מיכאל יעקבסון

הערב (ג') הכריזה עיריית נתניה על הזוכה בתחרות לתכנון בניין העירייה החדש, שיוקם בכניסה לעיר בפינת הרחובות הרצל ורזיאל (סמוך להיכל התרבות). ההצעה המשותפת שהגישו משרדי האדריכלים קלוש-צ'ציק  וקימל-אשכולות זכתה בפרויקט.

חיזוק למרכז העיר נתניה: המגדל החדש של העירייה (הדמיה: האדריכלים הזוכים)

הפרויקט הזוכה מורכב בעיקרו משתי כיכרות עירוניות וממגדל משרדים דמוי גביש קריסטל, תיבה שנקטמה בפאותיה השונות ליצירת מבנה זכוכית שיתנשא לגובה 27 קומות. המגדל, שייעטף בחזית זכוכית, יהפוך לדברי המציעים "למעין מראה אורבנית התורמת להיטמעותו והשתלבותו של המבנה בעיר".

 

העירייה מעוניינת לחזק באמצעות משכנה החדש, שיקום בתוך שנים ספורות, את מרכז העיר המתחם יאכלס את מרבית גופי העירייה, המפוזרים כיום בכל רחבי נתניה, כגון תאגיד המים העירוני, ויאכלס גם גלריות לאמנות, בתי קפה, מסחר ושירותים. התוכנית הזוכה מדגישה את תשומת הלב לקשרים העירוניים, עם מעברים להולכי רגל שנמצאים בסביבה, וחיבור שתי הכיכרות העירוניות המוצעות. כדי לנצל את הקרקע באופן מיטבי, הוחלט על מגדל שיאפשר לנצל את שאר המקום לטובת שטח ציבורי פתוח ורחב, ויציע מגוון פעילויות לתושבי העיר.

מעודדים תנועת הולכי רגל במרכז העיר

האדריכלים גם ניסו להפחית את ניצולת האנרגיה, באמצעות חזיתות כפולות במגדל: החזית הפנימית מורכבת מקיר זכוכית כהה וחלונותיה נפתחים; השנייה מיועדת להגנה מהרוח ולמיזוג טבעי של המבנה. בין השתיים תורכב (למעט החזית הצפונית) מערכת רפפות לסינון קרינת השמש הישירה. לטענת המציעים, פרויקטים דומים חסכו עד 85% מהוצאות האנרגיה ביחס למערכות מיזוג אוויר ותאורה רגילות.

כך הוא אמור להיראות מבפנים. חזיתות כפולות

קומת הפודיום תחבר בין מרכיבי המתחם ותאזן את הפרשי הטופוגרפיה בין הרחובות הקיימים למפלס הקונסרבטוריון, ובכך תאפשר רציפות בתנועת הולכי הרגל. בקומת הגג של המגדל תמוקם תצפית, להנאת הציבור הרחב. קומת הגג מסמלת "את שאיפתו של מוסד העירייה לייצג ולשרת את ציבור תושביה. בהיותה של נתניה עיר תיירות בולטת, תהווה הקומה אטרקציה תיירותית ותמשוך מבקרים רבים שיוכלו לצפות על העיר ועל השרון כולו, תוך הטמעת ערכים חינוכיים לבנייה נכונה ומקיימת". אגב, מרפסת כזו תוכננה להיפתח גם בבניין עיריית תל אביב, אך עקב התנגדויות הדבר לא קרה.

 

אייקון חדש בנתניה. המגדל וסביבתו

מחצית מהזוכים, אמנם, היא המשרד הוותיק קימל-אשכולות (שאף זכה השנה בפרס רכטר ובתחרות לתכנון קרית הממשלה בירושלים), אך המחצית השנייה מורכבת מבני הזוג הצעיר ניצן קלוש-צ'ציק (34) ולירן צ'ציק (36). בעבור השניים, שמתמחים בעיקר בתכנון מגורים, מדובר בהישג גדול ובמקפצה משמעותית בדרכם המקצועית.

השותפות בין שני המשרדים היא המשך ישיר לפרויקט אתר ההנצחה הלאומי בהר הרצל, שאותו מובילים שני המשרדים כבר מזה חמש שנים. "הקשר הראשוני עם קימל-אשכולות נוצר כשלירן עבד אצלם בתקופת הלימודים", אמרו השניים בראיון ל-Xnet, “הם הכירו אותנו כסטודנטים והיה לנו חיבור איתם שנבע מגישה תכנונית דומה”.

קלוש וצ'צ'יק התחילו לעבוד ביחד עוד בתקופת הלימודים, וההחלטה להקים משרד עצמאי עם סיום הלימודים נראתה להם טבעית. "אנחנו צוות מאוד חזק וקשה לי לראות אותנו עובדים בנפרד", מסבירה ניצן. למרות גילם הצעיר כבר זכו השניים, ביחד עם האמנית מיכל צדרבאום, לאצור את הביתן הישראלי לביאנלה לאדריכלות בוונציה כבר בשנת 2008, וזכו לתגובות נלהבות בארץ ובעולם.

מה קורה בנקודת המפגש בין הרעיונות החדשניים שלכם לבין כוחות השוק?

"כמובן שכשמגיעים לשדה הפרקטיקה ולעבודה מול לקוחות וקבלנים זה נעשה מורכב יותר. כוחות השוק מובילים לפשרה אחרי פשרה, אבל אנחנו יודעים שאלה המגבלות של העולם הפרקטי, וכל עוד אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים ויש לנו חדוות יצירה, יש לנו סבלנות ואנחנו ממשיכים  לעבוד. אנחנו מאוד רגועים ומסופקים בגישה שלנו לעשייה, ומאמינים שנמשיך למצוא את האנשים הנכונים ואת שיתופי הפעולה המתאימים לנו".

 

כעת מתברר שהם צדקו. הזוכים, שמקבלים פרס בסך 50 אלף שקלים, גברו על 38 הצעות שהוגשו לתחרות – שהייתה פתוחה לאדריכלים ישראלים. בשלב השני והאחרון של התחרות התמודדו עוד ארבעה משרדים. אלה התוצאות המלאות:

 

מקום 2: החדר אדריכלים, בשיתוף אני בליצקי, תומר הררי ומדנס אדריכלים: הציגו מגדל גבוה בעיצוב נקי המתאפיין בסיומת מקורית, שיועדה לתפקד כמרפסת פתוחה לציבור.

  • פרס 2: זרחי אדריכלים: בשונה משאר ההצעות, כאן הציגו עיצוב עירוני מרקמי המשתלב בסביבתו באמצעות קמפוס של בנייני העירייה המקושרים בקומה רציפה. דוד זרחי הגיב בעקבות התוצאות, כי "אנו מצטערים על העובדה שהקריאות לצדק חברתי לא מקבלות ביטוי באדריכלות הישראלית. לדעתנו, עיריית נתניה החמיצה הזדמנות להוכיח לתושבים שהיא מדברת אליהם בגובה העיניים. הבחירה למקם את מבנה העירייה במגדל היא לטעמנו הצהרה ערכית מאכזבת, שהרי בסופו של יום ארכיטקטורה ממשקפת את הערכים שעליהם מושתתת החברה". 
  • מאיר ניר בהשתתפות אפרת סידון ואדלה ציקינובסקי: בהתייחסות לעובדה שהמבנה ניצב בכניסה לעיר, הציגה ההצעה שער ענקי. תוכנית המבנה היא משולשת, ומרמזת על תעשיית היהלומים ששיגשגה בעיר בעבר.
  • רמי גיל, ציונוב-ויתקון, פיצו קדם: המגדל שהציעו, המתאפיין בסיבוביות, "הפחיד" את השופטים שתהו כיצד הדבר ישפיע על ארגון הקומות המשתנות.

צוות השיפוט הורכב מהנהלת העיר ואדריכלים: היו"ר, אדריכל יוסי פרחי, מנכ"ל העירייה איזי ענבר, מהנדס העיר אדריכל פול ויטל, האדריכלים חיים קהת (ממשרד מנספלד-קהת), יוסי סיון (ממשרד יסקי-מור-סיון) וג'ויס אורון, מנהל הפרויקט עמיקם אורן, מנכ"ל עיריית נתניה לשעבר ואחראי על פרויקטים מיוחדים בעירייה צבי רק, וחברת מועצת העיר הממונה על התרבות, שושנה זילברברג. כמזכיר חבר השופטים שימש האדריכל אריה גונן. 

התחרות לתכנון עיריית נתניה היא חלק מתהליך של תחייה להליך תחרויות תכנון פומביות. בימים אלה מתקיימת תחרות לתכנון הספרייה הלאומית בירושלים, שבה הובטחה השתתפותם של כמה מחשובי האדריכלים בעולם ובהם דיוויד צ'יפרפילד (בריטניה), שיגרו באן (יפן), פיטר בוהלין (ארה"ב) ומשה ספדיה (ארה"ב).

 

השתתפה בהכנת הכתבה: רוני בורג