רוצים גם אתם לעשות טוב? ב-20.3 יתקיים "יום מעשים טובים", שמטרתו לקדם את הנתינה ואת הערבות ההדדית בחברה. מצטרפים?

 

בזכות מסירות אנושית חסרת גבולות ובניגוד לכל התחזיות שניבאו המומחים, הצליחה רונית חיון, מייסדת ומנכ"לית "הבית של רונית", לשנות את חיי בתה הגר. בגיל שלושה שבועות לקתה הגר בחיידק שהותיר אותה ללא ההמיספרה הימנית של המוח. "מתינוקת שכל הרופאים והנוירולוגים הכי בכירים ניבאו שתהיה סיעודית, עם פיגור שכלי כבד, ללא יכולת דיבור וחיברות", מספרת חיון, "הפכה הגר, כיום בת 24, לבחורה שמתפקדת באופן עצמאי, מדברת בצורה שוטפת ובשפה עשירה, פעילה ובעלת כישורים חברתיים".

 

מן הרגע הראשון לא הסכימה חיון לקבל את אבחנות הרופאים כאמת שאין בילתה, לא ויתרה והתייחסה אל הגר כאל ילדה רגילה ונורמלית לכל דבר. היא השאירה את עבודתה בתעשיית הקולנוע מאחור והקדישה את חייה לבתה: "בשנים הראשונות בכל מקום שאליו הגענו אמרו לנו 'נו באמת, איך היא יכולה לתפקד? יש לה רק חצי מוח'. זה היה מאוד קשה, אבל המשכנו לחיות ולהתייחס אליה כאל אדם וכאל יישות בפני עצמה", מעידה חיון.

 

בעזרת מומחים שעמדו לצידה, ביניהם ד"ר תמר שילה, מומחית בלקויות התפתחותיות, שהיתה מורת דרך חדורת אמונה ומקור השראה בלתי נדלה, החלה חיון במסע של טיפולי תרפיה ולימוד, שנמשכו כ-15 שנים. בין היתר כללו הטיפולים שיעורי שחיה, רכיבה על סוסים, מוזיקה, קלינאית תקשורת, מורה מתקנת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, אימון קוגניטיבי, ספורט ופיתוח כישורי חיים. השקעתה ומסירותה הובילו את הגר להתפתחות חסרת תקדים: ההמיספרה השמאלית במוחה החלה למלא את התפקודים של ההמיספרה הימנית והיא החלה לדבר ולתפקד באופן עצמאי.

 

השאלה הכי חשובה היא "מי אני?"

 

במקביל להתפתחותה הפיזית והקוגנטיבית של הגר, הבחינה חיון כי בתה, יחד עם אנשים מיוחדים אחרים, חסרים מסגרת חברתית שתסייע להם בתהליך התפתחותם התקינה ובשנת 2007 הקימה את "הבית של רונית": מרכז חברתי הפונה לבעלי צרכים מיוחדים בגילאי 13-40 מכל הארץ.

 


סרטון וידאו על "הבית של רונית"

 

מיוזמה צנועה שפעלה מביתה, הפך "הבית של רונית" לקמפוס חברתי, המשרת 250 משפחות ומפעיל קבוצות חברתיות למטרות התפתחות אישית וחברתית, סדנאות העשרה והעצמה, הרצאות וערבי שיח, טיולים ברחבי הארץ, מסיבות והופעות, ערבי שירה, ערבי תרבות ומפגשים עם אמנים.

 

חיון, שסיפורי ההצלחה מלווים אותה מדי יום ביומו, מתרגשת כל פעם מחדש למראה נערים, בוגרים ומבוגרים שצולחים מכשולים שליוו אותם מילדותם. היא וקבוצת מתנדבים, אנשי מקצוע ומדריכים, צועדים איתם עקב בצד אגודל בדרך לבניית זהותם האישית. "אחד הדברים שאנחנו עושים, המתווה אחר כך את הדרך, זה בעצם לשאול 'מי אני?'. לא רק כבעל מוגבלות אלא כאדם -- כמהות", סיפרה.

 

הבית של רונית. אווירה תומכת ולא ביקורתית

 

חלק מההוויה האנושית כולה

 

גישתה מושתתת על התפיסה, כי לקות, מוגבלות או הגדרה רפואית אינן מגדירות את האדם ויכולותיו והיא מלמדת את האנשים המיוחדים לגלות את עצמם ולהתחבר לגרעין המהות האינדיבידואלית שלהם. העבודה עצמה נעשית בקבוצות, במרחב נעים, פתוח ומכבד -- ללא ביקורת, דחייה או לחץ נפשי אחר. "החשוב מכל", מציינת חיון, "הוא לזהות את האנשים המיוחדים כחלק מההוויה האנושית כולה, ולא כחלק נפרד ממנה. הם מקור השראה גדול וכל מי שבא במגע איתם ומתקרב באמת לעולמם, מוצא את עצמו שמח, גלוי ואוהב יותר".

 

לדבריה, "האנשים המיוחדים מלמדים אותנו לשים בצד את כל הדברים שאנו יודעים לכאורה ולהיות פתוחים לגלות עולמות שונים של חשיבה, תקשורת ותבונה. פעמים רבות נוכחתי בהתפתחות ובשינוי אצל אנשים שעבדו וחיו בקרבתם. נוכחתי בגדילתו של הלב ובעוצמתה של השמחה המתפרצת מאנשים הנמצאים בקרבתם. אהבתם מדבקת, ממגנטת, הופכת את הלב לשמח ופתוח".

 

תפקידם ללמד אותנו לקבל את עצמנו. דרכם אנו יכולים למצוא את הנתיב לאהבה. הם חשובים לעולם ומאזנים את חיינו המלאים חומריות, שליטה, כוחניות. הם מלמדים אותנו להיות בשאלה, בספק, באי ידיעה ומאפשרים לנו לחשוב באופן יצירתי ולא שגרתי".

 

רוצים גם אתם לעשות טוב? ב-20.3 יתקיים "יום מעשים טובים", שמטרתו לקדם את הנתינה ואת הערבות ההדדית בחברה. מצטרפים?

 

כתבות קודמות בפרויקט "יום מעשים טובים":

 

לאתר מהות החיים