בימים אלה נפתחת ההרשמה לששת בתי הספר הישראליים לאדריכלות ואדריכלות נוף, לקראת שנת הלימודים הבאה. מה לומדים בהם? איך מתכוננים לבחינות הכניסה, והאם זה בכלל אפשרי? היכן כדאי ללמוד? ומה מיוחד בכל אחד מבתי הספר?

 

>> מיוחד ל-Xnet: ראשי 6 בתי הספר מציגים את המסלולים

 

 

אך למעשה, השאלה הראשונה שכל מתעניין במקצוע צריך לשאול את עצמו היא אחרת: האם כדאי בכלל ללמוד אדריכלות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לאחרונה, מציגים מציאות פסימית שכדאי מאוד לקחת בחשבון:

 

  • משך הלימודים הארוך ביותר בקרב מקבלי תואר ראשון הוא באדריכלות: הממוצע הארצי הוא 3.6 שנים, בעוד שהממוצע באדריכלות ועיצוב עומד על 5.4 שנים.
  • השכר החודשי הממוצע בקרב האדריכלים נמוך במיוחד ביחס לבוגרי תואר ראשון. לדוגמה: ממוצע השכר לבוגר תואר ראשון אחרי 3 שנים מקבלת התואר עומד על 10,546 שקלים, ואילו אדריכלים בעלי מעמד זהה מסתפקים בשכר ממוצע של 8,133 שקלים. בוגרי אוניברסיטת תל אביב הם "שיאני" השכר מבין בוגרי בתי הספר השונים, ושכרם הממוצע אחרי שלוש שנים מגיע ל-9,567 שקלים.
  • החסמים העומדים בפני האדריכלים הצעירים הם לא רק כלכליים אלא גם מקצועיים: אדריכל שסיים את לימודיו לא יוכל לצאת לדרך עצמאית, אלא אם כן יסכים להסתפק בשיפוץ בתים ובעיצוב חנויות. בתום הלימודים המפרכים והארוכים מחכות לאדריכל הצעיר לא פחות משלוש שנות התמחות במשרד ותיק. בסופן הוא יידרש לעבור בחינה ארוכה ויקרה, המתמקדת בהיבטים הטכניים של המקצוע (נושא כאוב, וראו בהמשך הכתבה את התייחסותם של ראשי בתי הספר לנושא). לאחר מכן, אם יעבור האדריכל המותש את הבחינה בהצלחה, הוא יוכל לצאת לדרך עצמאית ולצלול בשוק תחרותי, הסובל מעודף אדריכלים שאינו עומד ביחס לכמות העבודות המוצעות בשוק. בישראל, רוב האדריכלים – ולא רק הצעירים - נלחמים כדי לשרוד כלכלית.

 

עוד בערוץ האדריכלות של Xnet:

 

האדריכלית עדנה לרמן (לרמן אדריכלים) טוענת, כי ריבוי העוסקים במקצוע תורם להחרפת התחרות הקשה ממילא. התוצאה: השכר יורד, מה שמוביל להורדת רמת התכנון והשירות. "אדריכלות היא עדיין מקצוע נחשק אבל רמת השכר שלו יורדת", מציינת לרמן, אדריכלית ותיקה ומנוסה. "בגלל השפע של אנשי המקצוע בתחום יש ניצול של הרצון שלהם לעבוד. במקביל, בגלל זילות המקצוע נכנסים גורמים שונים, כמו מנהלי פרויקטים שבאים בעיקר מתחום ההנדסה ומצליחים להפקיע תחום שהיה עד היום נתון בידי האדריכלים".

 

שורה תחתונה: לא תלקקו דבש כשתסיימו את הלימודים, בהנחה שתצליחו להתקבל אליהם.

מצד שני: מנקודת השפל שבה נמצאת האדריכלות הישראלית אפשר רק לעלות. אולי אתם תעשו את השינוי?

 

מעמד האדריכל אמנם עגום, אך הסיפוק שבהקמת בניין או עיצוב חדש לרחוב ולפארק הוא גבוה במיוחד. קשה להתחרות בסיפוק שתרגישו, למראה מקום שבו עובדים אנשים, גרות משפחות, או משחקים, אוכלים, נפגשים וקונים אזרחים - ולדעת שאתה או את תיכננתם ועיצבתם אותו למענם. מי שחולם להיות ארכיטקט לא יוותר על החלום, ובצדק.

 

החלטתם ללכת על זה: איפה לומדים וכמה שנים?

 

לימודי האדריכלות מוצעים בחמישה בתי ספר: הפקולטה בטכניון, חיפה (בית הספר הראשון, הוקם לפני כ-90 שנה); בצלאל, ירושלים; אוניברסיטת תל אביב; ויצו-חיפה; ומכללת אריאל. בטכניון פועלת גם תוכנית לאדריכלות נוף, שמעמדה עולה בשנים האחרונות: בניגוד למצב הכללי בענף, לאדריכלי הנוף יש שפע עבודה כנגד מחסור משמעותי בכוח עבודה מקצועי.

 

משך הלימודים בכל בתי הספר עומד על חמש שנים (אדריכלות נוף: ארבע שנים). בכל סמסטר מועבר קורס מרכזי שנקרא "סטודיו", המהווה את עיקר תוכנית הלימודים. בשנה הראשונה מתמקד הסטודיו בגיבוש שפה מושגית בסיסית, ולאחר מכן עוסק הקורס בתכנון מבני מגורים, מבני ציבור, מתחמים ותכנון עירוני. במרבית המחלקות ניתן להצטרף במהלך הלימודים לתוכנית חילופי סטודנטים, שבמהלכה לומדים תקופה קצובה בבית ספר בחו"ל. זו דרך טובה להרחבת האופקים, הידע והקשרים.

 

אפשר להתכונן לבחינות הקבלה?

 

כתוצאה מהביקוש הגבוה ללימודי אדריכלות, ומהעובדה שמספר המקומות מוגבל ומבחני הכניסה מסננים לא מעט מועמדים, צצה לה תעשייה כלכלית גדלה והולכת בעשור האחרון: המכינות. 10 מכינות למקצועות העיצוב והאדריכלות פועלות כיום, ומטרתן העיקרית היא להכין את המועמדים לבתי הספר ולהציג בפניהם את עולם האדריכלות באמצעות הקניית ידע בסיסי.

 

האדריכל אמיר נבון, העומד בראש המכינה 6b המחזיקה סניפים בשלוש הערים הגדולות, טוען כי כמעט 90% מבוגרי המכינה מתקבלים ללימודי אדריכלות. הלימודים ב-6b, לדוגמה, נמשכים כחצי שנה, על פני ארבע שעות שבועיות, במחיר לא נמוך: כ-9,500 שקלים. מדובר בתוספת השקעה לא מבוטלת, ביחס לתמורה הכספית שנותן המקצוע.

 

האם אפשר לסמוך על המכינות בעיניים עצומות? ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ערן נוימן, יוצא נגד התופעה ואינו ממליץ ללמוד בהן. "הסטודנטים מקבלים את הידע הנדרש במהלך הלימודים ואין צורך במכינות", הוא אומר, "מעבר לזה, במבחני הכניסה שלנו אנחנו מזהים את המועמדים שלמדו במכינות, כי הן לא באמת מכינות אותם למבחנים שלנו. לעתים הן אף מזיקות, מאחר שהן מקבעות את הדמיון של המועמדים בתבניות מוכרות, בעוד שהמבחן דורש פתיחות ויצירתיות".

 

כיצד באמת כדאי להתכונן לבחינות וללימודים?

 

ההמלצה הטובה ביותר למי שמתלבט אם ללמוד אדריכלות והיכן, היא לבקר בבית הספר. ניתן להיכנס לסטודיו (אפשר לברר את מועדי הקורס במזכירות בית הספר), לשמוע ולנסות להבין את הדיונים המתנהלים בין סגל ההוראה לסטודנטים, לשוחח עם הסטודנטים ולהשתתף בהגשות המתקיימות כמעט לאורך כל הסמסטר. כדאי גם לבקר במוזיאונים לאמנות עכשווית, ללמוד על אמנות מופשטת ולפענח את היצירות השונות. בשנה הראשונה בבתי הספר לאדריכלות נדרשים התלמידים למשימה דומה, המתגלה כקשה במיוחד למי שמונחים מופשטים זרים לו. ניתן גם לתרגל רישום באופן עצמאי בבית, בטבע או ברחוב.

 

  • עלו לראש הדף כדי לגלות מה מיוחד בכל מוסד לימודי