מה הקשר בין דחיית סיפוקים להצלחה בחיים?

אראלה טהרלב בן-שחר
מה תענו אם אשאל אתכם מהן התכונות שבשמן השגתם את ההצלחות שלכם? ומהן התכונות שבשמן נכשלתם? אל תדאגו, אני לא מתכוונת למכור לכם סדנא למקסום הישגים או העצמה, רק מבקשת להתחבר רגע למקום שבו לא יהיה אכפת לכם להרגיש גאווה או נחיתות, ולשאול את עצמכם: "מהן התכונות האלה אצלי?". אני מניחה שתחשבו על האינטליגנציה או על הכישרון  שלכם, אולי אפילו הקסם האישי או היופי. ואת הכשלונות תייחסו כמובן להעדרם.

אינטליגנציה וכישרון. אנחנו סוגדים להם כמעט כמו שהיוונים סגדו לאלי התבונה והיופי שלהם. מאמינים שמי שנולד איתם שפר עליו גורלו, ומי שלא - נחרץ דינו. אך כמו שמוכיחים מחקרים בפסיכולוגיה, הסגידה הזו אינה רציונלית כל כך. האמת היא שאכן יש תכונות שכנראה מלוות אותנו מגיל צעיר, והן יכולות לנבא במידה רבה אם נצליח בחיים או לא - אבל לא מדובר בחוכמה, בכישרון ואפילו לא ביופי.

רוצים לדעת אילו תכונות מנבאות הצלחה או כישלון בחיים כבר מגיל ילדות? צפו בסרטון הבא ונסו לנחש מי מבני הארבע האלה, הצליח בחיים ברבות השנים:

ודאי ניחשתם. הילד שבלס בסוף הסרט שני מרשמלו. את הניסוי הפסיכולוגי הזה, הידוע בשם "מבחן המרשמלו", המציא בשנות ה-60 פרופסור לפסיכולוגיה בשם וולטר מישל מסטנפורד (אז הארווארד). ולא רק שהוא לא התבייש להעמיד ילדים בפני דילמה אכזרית כזאת – בין תאכלו עכשיו או תאכלו שניים - הוא גם עשה את זה לחברים של הילדים שלו מבית הספר. כך קרה, שהמשיך לעקוב אחר הילדים שבניסוי והתחיללהבחין שהילדים עם הציונים הגבוהים ביכולת דחיית סיפוקיםהצליחו יותר בלימודים, במבחני הכניסה לקולג' וכן הלאה. הוא בדק את זה מדעית ומצא שיש קשר בין הצלחה בלימודים לדחיית סיפוקים.

אט אט נוספו עוד מחקרים. רק לאחרונה התפרסם ב-PNAS  מחקר שעקב במשך 32 שנה אחרי 1,000 ילדים וניסה לבדוק למה מגיעים אלה שאינם יודעים לדחות סיפוקים בגיל 4. המחקר הזה לא הסתפק במבחן המרשמלו ונתן לילדים ציונים משוקלל על היכולת שלהם לחכות לתורם, המהירות שבה גילו תסכול כשלא הצליחו ויכולת ההתמדה שלהם. והממצאים? הראו באופן עוד יותר גורף שילדים שלא יודעים לדחות סיפוקים - נטו להידרדר להתמכרויות, להיקלע להריונות לא רצויים, להסתבך בפשע וגם להרוויח משכורות יותר נמוכות ולהיות פחות בריאים.

ילדים שאינם יודעים לדחות סיפוקים מצליחים פחות בחיים (צילום: Shutterstock) 

ובאמת, כשחושבים על זה - הרי הבעיות האמיתיות שמטרידות אותנו (האוברדרפט, המשקל, השמירה על הנישואים, היכולת לעשות לילדים סנדוויצ'ים ולקרוא סיפור לפני השינה) לא קשורות בכלל לאינטליגנציה, לכישרון או ליופי. הן קשורות באופן ישיר ליכולת התמדה.

אז מה נעשה עם הילדים שלנו? האם כדאי להושיב אותם מול מרשמלו יום יום ולאמן אותם בהמתנה כדי שכשיבוא נסיין אכזרי הוא ייתן להם ציון שינבא הצלחה בחיים? ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת מרכז קשב וריכוז בשירותי בריאות כללית בגהה, אומרת: "חוסר שליטה בדחפים הוא אכן גורם משמעותי באיכות החיים של אדם ובפרוגנוזה שלו לעתיד. במידה מסוימת הורים יכולים לאמן ילדים 'רגילים' בשליטה עצמית. איך? בדרך הישנה והטובה: הצבת גבולות, אימון בתסכולים והקניית הרגלים.

"אבל לפעמים המקור לחוסר שליטה הוא בליקוי שגורם לבעיה בוויסות רשתות המוח האחראיות על שליטה, כמו במקרה של בעיות קשב (המאופיינות לא פעם באימפולסיביות). כשזה המקרה, יש צורך לטפל בליקוי בטיפול התנהגותי ותרופתי וחינוך לבד לא יפתור את הבעיה".