הדפסה
לכתבה באתר
למישל הרפר אין ערך בוויקיפדיה, פרט כלל לא טריוויאלי בימינו, שדווקא הופך את ההיכרות עמה לעוד יותר מעניינת. אין לה גם הגדרה של ממש - היא נראית כמו אמנית, כמו דוגמנית עבר, אולי כמו עורכת במגזין חדש, אבל בינתיים היא לא אף אחת מאלה.
מה שיש לה, ובשפע, זה באז מטורף שמתגלגל מבלוג לבלוג, מאתר לאתר, מתחילת הסתיו, וגם: מלתחה מעוררת קנאה, טאמבלר מסקרן שעוסקת באמנות, עיצוב ואייקונים, ופנים שאי אפשר לשכוח.
הרפר, שגילה המדויק שמור באי-אלו חוגים גבוהים, היא מה שמקובל לכנות אשת חברה ניו יורקית, קצת כמו דפני גינס רק בלי הירושה. סביר להניח שבכל זאת יש לה קצת כסף בבנק, פשוט כי הרפר לא באמת עובדת בשום מקום אלא "מכהנת", כחברה במועצת הקוטור של בית הספר לעיצוב FIT, כחלק מההנהלה של מותג הטיפוח האורגני Tata Harper, כחברה בבית הספר לעיצוב ואמנויות Casita Maria.
כשהיא לא עסוקה באלה, הרפר פוקדת תצוגות אופנה, מסיבות, פתיחות תערוכות וקוקטיילים חגיגיים בצמרת האופנה והאמנות של העיר. בכל הופעה פומבית פניה ושיערה נראים שונים בצורה כה קיצונית, עד שנדמה כי לא מדובר באותה האישה.
היא נולדה בקולומביה והתחנכה בשווייץ, ואף על פי שהאיפור הנועז שלה מזכיר מדי פעם יצאנית קולומביאנית או נערה אלפינית, ספק אם שתי המדינות הן מקורות ההשראה ללוקים הכה מיוחדים שהרפר רוקחת פעם אחר פעם, עם שני מילימטר השיער שיש שלה ועם תווי הפנים עוצרי הנשימה שלה.
התואר שלה בהיסטוריה של האמנות מ-NYU הוא כבר סיפור אחר - הרפר היא חובבת אמנות מושבעת ולא מפספסת הזדמנות לצטט על פניה את סקאלת הצבעים של מאטיס או את הסגנון הקברטי של טולוז לוטרק.
גם המודעות שלה למגמות - פעם פוני בובתי וסומק מלאכי, פעם גלאח פנקיסטי והצללות קיצוניות - מעורר הערצה. למרות שהמראות שלה הם הכל חוץ מגחמתיים, אין טרנד איפור שהרפר לא ניסתה בשנה האחרונה, החל מהצלליות הפסטליות בקיץ ועד לליפסטיק הסגול-כהה עם תחילת החורף. המעניין בהרפר הוא שהיא רואה את עצמה כקנבס, עליו היא מציירת טוטאל לוק תקופתי ומגדרי.
ההשקעה הזו בפרטים הקטנים הופכת את הרפר לאייקון מסוג חדש - "מוזת יופי", כפי שכינה אותה המגזין הבריטי Stylist. ההשוואות לליידי גאגא ודפני גינס בלתי נמנעות כמובן, אבל הרפר ורסטילית יותר מגינס ואיכשהו, למרות החלפת הזהויות התדירה, פחות תיאטרלית והיסטרית מליידי גאגא.
מהראיונות המעטים שנערכו איתה עד כה, באתרים המהירים בזיהוי אייקונים מתחילים כמו Refinery29, נראה שהיא מסוג האנשים שצריך לפגוש באופן אישי - הציטוטים שלה לא מחדשים הרבה, אבל המראיינים עדיין יוצאים מהמפגש נפעמים - כנראה שאלה עצמות הלחיים שעושות את הטריק.
עם זאת, ספק אם תפקידה של הרפר בחיינו הוא לדבר. מספיק להביט עליה כמה שניות כדי שגלגלי ההשראה יחזרו לעבוד והדמיון על חיי החברה העשירים שלה ימריא. ועדיין, יש הצעה מעשית אחת - אם ב-M.A.C מחפשים שיתוף פעולה מעניין באמת, כזה שלא מרגיש מצוץ מהאצבע, הרפר היא ללא ספק הכתובת. בטח יש עוד לוק אחד או שניים שלה שהיא שומרת בשרוול.
