הדפסה
לכתבה באתר
בתי אופנה המציעים מותרות ויוקרה לא מתים, להפך - הם רק מתחדשים. שנות האלפיים חשפו אותנו למגמה חדשה בעולם האופנה, שרק הולכת ומתחזקת, וכך בעשור האחרון לא מעט בתי אופנה ותיקים כמו בלמיין, ברברי ולנוון הפכו לדבר החם ונתנו את הבסיס לרוב הקולקציות של רשתות האופנה המסחריות.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
המתכון ברור וידוע מראש: קחו בית אופנה עילית מקרטע רגע לפני סגירה, מַנו מעצב שהחוגים הפנימיים בתעשייה הגדירו כ"עילוי אופנתי", הַשיקו קולקציה מצומצמת שתנדוד לאחר עונות ספורות אל המסלול, תַבּלו בכמה כתבות וסיקורים תקשורתיים, ו־וואלה - גם לכם יש מותג נחשק המציג קולקציות מודרניות בהשראת עיצובי העבר שלו ומגלגל מיליונים. אז מה אם אין לו כל קשר לאותו בית אופנה מקורי - פרט לשם, כמובן.
נעים להכיר
השם קארבן אינו שגור בפי רבים. ועדיין, כאשר הקימה מאדאם כרמן דה טומאסו ("מאדאם קארבן") את המותג ב־1945, היו באמתחתה כל הגישות הנכונות: היא יצרה בגדי הוט קוטור איכותיים, יוקרתיים אך לבישים, שתאמו את גזרתה ומידותיה המזעריות (הפנייה ללקוחות במידות קטנות הייתה רעיון מהפכני שקנה למאדאם קארבן, שגובהה היה 1.55 מ', את תהילתה).
בשנות ה־50 הייתה מדמואזל קארבן לאחת השחקניות המרכזיות בתקופת תור הזהב של ההוט קוטור, והיא זכתה להצלחה למרות שמעולם לא התיימרה לרדוף אחר טרנדים או לזעזע ולפרוץ גבולות. ב־1949, כאשר ז'קלין בואייה שרה על Les robes de chez Carven בסרט Mademoiselle De Paris, הבגדים של קארבן גילמו את כל הקסם, הברק והיופי שבעיר פריז.
כיום קארבן עצמה היא בת 102, ודור חדש השתלט על בית האופנה שלה - גיום הנרי בן ה־31, שהספיק לעבוד בג'יבנשי בניהולו האמנותי של ריקארדו טישי והוכתר כאחד הכישרונות המבטיחים ביותר בעולם האופנה.
נותנים כבוד
שלא כמו בבתי האופנה המתחדשים האחרים (ובכללם גם ג'יבנשי), אצל גיום האלמנטים העיצוביים של מאדאם קארבן, כמו שמלות קוקטיות וחצאיות באורך הברך, ממשיכים לשמש קו מנחה. זו הרוח שנישבה בעורפה של קארבן וממשיכה לנשב תחת המפרשים של גיום, רב־החובל החדש.
בשונה מקארל לגרפלד, לדוגמה, המקפיד לשלב בדגמים שהוא מעצב לשאנל סמלים אייקוניים המזוהים עם המותג (אריג הטוויד, סמל ה־C הכפול, המספר 5 וכו'), גיום בוחר לעבוד במישור הקונספטואלי ולעשות שימוש באלמנטים או בעקרונות המופשטים שהנחו את המייסדת 66 שנה קודם לכן.
מדובר בפעילות הנובעת מראייה של רבדים עמוקים יותר, כאלו המכבדים לא רק את מה שהפך להיות השם המתנוסס על חזיתות הבוטיקים בכל רחבי אירופה, אלא גם את מי שייסד את המותג ואת הדרך שעשה לשם כך.
פריז פריז
במספר עונות מצומצם הצליח גיום להגדיר את האישה של קארבן – מעין גרסה מודרנית של הלקוחה שהייתה פוקדת את הבוטיק בימים עברו. מכאן נגזרו גם כל הדגשים שהנחו את גיום בעיצוב הקולקציות.
"תמיד חשבתי שקארבן הוא אחד מסמלי המורשת הצרפתית, בדומה למגדל אייפל או הסקרה קר, ולכן הוא חייב להדיף ניחוח צרפתי או טעם פריזאי", מסביר גיום. "לבחורה של קארבן יש סגנון נוקשה. יש לה שיק עם טוויסט מסוים המעניק לה צ'ארם. הבחורה של קארבן היא סופר־פרנץ', אולי בגלל שגם אני צרפתי".
הסגנון הפריזאי והאלגנטי של מאדאם קארבן הונצח במדיהם של דיילי האוויר, שאותם עיצבה בשנות ה־70 עבור חברת התעופה הלאומית של צרפת, אייר פראנס, והם נמצאים בשימוש עד היום. היא עצמה ניהלה את בית האופנה עד שנת 1995.
לאחר ארגון מחדש ומכירת זיכיונות, הוחלט לפצל את בית האופנה למחלקת אביזרים, בישום והוט קוטור (בניהולו האמנותי של Angelo Tarlazzi), ללא שום מעורבות של קארבן עצמה.
שלוש שנים לאחר מכן נקנתה החברה על ידי קבוצת Daniel Harlant. אדוארד אקור מונה למעצב הראשי, והוא ניסה לשמר את התדמית היוקרתית של המותג תוך מאמצים לפנות לקהל צעיר יותר.
הבושם של המותג (שהושק כבר ב־1949) ma griffe הפך לאחד מסמלי ההיכר של בית האופנה, כמו גם אריזת הפסים הירוקים־לבנים.
אקור הקפיד לשלב מוטיב זה בנדיבות בכל קולקציה, בין אם היו אלו שמלות נשף ובין אם בגדי ים. מאז התמסחר המותג עד ללא היכר והחל להציע מגוון בגדים לבישים, כולל בגדי גברים, וכן בשמים נוספים - מה שאולי הביא לכך שהוא איבד מזוהרו.
ימים חדשים
גיום מונה למנהל האמנותי של קארבן בשנת 2009, ורק אז נחשף בעצם לעינו של הציבור. כבוגר ה־IFM: Institut Français de la Mode הוא רכש את השכלתו מבכירי תעשיית האופנה, ובהם פייר הארדי ופייר ברז'ה.
את הקריירה המקצועית שלו החל ב־2003 כסטאז'ר במחלקת עיצוב חולצות ה־T של ג'יבנשי, והוא עבד תחת ג'וליאן מקדונלד (המנהל האמנותי של בית האופנה דאז). לאחר עזיבתו של מקדונלד ב־2004 החל גיום לעצב את הקו המרכזי, ביחד עם הצוות הקריאטיבי, כקולקטיב אנונימי. ב־2005 מונה ריקארדו טישי לתפקיד המעצב.
"עבדנו קרוב זה לזה", מספר גיום על שלוש השנים שבהן עבד בג'יבנשי לצד טישי, "אבל בסופו של דבר התגעגעתי לעבודה עם הלקוחות, לפגישות וליכולת ליצור עבורם מלתחה יומיומית".
ב־2009 עזב את ג'יבנשי והחל לעצב עבור המותג Paula Ka, עד לאותה שיחת טלפון שנשאה עִמה את ההצעה לתפקיד המנהל הקריאטיבי של בית קארבן המתחדש. בעלי המותג הודיעו לו כי בכוונתם לשנות את זהותו של המותג ולהעתיק את תדמיתו מעולם ההוט קוטור אל הפרט א־פורטה ("מוכן ללבישה").
לאחר שזכה להכרה בעיניה של נטלי מסנט, מייסדת Net-a-Porter (אתר מכירות אונליין) ואחת האושיות שמגדירות את פני תעשיית האופנה כיום, החל המותג שבניהולו לשגשג: 70 נקודות המכירה של קולקציית קיץ 2011 התרבו ל־180 בחורף 2011־2012.
מסנט הציגה את גיום במסיבה שערכה עבור המותג במרץ 2010 וכינתה אותו "איב סאן לורן הצעיר". "הבגדים בעיצובו ישנו את חיינו. אני מצפה בכיליון עיניים לפריחתו ולשגשוגו ומלאת סקרנות לראות לאן יגיע בעוד 20 שנה", הצהירה בפני כלי התקשורת.
צדק חברתי
התחדשות המותג באה לידי ביטוי לא רק בבחירת מעצב צעיר ומוכשר. גיום השכיל להתאים את האג'נדה העיצובית שלו למצב הכלכלי בעולם. "צדק חברתי", קרא ההמון בבריטניה, בניו יורק וגם בשדרות רוטשילד אשר בתל אביב.
הציבור של היום אינו מסכים עוד לשלם הון עתק עבור "תגיות עילית", ומעוניין לקבל את התמורה המירבית עבור מעט מכספו. במציאות שבה הלקוח תמיד צודק, לא הייתה בכוונתו של גיום לספק ללקוחותיו משהו אחר.
לבית האופנה אמנם היה גלגול בעולם ההוט קוטור, אך כיום הפריטים אינם עולים הון ואת מחיריהם ניתן למקם באמצע.
הלקוחה של מאדאם קארבן הייתה מאז ומעולם האישה הבורגנית הממוצעת: ספונטנית, פשוטה ולא יומרנית (זו שהואילה ללבוש שמלות ערב מכותנה), וזהו גם הקונספט שמנחה את גיום.
"הוט קוטור הוא לא פועל יוצא של מחירים גבוהים", הוא מסביר, "התמחור של שמלה נקבע על פי מחיר הבד. אם הבד יקר, אני אשתדל ליצור גזרה פשוטה, בלי יותר מדי כיסים, רוכסנים או עיטורים. אם הבד זול, אנסה ליצור ממנו דגם יוקרתי".
הניסיון להציע יותר במעט הוא אינו מאבקו של חלוץ בודד, וכדבריו של גיום: "אנחנו עובדים עם הספקים יד ביד, וגם הם אוהבים לאתגר את עצמם".
האישה שאיתי
בזמן שרוב בתי העילית ההיסטוריים ממקדים את מאמציהם ביצירת תדמית זוהרת ובלתי ניתנת להשגה (בין היתר באמצעות מחירים מרקיעי שחקים), גיום נשאר עם הרגליים על הקרקע. הוא החליט להתרחק ממראה הערב הזוהר והתמקד "בבת השכן", כהגדרתו.
"הרבה יותר קל לי לעצב עבור אישה שאני מכיר", הוא מסביר, "לא מעט דיזיינרים מעצבים עבור אישה או לקוחה שבדו בראשם. אני מעצב עבור אמא שלי, חברים שלי, מישהי שהולכת לעבודה, מגדלת ילדים ויוצאת לבלות בערב".
בתהליך עבודתו ניכר המאמץ לעצב דגמים הטומנים בחובם כנות ומתרכזים בצרכים האמיתיים של כל אישה ובמציאות של "כאן ועכשיו". בעידן זה, שבו הדור הצעיר ביטל את כל החוקים וטשטש לגמרי את הגבולות בין מראה יום למראה ערב, גיום אינו מעוניין לעצב עבור אירוע, אלא בשביל אישה שביכולתה לשאת פריט בכבוד בכל הזדמנות.
בעיניו, האאוטפיט המושלם עבור כל בחורה הוא חולצת הכותנה המכופתרת של החבר שלה וזוג נעלי סטילטו, היות שעבורו הקלישאה "האדם עושה את הבגד" היא קו מנחה בבואו לעצב קולקציה.
"העונה רציתי שהבחורה של קארבן תהיה רחבת אופקים, ליברלית, 'סופר־פרש', נלהבת. בחורה שאינה יודעת גבולות", מספר גיום על קולקציית קיץ 2012 שהציג בשבוע האופנה בפריז בספטמבר האחרון. חצאיות קלוש קצרות מעור, מכנסוני טוויד וז'קטים בגוונים טבעיים בלטו בקולקציה ויצרו תחושה של רעננות קלילה.
אריגים בדוגמאות פסים או זיגזג וצבעוניות עליזה של אדום, ורוד וצהוב שימשו ליצירת שמלות בגזרת A, שחלקן התחתון קצרצר אך נפוח, ובחלקן העליון יש כתפיות או צווארון כפתורים עדין.
הפולקלור הפריזאי בלט בכל תפר, אך ניתן היה לזהות גם מוטיבים מהפולקלור הארי. "הרעיון של בחורה ש'צועדת קדימה' הקסים אותי", אומר גיום, ואת הרעיון המופשט הזה הוא הפך למציאות: פעמוני מתכת כסופים נקשרו לעקבים צבעוניים של נעליים גבוהות, או לרצועה הקדמית של סנדלים שטוחים.
"רציתי שהנעליים ייצרו קול מתקתק, כמו בחורה שאתה רוצה לעקוב אחריה", הוא מסביר. "אני מחבב שירים עם פעמונים, ורציתי להוסיף לקולקציה משהו נלהב, כמו סימפוניה".
סוד הקסם
כאשר מדובר ביפהפייה נרדמת בת 66, מומלץ שלא לקחת את הדברים בקצב מהיר מדי. הצוות העיצובי של קארבן מונה תשעה אנשים בלבד, ובשלב זה אין בכוונתו לחולל גדולות ונצורות.
גיום מסביר מדוע אינו מעוניין ליצור באזז רב מדי סביב המותג: "אני לא רוצה שקארבן יהיה המותג שכולם מדברים עליו במשך שתי עונות, ואז הוא ייעלם. מעצב אופנה חייב להביא משהו חדש, אבל הדבר שאני הכי אוהב הוא להוכיח שגם משהו חדש יכול להיות על־זמני".
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- מאיפה הקרדיגן ההורס של יעל גולדמן?
