הדפסה
לכתבה באתר
עבודות קדחתניות מתבצעות במתחם בית הבראה "מבטחים"
בזכרון יעקב, כדי שהוא יצליח לפתוח את שעריו בעוד שנה מעכשיו – תחילת 2013 - כמלון יוקרה שייקרא "מלון אלמא". מבנה
האקורדיון המפורסם, החולש מרכס הכרמל על כביש החוף ונצפה מכל מכונית חולפת, הפך מאז חנוכתו ב-1968 לאחד מסמלי האדריכלות הישראלית - הודות לשימוש הצורני הייחודי שפיתח האדריכל, יעקב רכטר.
את בית ההבראה הקימה קרן הפנסיה ההסתדרותית "מבטחים". התכנון הופקד בידי משרד "רכטר-זרחי אדריכלים, פרי מהנדס", עם צוות בראשות יעקב רכטר. היה זה בית ההבראה השלישי שתיכנן המשרד, אחרי "שפרינצק" בנצרת (1961) ו"בוסל" בצפת (1962), והוא זיכה את רכטר בפרס ישראל לאדריכלות. השופטים ראו בבית ההבראה "דוגמה נדירה ומאלפת של השתלבות יצירה ארכיטקטונית לקליטת מסד הבניין בקרקע ולמפגש הבניין בחלקו העליון עם הרקיע".
"מבטחים" זכה לתהילה, תמונותיו פורסמו בעשרות ספרי אדריכלות וכתבי עת ישראליים ובינלאומיים, והוא אף הופיע על גבי בול ב-1974. עם שקיעתה של תרבות הנופש בבתי ההבראה, יחד עם נפילתן של מפא"י וההסתדרות, החליף האתר ידיים. בסופו של דבר ננטש. הגלגול העכשווי שלו החל כאשר לילי אלשטיין (אלמנתו של אחד ממייסדי "טבע") רכשה את המבנה ב-2006 תמורת 20 מיליון דולר. היא התכוונה לערוך שינויים מפליגים בבניין המקורי ולשנות את אופיו בצורה ניכרת - אך הדבר לא עלה בידיה: מאבק ציבורי מקיף ומתוקשר הצליח לבלום את התוכנית שלה, ולשמר את המבנה כמעט כפי שהוא.
בפרוטוקול הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז חיפה, שהתכנסה בספטמבר 2009 לדון בתוכנית המקורית שהגיש האדריכל רני זיס, צוינו ערכיו של הבניין המקורי: "ייחודו של המבנה בא לידי ביטוי בתכנון מאופק ומינימליסטי ושימוש בחומרים צנועים טבעיים, כאשר יחד עם השימוש בקווים הנקיים השכיל המתכנן ליצור חוויה של עושר צורני רב וייחודי. תורמים לכך גם תווי המתאר הייחודיים של המבנה המדמים קו טופוגרפיה עקלתוני בראש הרכס, המציג מפגש ייחודי עם קו הרקיע מחד ועם פני הקרקע מאידך. מיקומו הבולט של המבנה בקצה הרכס, כשתחתיו ריאה ירוקה של חורש טבעי, תרם גם הוא להפיכתו לאחד מסמליה של האדריכלות הישראלית וגם לסמלה של זיכרון יעקב".
חדר המכונות יהפוך לספא
היזמים מסרבים לפרסם את ההדמיות שיציגו את המבנה העתידי. נראה שאלשטיין, שנכוותה בפרויקט מהתנגדות סוחפת לשינויים שהיא ניסתה להעביר, אינה מעוניינת להיחשף שנית, ומעדיפה להמתין לגמר העבודות (ועדיין, אפשר לראות את ההדמיות כאן).
כדי לא להמתין שנה יצאנו לסיור באתר הבנייה, ומתברר שהמאבק הציבורי אכן נשא פרי: מרבית הבניין המקורי אכן נשמר ברמה גבוהה.
80 החדרים הקטנים המקוריים הופכים כעת ל-40 חדרי מלון גדולים. בנוסף אליהם ייבנו 80 חדרים באגף חדש שנמצא בעורף הפרויקט, מבלי לפגוע במבנה ההיסטורי. כמו כן יחודשו אולם ההרצאות והקולנוע המקוריים, שיוסבו לאולמות קונצרטים ומוזיקה קלה. חדר המכונות של בריכת השחייה – יצירת בטון ייחודית לכשעצמה - יחודש ויוסב לספא וייהנה גם הוא מנוף הים התיכון. בריכת השחייה עברה שיפוץ משמעותי, ולצידה הוקם מבנה שירות ובר חדש. את עיצוב הפנים העכשווי, שטרם ניתן לראותו בשטח, מתכננת לאה מלר.
קוראים ותיקים ותושבי האזור יזכרו את הגן שעטף את המדרון שלמרגלות המלון, וחדר אליו באמצעות חצרות פנימיות. מהגן הזה לא נותר כרגע זכר - המקום מכוסה פסולת בניין - ובימים אלה מכין אדריכל הנוף אמיר בלום (ממשרד מילר-בלום) תוכנית חדשה לגן.
רצפת האגף הציבורי, ששילבה אבן עם יציקת טראצו, נהרסה ברובה אך סביר להניח שתשוחזר. חלק מהרצפות מכוסה בלוחות, במטרה להגן עליהן בתקופת העבודות. מחיצות בין החדרים נהרסו, כך שכל שני חדרים מקוריים יהפכו לחדר מרווח שממנו נשקף נוף פנוראמי אל בריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל ואל הים התיכון. חדר לדוגמה כבר הושלם ונמצא בבדיקת האדריכלים והמעצבים. תקרת אולם האוכל נהרסה, אך רשת קורות הבטון היפה נותרה על מקומה ומעליה הוקם גג קל חדש, במטרה להפוך את האולם לגלריה לאמנות.
ב"מבטחים" נערך מעת לעת סיור לנציגי עמותת האדריכלים והמועצה לשימור אתרים, העוקבים אחרי תהליך העבודה במטרה להגן על הערך האדריכלי-היסטורי של המקום. "התוכנית היא במידת האפשר המקסימום של שימור", קובעת חומי נובנשטרן, סמנכ"ל המועצה לשימור אתרים. "היינו בסיור לפני כמה חודשים ומצאנו שהעבודות מתבצעות בהתאם לרצוננו. הבניין המרכזי שמור עם כל המרכיבים, וזה בהחלט עומד בדרישתנו".
לא פשוט להתמודד עם בניין שיועד לסטנדרטים של בית הבראה, כאשר צריך להתאים אותו לתנאים ולתקנים הנדרשים מבית מלון מעודכן. חומרים שנשחקו ונדרשים לחידוש, תקני בטיחות, גדלי חדרים שהשתנו, חדרי רחצה ושינוי ייעוד של אולמות וחדרים – כל אלה נדרשים לטיפול מצד האדריכלים. אם לנבא לפי חצי העבודה שנעשתה בינתיים, נדמה שהם ישכילו לעמוד במשימה.
הבניין נמצא כעת במצב שלד, לאחר שהוסרו ממנו כל התוספות שהורכבו עליו במשך השנים. כעת עומדים הבנאים לפני עבודות הגמר והפיתוח שיימשכו כשנה. "הבניין נזרק לכלבים עד שלילי אלשטיין קנתה אותו", מתאר האדריכל אמנון רכטר את המצב שבו מצא את בית ההבראה עם תחילת העבודות. רכטר, בנו של האדריכל המקורי, אחראי בין השאר על השימור ושותף בתכנון עם זיס.
- ובינתיים, בית ההבראה ''שפרינצק'' הפך לבית מלון. איך שימרו אותו?
- ומה קרה לשאר בתי ההבראה - הלהיט של הימים ההם בישראל?
למרות חשיבותו התרבותית, בית ההבראה "מבטחים" לא הוכרז כמבנה לשימור ולכן לא חלו עליו תקנות כלשהן או חובת ליווי ופיקוח על העבודות המתבצעות בו. "מבחינת המועצה המקומית זכרון יעקב המבנה נועד לשימור, אך 'מבטחים' רק רצו למכור את ה-100 דונם ושהיזמים יהרסו הכל", טוען רכטר, שמתחייב: "אנחנו שומרים על הבניין, וכל מה שצריך לתקן אנחנו מתקנים על פי התוכניות המקוריות. מי שיבקר בו כשיהיה גמור, יראה את הבניין כפי שאבא שלי השלים אותו".
לאחר שצומצמה התוכנית הגרנדיוזית - 250 חדרי מלון, מרכז כנסים, אודיטוריום ל-1,100 צופים ומרכז תרבות ואמנות – נותר לראות אם תוכנית מצומצמת יותר של 120 חדרים תצדיק את ההשקעה העצומה ואת המהפיכה שעבר הפרויקט, השוכן בקצה שכונת מגורים שקטה. זכרון יעקב היא מוקד תיירותי, אך חסרה אזור מלונות נגיש לכלי רכב ולהולכי רגל. בעשור האחרון ניצבים שני בתי המלון הגדולים ביישוב – בית מבטחים וחוות הברון – ריקים ועזובים בקצה העיר. האם לאחר שיתחדשו השניים תתרחש עדנה לענף המלונאות ביישוב? בעוד שנה נדע.
