גבוה זה טוב או רע?

האם המגדל הגבוה במדינה (תואר זמני בלבד), שהקמתו אושרה ביום חמישי האחרון בוועדה המחוזית, יקדם את גבעתיים? העיר הקטנה מצטרפת עכשיו לתחרות הגבהים - תל אביב ורמת גן שולטות במירוץ הזה, כפי שאפשר לראות בטבלה המצורפת למטה – והיא תצטרך לספוג בניין בגובה 241 מטרים עם 70 קומות של מסחר, משרדים ומרכז כנסים, שמוקם בכניסה אליה ואינו באמת חלק מהעיר, אלא מהאוטוסטרדה שעוברת סמוך אליה.

 

את המגדל של "יורוקום נדל"ן", שיוקם בפינת הרחובות שפע טל וערבי נחל, תיכננו האדריכלים אמנון שוורץ ואמנון ניב, שעמדו בראש המשרד הרמת גני אמאב. הם החלו לעבוד על הפרויקט ב-2007, אך לפני כחצי שנה הלך ניב לעולמו ושוורץ המשיך להוביל את הפרויקט לבד. "היום אף אחד לא יודע היכן מתחילה גבעתיים והיכן מסתיימת תל אביב או רמת גן, היות שזו עיר יחסית אמורפית", מסביר שוורץ את חשיבותו הייצוגית של המגדל החדש. "לבניין יש מקום מיוחד בכניסה לגבעתיים, והוא יתפקד כסמל של העיר שמציין היכן היא מתחילה".

 

המגדל יוקם במתחם עסקים חדש במערב העיר, סמוך לתחנת הרכבת "סבידור מרכז" (רכבת צפון). המתחם ימותג תחת השם הלועזי "גבעתיים סיטי". גובהו של המגדל משאיר הרחק מאחור את המגדל העגול במרכז עזריאלי (גובהו 187 מטר), שהוא המגדל הגבוה בתל אביב, והוא גבוה רק במטרים ספורים ממגדל משה אביב (שגם אותו תיכננו ניב ושוורץ) המתנשא לגובה 235 מטרים באזור בורסת היהלומים ברמת גן והוא הגבוה בישראל - מרחק הליכה של כשלוש דקות מהמגדל החדש.

 

אגב, המגדל בגבעתיים לא יחזיק בתואר "המגדל הגבוה בישראל" לאורך זמן: מול מגדל משה אביב, בצומת עלית, אמור לקום מגדל שישבור שוב את השיא ויגיע לגובה 270 מטרים. יער המגדלים שיצוץ באזור הזה יהיה חלק דומיננטי בקו הרקיע של תל אביב רבתי. וכפי שאפשר לראות, 10 המגדלים הגבוהים בארץ - שכמעט כולם בנייני משרדים ורק אחד מהם הוא בניין מגורים, W בפארק צמרת - נמצאים כולם באותו אזור: משולש הקריה-בורסה-קניון איילון. 

 

10 המגדלים הגבוהים ביותר בישראל - כולם מצטופפים באותו רדיוס מצומצם:

 

גורדי השחקים הגבוהים בארץ 2012

מגדל יורוקום נדל''ן, גבעתיים (עתידי)	241 מטרים	70 קומות
מגדל משה אביב, רמת גן	235 מטרים	68 קומות
מגדל עזריאלי העגול, תל אביב	187 מטרים	49 קומות
לאונרדו סיטי טאואר, רמת גן	170 מטרים	37 קומות
מגדל עזריאלי המשולש, תל אביב	169 מטרים	42 קומות
מגדל אלקטרה, תל אביב	165 מטרים	45 קומות
מגדל הקריה, תל אביב	158 מטרים	42 קומות
מגדל W, תל אביב (פארק צמרת)	156 מטרים	46 קומות
מגדל עזריאלי המרובע, תל אביב	154 מטרים	42 קומות
מגדל איילון, רמת גן	150 מטרים	35 קומות

מקור: ויקיפדיה

 

טוב ליזמים, מסוכן לעיר

 

האם גורדי שחקים הם טובים לעיר? ובמקרה הזה: האם המגדל המתוכנן הוא טוב או רע לגבעתיים? תומכי הציפוף יגידו שכן, מתנגדי המגדלים יגידו שלא, אך ההיבט העירוני, שהוא החשוב ביותר, מעלה את השאלה הבסיסית והקריטית: כיצד תיערך עיר פקוקה כמו גבעתיים לשילובם של עשרות אלפי אנשים שיתחילו לפקוד בניין, השוכן לצד צירי תנועה עירוניים צרים למדי?

 

 

התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התחרות העזה בין ערי מרכז המטרופולין על שטחי המסחר והתעסוקה, המניבים מיסי ארנונה גבוהים במיוחד. התחרות בין הערים איננה מתואמת, ותהליך הציפוף המשמעותי והמהיר שעתידים אזורים אלה לחוות עלול לפגוע בתושבים, במשתמשים ובסביבה.

 

עם קידומה של הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שעתידה להאציל סמכויות על הועדה המקומית ולהחליש במקביל את הועדה המחוזית הבוחנת את התוכנית בקנה מידה רחב, אפשר להעריך שהתיאום בין הערים רק ייחלש ויילך. הנהנים המרכזיים יהיו היזמים, שיוכלו לשתול בעיר כמעט ללא פיקוח פרויקטים שינפחו את כיסיהם אך ירוקנו את העיר מאיכות החיים שהיא עדיין מציעה.

 

מה יהיה במגדל:

 

• 62 קומות מעל למרכז מסחרי בן 3 קומות ומרכז כנסים.

• 16 מעליות.

• מרכז מסחרי בשטח של כ-10,000 מ"ר.

• מרכז כנסים בשטח של כ-4,000 מ"ר.

• מגדל משרדים בשטח של כ-110,000 מ"ר.

• שטח קומה טיפוסית (ברוטו): כ-1,800 מ"ר.

• קירבה לתחנת רכבת סבידור ולתחנת הרכבת הקלה העתידית, לנתיבי איילון וצירי תנועה ראשיים.

 

כולם רוצים חלונות לים

 

ייחודו של המגדל בצורתו המשולשת, הנובעת בעיקר משיקולים שיווקיים: 70% מהחזיתות יפנו לים התיכון המבוקש. תוכנית המבנה מורכבת מגרעין שמשלושת צידיו אגפים הנפרדים זה מזה באמצעות מגרעות. בגרעין ימוקמו המעליות, מדרגות, חדרי שירותים, חדרי אחסון, מטבחון וחדרי ישיבות ומזכירות. המשרדים ימוקמו בשלושת האגפים העוטפים את הגרעין ויאפשרו מבט פנורמי. בהיבט העיצובי שומר המגדל על סולידיות, כשבראשו פונה כל אגף בזווית בולטת אל מחוץ לקו החזית. "יש מגדלים שנחתכים כמו נקניק ובלי שום סיומת", אומר שוורץ ל-Xnet, "אנחנו רצינו שלבניין יהיה ראש שיורה שזהו סוף הבניין. ההפרדה בין שלושת האגפים איפשרה להעלות כל אחד מהם לגובה שונה, וכך נוצרו גופים שמייצרים שיווי משקל דינמי".

 

במה שונה תכנון של גורד שחקים מבניין נמוך?

 

"ראשית, בניין כה גבוה הוא כמו מפרש גדול. כשהרוח פוגעת בו בחזית היא מחליקה למטה, ובקומת הקרקע עלולות להיווצר מערבולות רוח. לכן יש לפתח בקומת הקרקע 'מצחייה', שתפקידה לשבור את הרוח ולהגן על האנשים למטה. בנוסף, נעשה שימוש בחזיתות בזכוכיות יותר יקרות מהמקובל, כדי למנוע סינוור".

 

אחת המגרעות המשמעותיות של מגדל גבוה היא בכך שהגרעין הגדול שלו מנצל את השטח באופן פחות טוב מבניין נמוך. במגדל החדש, רק כ-70% משטח קומה טיפוסית ינוצל למשרדים וכל השאר ינוצל למערכות ושירותים. בשונה מארצות הברית, שם רגילים לעבוד בחללים פתוחים, בישראל מעדיפים משרדים סגורים ונוף לכל עובד. עובדה זו מאלצת את המתכנן להקטין את המרחק בין החזית לקצה החיצוני של הגרעין: אם בארה"ב המרחק בין החזית לגרעין עומד על כ-20 מטרים בממוצע, הרי שבישראל מדובר על כ-10 מטרים בלבד.

 

שוורץ מדגיש שהמגדל יעמוד בתקן הבנייה הירוקה, שמשמעותו חיסכון בצריכת אנרגיה. יהיה בו בידוד משופר ושימוש חוזר במים שיעברו תהליך טיהור ויחזרו לשטיפת אסלות. מי המזגנים ייאגרו כדי להתנקז למערכות קירור והשקיה של צמחי נוי בבניין ובסביבתו.

 

בעקבות אסון התאומים, כיצד אפשר להבטיח את שלום העובדים בעת שריפה?

 

"בתאומים היתה פאשלה תכנונית מהמדרגה הראשונה. שם תוכנן המגדל כולו מפלדה, ואפילו גרעין הבנייה שאמור לתפקד כמו גזע היה מפלדה. ברגע שנכנס המטוס, הכל נמס וקרס. כאן הבניין הוא מבטון, כמו בשאר המגדלים בישראל. לאחר אסון התאומים ביצענו באמצעות מהנדסים הדמיה, מה היה קורה אילו מטוס היה פוגע במגדל משה אביב. התוצאות הראו כי מעוצמת הפגיעה רק שתיים עד שלוש קומות ייפגעו, וכל שאר הבניין יעמוד במקומו. בבניין כזה קריסה היא לא אפשרית, כי הוא מתוכנן כל כך חזק מפני רעידות אדמה".

 

לאן יימלטו העובדים בקומות העליונות אם תפרוץ חס וחלילה שריפה באמצע הבניין?

 

"מתוכנן מילוט אל הגג המוגן מאש. הגג יהיה חלק ונקי ממתקנים ואנטנות, ויאפשר למסוקים לרחף נמוך מעליו ולחלץ את האנשים".

 

 

>> מי האמין שמגדל שלום ישנה את פניה של המדינה כולה?

 

• על משרד האדריכלים:
  

 

אמנון ניב ואמנון שוורץ היו שותפים 40 שנה ותיכננו פרויקטים כדוגמת שכונת השטיח "עין עופרים" במצפה רמון, מוזיאון בית האצ"ל במנשיה, ובית סוהר השרון. בתחום מגדלי המשרדים היו ניב ושוורץ חלוצים, כשתכננו את מגדלי המשרדים במתחם מנשיה שהיו מהגבוהים בתל אביב באותן שנים – "בית הטקסטיל" ו"בית גבור" שהתנשאו לגובה של 17 קומות. מגדל "גבור-ספורט" שנחנך ברמת גן בשנת 2000 מתנשא לגובה 25 קומות, והוא פתח עידן חדש במשרד המתמחה מאז בתכנון גורדי שחקים. כיום מקדם המשרד שלושה גורדי שחקים, הנמצאים בשלבי תכנון ואישור:

• מגדל נוסף במתחם "גבעתיים סיטי", 50 קומות.

• מגדל דן, מגדל משרדים במתחם BBC בבני ברק, כ-55 קומות.

• מגדל ספיר, מגדל משרדים במתחם הבורסה ברמת גן, 45 קומות.