הדפסה
לכתבה באתר
הדירה הזו שוכנת במתחם יוקרה סגור, על חוף ימה של צפון תל אביב. הבניין כבר מיושן למדי למראה, וכך גם חללי הדירות המקוריות, אבל השיפוץ שעשה כאן האדריכל מוטי שיוביץ הוליד דירה מעודכנת מאוד, בקווים נקיים וארוכים ובסגנון שונה לחלוטין מהמעטפת.
שיוביץ התמודד עם נתוני פתיחה מאתגרים. הדירה מורכבת משתי דירות ישנות שחוברו יחד, כל אחת בשטח של 120 מ"ר. כשנהרסו הקירות המקוריים התבררו האילוצים המבניים: "החלל היה זרוע בעמודים תומכים, חלונות קטנים, עודף מסדרונות וחוסר גמישות בהעברת מרכזי המים של המטבח והשירותים", מספר שיוביץ.
קושי מהותי נוסף היה גובה התקרה – שני מטרים ו-55 סנטימטרים בלבד. לכן החליט האדריכל שלא להשתמש בתקרות מונמכות, למעט במטבח, שם הוסתרו תעלות מיזוג האוויר. כתוצאה מהחלטה זו מוקמו רוב גופי התאורה בבית על הקירות. הם מאירים את החלל ובמקביל מכוונים כלפי התקרה ושוטפים אותה באור, אלמנט שמתעתע בתחושת המרחב ועוזר לאשליית גובה.
דלתות החדרים והארונות נמתחו לגובה מקסימלי - מהרצפה עד התקרה, ונצבעו בצבע הקיר הבהיר. גם רצפת הפרקט האחידה בכל הבית תורמת לתחושת המרחב והזרימה.
אתגר נוסף הציגו בעלי הבית, זוג עם שני ילדים, באורח חייהם: השניים הם פרילאנסרים בעולם ההיי-טק, והם עובדים מהבית. לכן נדרשו תנאים נוחים לעבודה – חדר עבודה עם שתי עמדות מחשב, וחלל נוסף לפרזנטציות מקצועיות. בני הזוג ביקשו להפריד את "מתחם העבודה" מהחללים המשותפים המשפחתיים. "השאלה המרכזית בתכנון היתה כיצד מארגנים חלל שבו שני הדיירים גרים וחיים, וכיצד נמנעים מנקודות חיכוך אפשריות", אומר שיוביץ.
נקודת החיבור בין שתי הדירות המקוריות היתה קיר משותף לשני חדרי שירותים. דירה אחת הפכה לאגף חדרי השינה והעבודה, והשנייה לאזור המשפחתי המשותף, שבו סלון, מטבח, פינת אוכל, טלוויזיה ומוסיקה (ראו תוכנית למטה). במקום החיבור יצר שיוביץ מסדרון גיאומטרי, שלאורכו רוכזו פונקציות השירות – מזווה, ארונות חשמל ותקשורת ושירותי אורחים.
אגף העבודה הוצמד ליחידת ההורים, כדי להפריד בין החיים המשפחתיים והמקצועיים. חדר העבודה, המשמש את שני בני הזוג, הופרד מחדר השינה באמצעות דלת זכוכית, שיוצרת זרימה ותחושת מרחב, אולם מאפשרת חיץ שתורם לפרטיות, במידת הצורך.
בחדרי הרחצה השתמש האדריכל בטדלק אפור כהה. מקור הטדלק במרוקו, בה מקובל להשתמש בו לחיפוי חדרים רטובים. הטדלק השקוף קולט וסופח אור, שתורם לשינוי מתמיד של האווירה בחלל. תאורה שקועה בחריץ צידי מאירה את המקלחון, ולשם הסימטריה נעשה גם חריץ ללא אור (עיצוב תאורה: גיורא רוטמן).
גם בחדר השינה הכתיב אילוץ את המראה: בגלל העתקת השירותים ממקומם המקורי הוגבה מפלס החדר, כדי לאפשר זרימה נאותה בצינורות. על הבמה מיקם שיוביץ את המיטה. כך, כמו במקומות אחרים בדירה, השתלבו הפתרונות שנמצאו לאילוצים בקו הגיאומטרי שלה ובסגנונה.
>> לאתר של אדריכל מוטי שיוביץ
>> לאתר של הצלם עמית גרון>> סטיילינג לצילומים: נורית קריב
משהו אחר לגמרי:
>> דירה שכורה, ססגונית ומזמינה >> נחלה בנחלאות: 4 קומות על מגרש ברוחב 5 מטרים
