הדפסה
לכתבה באתר
בני ברק נתפסת בתודעה כעיר שחורה, מוזנחת ומיושנת. מכרה הזהב שפרנסי העיר נזכרו לגלות - אזור תעסוקה חדש ונוצץ המוקם בצפון העיר - עומד לשנות אותה לעד. כך, לפחות, הם מאמינים.
בעוד שנתיים ימלאו לעיר 90 שנה, והעירייה החליטה להיערך בהתאם. במהלך מיתוג מפתיע של העיר החרדית הגדולה בישראל - והענייה ביותר בגוש דן – תנסה בני ברק להתנער מהתדמית הגלותית ולהציג עצמה כמטרופולין רב-גוני ועשיר בערכים. תחת הסיסמה "מתחדשים לתשעים", תבליט העיר את נכסיה האדריכליים - עובדה שנשמעת מפתיעה ברגע הראשון, אך יש לה בסיס מוצק.
ההיסטוריה בקצרה: בני ברק מוזכרת בספר יהושע כיישוב בגבול נחלת שבט דן. מדי שנה מזכירים בהגדה של פסח את המעשה ברבי אליעזר ותלמידיו שהיו מסובין בבני ברק, אך זוהי בני ברק העתיקה – היום זו חירייה. ב-1922 רכשה מערביי הכפר חירייה, שנחרב לאחר מכן במלחמת העצמאות, קבוצת יהודים בתמיכת האדמו"ר מגור אדמות מצפון לכפר, שעליה הקימו מושבה. שנה לאחר העלייה לקרקע כבר ניטעה שדרת העצים הראשונה - שדרות רבי טרפון. ב-1933 בחר להתיישב כאן הרב אברהם ישעיה קרליץ, "חזון איש", והוא שהפך את בני ברק לעיר תורה שממגנטת אליה תלמידים ואברכים מכל קצוות עולם. עשור לאחר בואו של ה"חזון איש" נפתחה במרכז העיר ישיבת פוניבז' הענקית, שקבעה דפוס חדש של לימודי תורה בקנה מידה שטרם נראה אז בארץ. מאז הקמתה כמושבה חקלאית של שומרי תורה ומצוות, הפכה בני ברק למוקד תוסס של עולם התורה ולמקום מושבה של האליטה החרדית.
כיום מונה העיר כ-160 אלף תושבים, והיא העשירית במדינה במספר תושביה.בזכות העובדה שמרבית תושביה אינם מחזיקים במכשירי טלוויזיה, כאן נותר הרחוב העירוני הזירה המרכזית של החיים, בניגוד לחורבן שהתחולל בערים רבות בארץ. הולכי הרגל שולטים ברחוב, המסחר המקומי יציב ומצליח, ואולמות השמחות הומים אדם בכל ערב בחתונה או בבר-מצוה, כשמשפחות שלמות על זקניהן וטפם מדלגות מאירוע לאירוע.
עכשיו עומדת בני ברק בראשיתו של מפעל הבנייה החשוב ביותר מאז הקמתה: פיתוח אזור העסקים שמצפון לעיר. הפרויקט מחולק לשלושה חלקים עיקריים: מתחם BBC (ראשי תיבות: בני ברק ביזנס סנטר), מתחם הלח"י ורצועת רחוב אם המושבות. מלבד המהפך שהוא יחולל באזור כולו – שמתחיל ברחוב אבא הלל רמת גן ונגמר בפתח תקוה – הוא עשוי להזרים כסף גדול לעיר הענייה.
מה ייבנה כאן?
1. מתחם הלח"י שתיכנן האדריכל אלי פירשט (תב"ע 572) משתלב במיתוגו של האזור כמתחם לעיצוב הבית. בצמוד לו, יחל פיתוח של פארק עירוני על גדות הירקון. תחנת הרכבת בני ברק, המשרתת גם את מתחם התעסוקה ברמת החי"ל, עתידה להתרחב ולזוז מזרחה.
2. רצועת רחוב אם המושבות היא מתחם ליניארי (קווי) שישתרע על כ-150 דונם. כבר היום היא מתפקדת כעורק תנועה מרכזי, הודות לגשר שנחנך מעל לכביש 4 בין פתח תקוה, בני ברק ומתחם הבורסה ברמת גן.
3. מתחם BBC (תב"ע 566) יתפרש על כ-250 דונם. כבר עכשיו ניתן להתרשם ממגדלי המשרדים המפוארים שצצים בשטח, מרביתם יתנשאו לגובה 40 קומות. פרויקטים לדוגמה:
• פייגין אדריכלים משלימים את "מרכז דן" בפינת הרחובות ז'בוטינסקי-בן גוריון.
• אבנר ישר מחפה בסמוך את מגדל ב.ס.ר. 3, ומגדל ב.ס.ר. 4 כבר אוחז בהיתר. גם העבודה עליו תחל בקרוב.
• יסקי-מור-סיון מקימים את מגדל צ'מפיון מול קניון אילון, וחברת ביטוח "מגדל" כבר רכשה תמורת כ-70 מיליון שקלים שליש משטחו.
• עדן בר מתכנן את מגדל לנוקס ברחוב בר-כוכבא ואת מגדל הכשרת היישוב בפינת הרחובות ז'בוטינסקי-מצדה.
בנוסף לבינוי המאסיבי בצפון העיר, החלו עבודות להקמת קו הרכבת התחתית, שתתחפר מתחת לבני ברק (הקו האדום). בימים אלה חופרים בצמוד לכביש 4 פיר בעומק 20 מטר, כדי להחדיר דרכו את ציוד חפירת המנהרות.
אדריכלות שפונה אל העתיד
בעירייה אומרים, כי יש כוונה לחדש את כל רחובות העיר תוך מספר סביר של שנים. בינתיים מתבצע חידוש תשתיות בכמה רחובות, בשיתוף חברת "נתיבי אילון". שכונת פרדס כץ היא יעד מרכזי בתוכנית למימוש פינוי-בינוי, וגם רחוב רבי עקיבא, רחוב הקניות והמסחר המרכזי בעיר, נהנה בשנים האחרונות מפרויקטים המבקשים לשפר את חזות הרחוב.
אך ללא ספק, פרויקט הדגל העירוני הוא אזור התעסוקה שצומח באזור המוסכים בין פרדס כץ לירקון. את מקומם של צריפי המוסכים הרעועים יתפסו מגדלי זכוכית עכשוויים, שינצלו את קרבתם לתל אביב ולצירי תנועה מרכזיים כמו רחוב ז'בוטינסקי, רחוב אבא הלל סילבר, כביש 4, כביש 5 ונתיבי אילון, וכן חיבור לקו רכבת הפרברים באמצעות תחנת הרכבת הסמוכה.
מהנדס העיר, האדריכל ישראל קשטן, רואה את בני ברק כשחקן חדש שמבקש לעבוד מעתה עם הערים השכנות, כדי לקבל תפקיד מרכזי במשחק האזורי. "חדש ימינו כקדם", הוא מצטט, "ובמרכז העסקים החדש של העיר, המאבק שלנו הוא שהאדריכלות תפנה אל העתיד". הוא מציין שפרויקט ההתחדשות העירונית האחרון בעיר התרחש בשנות ה-80 ("שיקום שכונות", שעשה לטענתו רק "חצי עבודה"), ושהמדיניות העירונית הנוכחית שואפת להעניק מקסימום זכויות בנייה ליזמים, מתוך אמונה בבנייה חדשה.
מיתוג נשי חרדי
כדי לעצב לוגו מעודכן לשנת ה-90, פנתה העירייה לצמד חרדי צעיר: שרי גרינפלד (28)
ושיפי רפפורט
(25), גרפיקאיות ופרסומאיות חרדיות, ירושלמיות אמנם אך נשואות לתושבי בני ברק. השתיים יובילו את המיתוג שילווה את כל פרסומי העירייה ומסמכיה בשנים הקרובות.
הלוגו החדש נצבע בכחול ובזהב – צבעי סמלה המקורי של העיר - ונועד להקנות "תדמית של רעננות, חדשנות, יוזמה ומעוף לצד המסורת". מהסיסמה "בני ברק – עיר שהיא עולם" אפשר להבין שהעיר אינה פונה רק לחרדים, כפי שהיה צפוי מקהילה המצטיירת כשמרנית וסגורה, אלא קורצת לכולם ומבקשת להרחיב את קשת האפשרויות שהיא מציעה.
הלוגו כולל צלליות של מבנים ייצוגיים בעיר, המצוירים על שתי גבעות (שעליהן שוכנת העיר באמת). הספרות 90 מורכבת "מקווים עגלגלים וזורמים, הנותנים תחושת אחדות ושייכות", והלוגו משלב שלוש טבעות, כדי לרמז על הרעיון המוזכר ב"פרקי אבות": "על 3 דברים העולם עומד – על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים" – רעיון שלפיו גם נבחרו המבנים שמככבים כאן.
"הרחוב החרדי מורכב מהרבה מאוד סגנונות, ולכן שילבנו בתי מדרש ובתי כנסת שהם מקום של תורה, מרכזי עסקים ומשרדים, וגם בית חולים שהוא מקום של חסד", מסבירה גרינפלד. מדוע נבחרה דווקא האדריכלות להיות מרכיב מרכזי במיתוג העיר? "אין ספק שבניין ובנייה מעבירים תחושות חזקות של יציבות, של בית חם, מקום אישי ואינטימי, לצד חוזק ועשייה מבחינת שגשוג והתקדמות", היא משיבה.
המבנים נבחרו לאחר ששתי המעצבות סיירו ברחבי העיר, שוטטו ברחובות וסימנו לעצמן מבנים ידועים ו/או פוטוגניים (וגם כאלה שירצו את מרבית הפלגים החרדיים בעיר). למרות אופיה השמרני, ניתן למצוא בבני ברק מבנים רבים שבהם הושקעו משאבים יצירתיים, היכולים להתחרות בקלות בכל עיר אחרת בישראל. מדובר לא רק בעשרות בתי הכנסת ובתי המדרש שנמצאים ברחבי העיר, או בבניין הדירות שתיכנן האדריכל היינץ ראו בשנות ה-40, ושמופיע בספרם של עדה כרמי-מלמד ודן פרייס "אדריכלות בפלשתינה-א"י".
איזה מבנים מייצגים את העיר במלאות לה 90 שנה?
• בניין ישיבת היכל רוזנטל של חסידות נדבורנה, המתאפיין בגג המורכב מקליפות בטון דקות המדמות כנפיים (אדריכל ישעיהו אילן).
• בית מדרש "אוהל קדושים" של ישיבת פוניבז' הליטאית, המשלב בטון חשוף בסגנון הברוטליסטי עם קשתות וחיפוי חלקי של אבן גיר פראית (אדריכל לא ידוע).
• בית חולים "מעייני הישועה", שבו באים לעולם מרבית ילדי העיר, מזכיר בניין שיכון גדול בגוון חום-אדמדם (אדריכלים יוסף שנברגר וטוביה כץ).
• בית סלומי הוא בניין משרדים משנות השמונים שהיה אחד מהמבנים הראשונים בעיר שהתנשאו לגובה מעל 4 קומות (אדריכל אלי שפיר).
• מגדל ב.ס.ר. 2 הוא מגדל המשרדים הראשון שהוקם בעיר, וסימן את תחילת פריחתו של אזור התעסוקה החדש (אדריכל עמי מור).
• מגדל המים שוכן באחת הנקודות הגבוהות בעיר. זהו מבנה בטון חשוף בעל צורה ייחודית בנוף (אדריכל ישראל קשטן, כיום מהנדס העיר).
"סילואט צריך לבטא את העיר, ואני יכולה לבטא את העיר באמצעות הבניינים", אומרת גרינפלד. "אנשים לא בוער לי לשים; אני באה לספר את המהות של העיר ואת מה שיש בה, והבניינים מספרים. גם לתל אביב יש מה לספר, אבל הם מעדיפים להציג אותה כעיר של תענוגות וחיי הלילה, ולכן הלוגו הוא של נצנצים, אך הוא לא באמת מבטא את ייחודה של העיר". לדבריה, "גם בבני ברק יש חיים צבעוניים. לקחנו הכל והכנסנו לספרה 0, לעיגול שהוא שלם. בפן הרוחני, כל העיר חיה חיים פשוטים ומלאי אחווה, בלי מותרות. כולם לכודים תחת אותה מעטפת. הרבה תושבים שהראינו להם את הלוגו אמרו שזה נראה כמו סרט מתנה".
התייעצתם עם רבנים?
"לא, רבנים לא נכנסים לניואנסים האלה".
