכלת על גיליונות המגזין מלפני עשור, אני מרגישה שפעם היה לי חופש גדול יותר. אומנם אני הרבה יותר חזקה ועם קהל קוראים רחב יותר, אבל אני צריכה להקפיד על נושאים שיתאימו לקהל משפחתי יותר".
על שער גיליון הבכורה בעריכתה הופיעה הדוגמנית הספרדייה אינס סאסטרה, לבושה בשמלת ערב עם שסע עמוק עד לקו המפשעה. בפנים חיכה לקוראות ראיון עם הסופרת המצרית הפמיניסטית דוקטור נואל א-סעוואדי, שיצאה נגד מילת נשים, לצד מדור סקס חדש שטיפל באורגזמה הנשית. "אמרתי לעצמי שאין טאבו", משחזרת משעור. "בדיעבד, עשיתי מהפכה בלי להרגיש שאני עושה אותה, וזו תחושה של כוח אדיר". לאחרונה גם הקימה עליה את המגזר כשהציגה על שער המגזין את Miss Earth הודא נקש בבגד ים חושפני, צעד נוסף ברפורמה שהיא מנסה להנהיג בנראות של נשים ערביות.
ביום שלישי הקרוב (28.2) תתארח משעור באירוע "טעם ערבי", שיתקיים במסגרת "שנה של אופנה" בבית העיר בתל אביב. משעור הוזמנה לדבר על החיג'אב כפריט אופנתי. כאישה נוצרית וחילונית, משעור מציינת כי תתמקד בהרצאתה באלמנטים האופנתיים של החיג'אב, ופחות בהיבטיו הדתיים. על כותרת האירוע, "טעם ערבי", היא משתגעת פחות. "זה לא נשמע כל כך טוב, הא?", היא אומרת וממהרת להסביר: "אי אפשר להגדיר אם פריט לבוש מסוים הוא ערבי או לא-ערבי. נכון, במגזר הערבי יש נטייה לאהוב דברים נוצצים, בעיקר בבגדי ערב לאירועים מיוחדים כמו חתונות. אבל רבים לא שמים לב לכך שהמעצבים המובילים והמצליחים באופנה העולמית, אלה שמלבישים את הכוכבות הכי גדולות, הם אלי סאאב וזוהיר מוראד הלבנונים, שיש להם כביכול טעם ערבי".
משעור מתחזקת קשרים אישיים עם מעצבי ההוט קוטור הלבנונים. בגיליון מרץ 2011 של ליילק, שהוקדש לחתונות, זכו הקוראים לכתבת שער וריאיון עם מעצב העילית הלבנוני המצליח זוהיר מוראד, שבין לקוחותיו נמצאות המלכה נור והשחקנית אנג'לינה ג'ולי. שמלת מיני בעיצובו תלויה במשרדה של משעור לצד שמלת הוט קוטור שקיבלה במתנה ממעצב עילית לבנוני אחר, ג'ורג' חובייקה.
משעור מאמינה כי מעצם היותה גלובלית, האופנה מטשטשת לאום, גזע ומוצא. למרות התפישה המתנשאת שיש לחלק מהציבור הישראלי על המגזר הערבי וסגנון לבושו, משעור מדגישה כי הרגלי השופינג שלה אינם שונים מאלה של הישראלית הממוצעת. "אנחנו לובשים קסטרו, זארה, רנואר. לאחרונה ראיינו אותי לטלוויזיה וכל הזמן רצו לשמוע שאנחנו מתלבשים רק בבגדים של ערבים. אין דבר כזה. ערבים, יהודים, כולם מתלבשים אותו הדבר. האופנה היום עולמית וכולם רוכשים באותם מקומות".
אבל לא כולם חושבים ככה. "כעורכת עיתון שפונה למפרסמים כמו נייקי, פוקס, ג'ייד וקסטרו (שׁמפרסמת מעט בתקופת החגים), אני נתקלת בתגובה חוזרת ונשנית שזה לא רלוונטי", אומרת ישעור. "בעיניי זו אפליה. הגעתי למסקנה שהערבים פה חייבים לחשוב בצורה אחרת ולהתחיל בחרמות על בתי אופנה וחברות קוסמטיקה שלא מוכנות להשקיע בפרסום ובפנייה למגזר כשוק כלכלי. פרסום אומר שיש מגזר. ואנחנו מגזר שקונה מוצרי קוסמטיקה ואופנה בכמויות מאוד גדולות. לפני כשנה פתחו כאן קניון BIG (בכביש המחבר בין נצרת לנצרת עילית, א"י), ומהיום הראשון הם עובדים כמו משוגעים. אז איך אתה מסביר את זה? האישה הערבייה לא קונה בגדים? לא משתמשת בבשמים? לא מתאפרת?".
השינויים הרבים שעוברים על המגזר הערבי מקבילים לאלו המתרחשים בחברה הישראלית. ניתוחים פלסטיים? יש. גברים בסקיני ג'ינס? יותר מדי. אם כי לדברי משעור, עיקר השינוי של הגבר הערבי הוא חיצוני בלבד. "הוא אולי משתנה כלפי חוץ, אבל כלפי פנים הוא נותר מסורתי", היא מסבירה. "גבר ערבי אוהב את האישה שלו בלונדינית עם עיניים כחולות ונטולת אישיות חזקה. כמו בר רפאלי. אבל אני חושבת שלפנינו שינוי גדול ושאנחנו עדיין בתהליך. אני תמיד נדהמת לבקר בשארם א-שייח', כשמצד אחד שוכבת על החוף אישה איטלקייה חשופת חזה ולידה בחורה מוסלמית עם חיג'ב. יש יותר יפה מזה?", היא שואלת ועונה: "בעיניי זה החופש האמיתי".
